דו”ח ראשוני על חפירת תעלת הניקוז המרכזית מימי הבית השני בעמק הטירופויון בירושלים

מבוא
בסמוך לבריכת השילוח של ימי הבית השני, נתגלו במהלך שנת 2006 שרידים של רחוב מדורג העולה במעלה עמק הטירופויון, מדרום לצפון, לכיוון הר הבית. למעשה נתגלו שני קטעים מדורגים. האחד ממערב לבריכת השילוח הביזנטית, והשני – ממזרח לה. מאחר שהבריכה הביזנטית והכנסייה שנבנתה בסמיכות לה מצפון מצויים בין קטעי הרחוב, אין לדעת אל נכון אם היו אלה שני רחובות מדורגים מקבילים, או שמא רחוב מדורג רחב, שהלך וצר כלפי צפון.

את הרחוב המערבי גילו כבר בשלהי המאה התשע-עשרה פ"ג בליס וא' דיקי (154 -140 :1898) והם חשפו ותיעדו ממנו קטע שאורכו כ-40 מ' (כ-34 מדרגות בעלות שלחים צרים ורחבים לסירוגין). לנו ניתנה האפשרות לחשוף מחדש רק את שתי המדרגות התחתונות.
הרחוב המזרחי, המצוי בין מצוק הסלע הדרומי-מערבי של גבעת עיר דוד ובין בריכת השילוח הביזנטית היה תגלית חדשה (רייך ושוקרון 2007 :  שוקרון ורייך 2007) כאן חשפנו רחוב מדרגות לאורך של 35 מ' לערך.  מתחת לרצפת קטע זה נחשפה תעלת ניקוז החצובה ברובה בסלע ומקורה על ידי לוחות הריצוף של הרחוב. התעלה היא בגובה ממוצע של מטר אחד, המאפשר הליכה על ארבע או הליכה שפופה בתוכה.
לא ניתן היה להמשיך בחפירת שני הקטעים האלה לצפון. מאחר שהיו בידינו נתונים על קטע נוסף של הרחוב המדורג מחפירתה של ק"מ קניון ( ,22:1974 איורים;100,7 שטח  ,N להלן) ,במעלה הטירופויון במרחק של כ 180 מ' מצפון לבריכת השילוח, הנחנו שבשטח שעמד לרשותנו לחפירה (להלן שטח 2K), ניתן יהיה לגלות קטע נוסף של הרחוב המדורג המרוצף אבן.

חפירות בשטח "היובל" (שטח 2K)

באין יכולת לחפור ליד הבריכה הוצע לנו לחפור בשטח פנוי ממבנים המכונה "היובל" (שטח חפירה 2K במניין השטחים שלנו), המצוי במעלה עמק הטירופויון, בצמוד לכביש האספלט, ממערבו. שטח החפירה מצוי במרחק של כ-50 מ' מצפון לבית מגורים שנבנה בשטח שנחפר בשנות השישים בידי ק"מ קניון (שטח N), ובמרחק של כ-140 מ' מדרום לשטח שחפרו קרופוט ופיצ'ג'רלד בשנת  .1927 על פי התגלית של קניון בשטח האמור, שבו מצאה ותיארכה נכונה קטע קטן מרחוב מרוצף אבן, קיווינו לפגוע במרכז שטח החפירה ברחוב המדורג.

החפירות החלו בקיץ. 2007 תחילה הוסרה באמצעות ציוד מכאני שכבה עבה של אשפה ושל עפר מודרניים עד לחשיפתו של צינור ביוב פעיל, עשוי חרס ומזוגג בזיגוג חום, שלדברי התושבים המתגוררים בשכנות, הונח בתקופת המנדט הבריטי. ממפלס הצינור ומטה נמשכה החפירה בעבודה ידנית בלבד. נחשפו שלוש שכבות של שרידים, משלוש תקופות שונות. בכל אחת משכבות אלה נחשפה תעלת ניקוז היורדת בשטח מצפון לדרום. הדבר מתבקש, שכן זהו שטח של עמק החוצה את מרכזה של העיר, ואך טבעי שימקמו בו את תעלות הניקוז. יחד עם זאת יש לציין ששטח החפירה שלנו איננו מצוי במרכז העמק, אלא במעלה המדרון המערבי של גבעת עיר דוד, ואילו מרכזו המשוער של העמק מצוי במרחק לא קטן ממערב לשטחנו.
שכבת השרידים העליונה שנחפרה היא מן התקופה הביזנטית. במערב השטח נחשף מבנה עם שרידי קשתות קירוי האופייניות לתקופה. ממערב למבנה, ומחוצה לו, חוצה את האתר תעלת ניקוז קטנה, אותה כינינו 'תעלה 17' (ברוחב ובעומק ממוצע של 15 ס"מ) ומטויחת, ובה בור שיקוע מעוגל. לוח אבן גדול, בשימוש חוזר, נמצא מכסה את בור השיקוע.

היישר מתחת לתעלה 17 מצויה תעלת ניקוז גדולה ורחבה, החוצה גם היא את שטח החפירה מצפון לדרום. לתעלה מתחבר יובל מצפון-מערב, כלומר מכיוון הר ציון. רוחב התעלה ויובלה הם כ-110-50 ס"מ, עומקה בממוצע כ- 70 ס"מ. חרסים ושברי רעפים טבועים שנמצאו בתעלות היסוד של התעלה, כמו גם בתוכה, מתארכים אותה לתקופה הרומית המאוחרת. בקטע התעלה שנחפר נותרה באתרה רק אבן כיסוי אחת ארוכה שניתן להבחין בה בחתך הצפוני של החפירה.

מתחת למפלס קרקעית התעלה הרומית מצויה שכבה עבה של מפולות אבני בנייה וכמות ניכרת של חרסים שברי כלי אבן, שברי אבנים מעוטרות ומטבעות רבים. על רבים מן המטבעות ניכר היה, עוד לפני הניקוי, כי מדובר בפרוטות 'שנת שתים', 'שנת שלוש' ו-'שנת ארבע' של מטבעות המרד (69-67 לספירה). על רבים משברי כלי האבן גם ניכרו עקבות שריפה. אין ספק כי מפולות ושברי מפולות אלה ודאי חפצים אלה מתייחסים לחורבנה של ירושלים בידי הרומאים בשנת 70 לספירה.  מפולות אלה ודאי התדרדרו לאתר החפירה ממבני מגורים שניצבו בסביבה שממזרח לחפירה, כלומר על חלקה הגבוה יותר של הגבעה הדרומית-מזרחית. שרידים דומים מצאה גם קניון בחפירתה (247:1974).

למרות שהייתה ציפייה כי מפולות האבן והחפצים השבורים יימצאו מונחים ישירות על גבי הרחוב המרוצף, שרידיו של זה לא נתגלו במקום המצופה גם לאחר שהחפירה ירדה אל שכבת העפר הקודמת למפולות האמורות. לעומת זאת נמצאה תעלה צרה שהובילה לכיוון דרום-מזרח. מעבר בתעלה זו, שהיה כרוך במאמץ רב, הוביל באופן מפתיע אל תעלת הניקוז הגדולה. התברר, אפוא, שהחטאנו בחפירתנו במשהו את ציר הרחוב, ופגענו בשטח הצמוד אליו ממערב, שלא היה מבונה בימי הבית השני.

תעלת הניקוז הגדולה