חזרנו אל בורות המים לשוק ולכיכר- העיר התחתונה של ירושלים בימי הבית השני

מאז שנת 2013 מתקיימת חפירה ארכיאולוגית לאורך תוואי עמק הטירופויון שבו נחשף הרחוב הרומי המדורג שהחל בבריכת השילוח ובשערי העיר הדרומיים ושהוביל את עולי הרגל אל אזור הפינה הדרוםמערבית של הר הבית ואל שערי המקדש (זנטון ועוזיאל 2016)(1) עד כה נחשפו כ-90 מ' מאורך הרחוב שהשתמר בצורה טובה מאוד הודות לשכבת חורבן שכיסתה אותו עם כיבושה ושריפתה של ירושלים על ידי הלגיונות הרומיים בשנת 70 לסה"נ. על פי דברי יוספוס פלביוס, יומיים לאחר שריפת בית המקדש הצליחו הלגיונות להשתלט על העיר התחתונה ולהחריבה עד בריכת השילוח (מלחמת היהודים ה 363). קטע הרחוב שחשפנו מצוי בין החפירות הארכיאולוגיות שנערכו בשנת 2007 על ידי רייך ושוקרון במתחם היובל (שטח K2 שוקרון ורייך תשס"ח), לבין נקודה H3 של בליס ודיקי (וראו הרחבה בהמשך). קטעים מהרחוב המדורג נחשפו בחפירות שונות בעבר (מזר ב' תשכ"ט, תשל"א, רייך)
וביליג תשנ"ט; מזר א' תש"ס; רייך ושוקרון תש"ע; בליס ודיקי 2011, 323-322, קניון 1974 22, וורן 188, figs. 28–30; figs. 7, 100), כמו גם תעלת הניקוז המרכזית שנחשפה מתחת לרחוב (שוקרון ורייך תשס"ח; תשע"א; רייך תשע"ב: 69, 133-132 איור 83). בעבר נידונו בהרחבה אלמנט אדריכלי ייחודי שנחשף בחפירה (זנטון ועוזיאל 2015) וכן אופייה העירוני והסוציו-אקונומי של השכונה (רוט, זנטון ולנגוט 2016 נמדר ואחרים 2017). שכונה זאת כונתה בפי יוספוס "העיר התחתונה" (מלחמת היהודים ה 137), ובטבורה עבר הרחוב המדורג (זנטון וזילברשטיין 2016), שאותו הצענו לתארך לתקופת כהונתו של הנציב הרומי פונטיוס פילטוס במאה הראשונה לסה"נ (זנטון ואחרים 2016). עם התקדמות החפירה לכיוון דרום הולכות ונחשפות אבני השפה משני צידי הרחוב, כאשר ניתן לזהות את שטחי החפירה של בליס ודיקי ושטח N של קניון (1974)בחלקו הדרומי של הרחוב, במקום שבו דווח בעבר על ידי בליס ודיקי כי קיים מפגש בין שני רחובות ותעלות ניקוז העוברות תחתם (נקודה H3)נחשפת בימים אלה רחבה מרוצפת גדולת ממדים (איור 1). רחבה זו אכן מצויה במפגש רחובות מרכזי ומנתוני החפירה ניתן כיום לעמוד על תוכנית מדויקת יותר של צומת הרחובות. במאמר זה נעסוק בתוכנית האדריכלית של אחד מצמתי הרחובות הראשיים והסואנים שהתקיימו לאורך הרחוב ששימש כרחבה ציבורית וכיכר בלבה של העיר התחתונה של ירושלים.

חפירות בליס ודיקי
בשנים 1894-7 חפרו פרדריק ג'ונס בליס וארצ'יבלד דיקי בירושלים בניסיון לזהות את תוואי חומותיה הדרומיים. שיטת החפירות כללה פירים ותעלות וזוהו בהן ממצאים רבים כגון ביצורי ירושלים בהר ציון, כנסיית השילוח ובריכת השילוח הביזנטית וכן חומת הסכר בדרום עמק הטירופויון. בנוסף חפרו חוקרים אלו סדרת פירים בציר מזרח-מערב, לרוחבו של תוואי הערוץ הקדום הקיים בין גבעת עיר דוד להר ציון ושכונה בפי יוספוס בשם טירופויון (מלחמת היהודים ה 140 בליס ודיקי 2010 133-132 לוח XV). התמזל מזלם ובפיר מספר 8 פגעו בליס ודיקי בצדו המזרחי של רחוב מונומנטאלי
(בליס ודיקי 2010 130, נקודה L3). הם שברו את לוחות הריצוף במטרה לחשוף את תשתית הרחוב ולבחון את עומק סלע האם, אחר כך שבו למפלס הרחוב וחפרו תעלות לאורך אבני השפה של הרחוב, המזרחיות והמערביות (שם 130). הרחוב ותעלת הניקוז שנחשפה תחתיו תועדו מאזור שערי העיר בנקודה בנקודה D2 ולאורך של כ-300 מ' עד לנקודה N3 בה נעלם הרחוב (שם 135).
ככלל, תעלות החפירה של בליס ודיקי נצמדו לאבני השפה של הרחוב שלעיתים השתמרו ולעיתים לאו (איור 2). מעט מדרום לפיר 8 בנקודה L3 חפרו בליס ודיקי תעלה בכיוון מערב בכדי לאמוד את רוחבו של הרחוב ואכן לאחר שבעה וחצי מטר חשפו את אבן השפה המערבית. מנקודה זו המשיכו בחפירה דרומה לאורך אבן השפה המערבית ובנקודה J3 חשפו רחוב נוסף אשר הסתעף לכיוון צפון-מערב, אל עבר הר ציון. על פי בליס ודיקי בנייתו של רחוב זה זהה לרחוב המרכזי, רוחבו הגיע לכ-3 מ' (לא כולל אבני השפה שהשתמרו בצידיו) ותחת ריצוף הרחוב נחשפה בהתאמה גם תעלת ניקוז נוספת בציר צפון-מערב (בליס ודיקי 2010, 131). בליס ודיקי הצליחו לחשוף 10.7 מטר מרחוב צידי זה עד שהגיעו לנקודה שבה, לדבריהם, הוא נחסם, אם כי את תעלת הניקוז שתחת הרחוב הצליחו לחשוף הלאה מנקודת החסימה לאורך כולל של 37.4 מ' (בליס ודיקי 2010, 131).
בליס ודיקי, שכאמור עקבו אחר אבן השפה המערבית מדרום לרחוב המשני שהסתעף בכיוון הר ציון, הסיקו שבין נקודה J3 לנקודה I3 הורחב הרחוב לכיוון מערב. השפה המזרחית בנקודה K3 נמצאת 2.1 מטר ממזרח לקו המשוחזר בקו ישר הישר דרומה מאבן השפה בנקודה L3 כך הסיקו החוקרים שהרחוב התרחב באזור נקודות J3 וK3, לכדי 15 מטר (שם). חפירה נוספת שערכו בחלקו המזרחי של הרחוב העלתה כי הריצוף במרכז הרחוב לא השתמר בצורה טובה אם כי השתמר בו מבנה אבן עגול ומחורץ שבלט לגובה של כ-0.58 מ' ממפלסו של הרחוב וחובר לתקרת תעלת הניקוז המרכזית שתחתיו (בליס ודיקי 2010 ,127)(2). את המבנה הזה כינו בשם 'מנהול' כלומר 'תא ביקורת' שתפקידו היה לאפשר גישה ממפלס הרחוב לתעלה שתחתיו לצרכי שיפוץ, תחזוקה וכד' וכפי שנראה בהמשך, יתכן ויש להבינו בצורה שונה. מדרום לרחבה וצומת הרחובות חשפו בליס ודיקי עדויות לשתי הסתעפויות נוספות, אחת למערב ואחת לדרום-מזרח בכיוון בריכת השילוח. מספר מטרים מדרום לנקודה I3, בליס ודיקי מתארים כי אבן השפה המערבית הסתיימה בצורה מעוגלת ולכן הסיקו כי קיים במקום זה צומת, כלומר מפגש עם רחוב הבא ממערב. עם זאת, חשוב לציין, כי בנקודה זו לא מצאו ריצוף לכיוון מערב (בליס ודיקי 2010, 131). מדרום לנקודה C3 הבחינו בליס ודיקי בשינוי במישקי הריצוף, ולפיכך הסיקו שהרחוב מתפצל לשני סעיפים, רחוב היורד בשיפוע מתון אל שערה הדרומי של העיר ואל נחל קדרון וקטע נוסף, הקטע המזרחי היורד בשיפוע תלול אל בריכת השילוח (בליס ודיקי 2010, 134).

חפירת הרחוב המדורג 2013-2017
משנת 2013 ועד סוף 2016, נחשף על ידינו קטע של כ-70 מ' מן הרחוב המדורג תוך כדי חשיפת תעלות החפירה של בליס ודיקי מנקודה N3 ועד J3.
בשנת 2017 המשכנו לחשוף את חלקו הדרומי של הרחוב כאשר מדרום לנקודה J3 נחשפו שני אלמנטים חדשים במבנה הרחוב (איור 3):
1 .הרחוב מתרחב ביותר משני מטרים מערבה מאבן השפה המערבית של הרחוב המרכזי.
2 . העלמות המדרגות והמשך הריצוף המושפע קלות כלפי דרום לאורך של 30.7 מ' עד הופעת המדרגה הבאה מדרום לרחבה. לשם השוואה, השלח הארוך ביותר שבין מדרגות הרחוב הוא השלח עליו עומד פודיום 1001 ואורכו 6.80 מ' (זנטון ועוזיאל 2015).
אופי השכבות שנחשפו מעל ריצוף הרחוב שונה גם הוא ממה שהיה מוכר קודם לכן. חלקו המזרחי של הרחוב שנחשף בשטח החפירה הנוכחי מכוסה במפולת אבני גזית בעוד שבחלק המזרחי של השטח הנחפר קיימת הפרעה מאוחרת שלעיתים העמיקה עד מפלס הרחוב. הממצאים שנחשפו במילויים של הפרעה זו כוללים ממצאים מודרניים מהתקופה העות'מאנית ואף המנדטורית כפי שניתן ללמוד מאחד המטבעות שנמצאו. מצב זה מאשש את דברי בליס ודיקי המתארים כי בחלק זה של החפירה פרצה תעלת החפירה התת-קרקעית שלהם למפלס הרחוב המודרני של זמנם שלא היה מסודר ביותר
אלא מעין "תעלה פתוחה" במעלה ערוץ הטירופויון (בליס ודיקי 2010, 133).
ה"תעלה הפתוחה" המשיכה לשמש כנתיב המעבר בין ברכת השילוח לעיר העתיקה גם בתקופה המנדטורית. בחלקו המערבי של הרחוב נחשפו שני גרמי מדרגות סמוכים זה לזה, שהובילו ככל הנראה לשני מקומות שונים. גרם מדרגות קטן הבנוי אבני גזית מאבן גיר רכה ניגש לאבן השפה המערבית וככל הנראה הוביל כלפי מעלה אל פתח כלשהו שהתקיים מחוץ לגבולות החפירה באזור זה. מעט דרומה יותר ובמקום בו נעלמת אבן השפה המערבית שזה עתה הוזכרה נחשף סף כניסה שהוביל אל גרם מדרגות שפנה גם הוא מערבה אם כי הוביל כלפי מטה אל מבנה או קומת מרתף הנמוכה ממפלס הרחוב (איור 4).
ריצוף הרחוב בנקודה זו ממשיך הן לדרום והן למערב ומציב שתי אפשרויות להסבר התופעה: הראשון – הרחבה נוספת כלפי מערב, השני – הסתעפות של רחוב משני נוסף כלפי מערב כפי שאכן התברר בהמשך ויפורט להלן.

ממשיך הן לדרום והן למערב ומציב שתי אפשרויות להסבר התופעה: הראשון – הרחבה נוספת כלפי מערב, השני – הסתעפות של רחוב משני נוסף כלפי מערב כפי שאכן התברר בהמשך ויפורט להלן.

צמתים, רחבות וכיכרות באדריכלות הרומית

צמתי רחובות בעולם העתיק קיבלו בדרך כלל ביטוי גם בתוכנית האדריכלית הכללית של העיר, ומסיבות שימושיות התפתחו לצידם ובתוכם שווקים, מבני ציבור ומתקני מים. בשל כך עוצבו הצמתים כמרחב עירוני רחב ופתוח. למפגש הרחובות הראשיים של העיר ניתן דגש אדריכלי מובהק שנודע בעולם היווני כמקום האגורה ובעולם הרומי כפורום שנודעה לו חשיבות ציבורית רשמית כיוון שריכז סביבו את מבני המנהל העירוניים (מקדונאלד 1986, 51). אזור צומת הרחובות הוגדר כמרחב ציבורי שחרג בהרבה ממגבלות רוחב הרחובות עצמם, וכלל בתוכו את נקודת מפגש הרחובות וצורתו בדרך כלל הייתה מלבנית. האגורה והפורום שימשו כמקום הפעילות המרכזי של העיר בין אם הייתה זו פעילות עיסקית, פוליטית, פולחנית, תרבותית או חברתית ועל כן נבנו סביבו המבנים החשובים של העיר (שם 66-51).(3) דוגמה המשלבת כמה מההיבטים שהובאו לעיל בהקשר של רחובות העיר ניתן להביא מהפורום הראשי ברומא (Forum Magnum) אשר נבנה לאורך "הדרך הקדושה" היא ה'ויה סקרה' (Via Sacra) ובה עברו תהלוכות פולחניות וטקסיות וכן מצעדי הניצחון (Triumph). דרך זו יצאה ממקדש יופיטר סטאטור ולימים אף נבנה לצדה שער טיטוס המפורסם. רוחב הרחוב בימי  הקיסר אוגוסטוס הגיע לכדי 5 מטרים בלבד, אך הוא הורחב בתקופות מאוחרות יותר. בפומפיי, שחרבה בהתפרצות הר הגעש ווזוב באיטליה בשנת 79 לסה"נ, זמן קצר לאחר חורבנה של ירושלים נחשף הפורום כשסביבו מקדש אפולו, מקדש הקפיטולאום, שוק הבשר (מקלום), פינת פולחן לאלי העיר (לרריום), מקדש אספסיאנוס, שוק בדים ובגדים ומבנה איגוד הכובסים (אומכיה), מקום אסיפת האזרחים (קומיטיום), בית מועצת העיר (קוריה), הבסיליקה (מבנה לעסקים בעונת החורף), בית-כסא (לטרינה) ומקום הממונה על המידות והמשקולות המכונה אגורנומוס. על פי ויטרוביוס, בסמוך לפורום יש למקם את הבסיליקה, בית הכלא, בית האוצר ובית המועצה (ויטרוביוס תשנ"ז 109, 112). את רחבות הפורום קישטו מבנים שונים לתועלת ציבור העוברים והשבים כדוגמת מתקני מים. באוסטיה שבאיטליה למשל נחשף במרכז רחבת הפורום מבנה עגול שבמרכזו בריכה קטנה שסיפקה מים לתושבי העיר (בייקר 1994) (4). מתקני המים הציבוריים מצויים בעיקר ברחבות ציבוריות וצמתי רחובות כפי שמקובל באדריכלות העירונית הרומית (ווקר 1987, לצנר 1999).

דיון

יוספוס מציין את העיר התחתונה באזור שיש לזהותו בגבעת עיר דוד והמדרון המזרחי של הר ציון (זנטון וזילברשטיין 2016). הכינוי 'העיר התחתונה' בא בניגוד לחלק אחר של העיר המכונה בפיו 'העיר העליונה' (מלחמת היהודים ה 137) בנוסף מציין יוספוס את 'הכיכר העליונה' (מלחמת היהודים ב 315 ,305)  ואת 'השוק העליון' (מלחמת היהודים ה 137).  מכאן מתברר קיומה של כיכר או שוק נוסף "תחתון" (מזר 1997, 34) ונראה כי על סמך החלוקה לתחומי העיר התחתונה והעליונה יש לאתר גם את השווקים של העיר בהתאמה, כלומר את השוק העליון בעיר העליונה ואת השוק התחתון בעיר התחתונה. כיוון שאנו יודעים כי במקומות רבים שימשה האגורה היוונית ומאוחר יותר הפורום הרומי כמקום השוק העירוני של העיר, נראה כי יש מקום לזהות את מקומו של 'השוק התחתון' באזור רחבת העיר התחתונה כלומר בשטח שנחשף על ידי בליס ודיקי ולאורו הוצעו שחזורים של אזור זה של הרחוב כצומת רחב (5). מדברי יוספוס אודות השריפה באנטיוכיה ניתן ללמוד כי גם בפרובינקיות שבמזרח האימפריה נבנתה 'כיכר העיר הרבועה' ובסמוך אליה התקיימו מבני הציבור של העיר (מלחמת היהודים ז, 55)(6). כמקובל באדריכלות הרומית. המינוח "כיכר העיר הרבועה" בו משתמש יוספוס להגדרת הפורום של אנטיוכיה יכול אולי לשמש מפתח להבנת המינוח שבו נוקט יוספוס לגבי הכיכרות העירוניות של ירושלים (מלחמת היהודים ב: 315 ,305; ה: 137). דווקא העובדה שיוספוס מקבילבין קיומם של רובעים שונים של העיר, אותם הוא מכנה העיר העליונה והעיר התחתונה לקיומם של הכיכר 'העליונה' ו'התחתונה' מצביע על תכנון עירוני רומאי ומחזק את ההשערה שכאשר יוספוס כותב 'כיכר' הוא למעשה מתכוון ל'פורום', אם כי לפי שעה הנחה זו מצריכה מחקר נוסף. דוגמה לחלוקת עיר לרבעים ניתן למשל להביא מרומא של תקופת הקיסר אוגוסטוס. מקום מפגש הרחובות הגדיר את גבולות הרובעים השונים על ידי אבני גבול, מזרקות ציבוריות ומקדשים (שטיבל תשע"ה: 428) כלומר, התכנון העירוני עיצב למעשה את המרחב הציבורי של העיר והמרחב הציבורי הגדיר את גבולות הרובעים השונים שהתפתחו בעיר. חשוב לציין את העובדה שבערים נוספות בתקופה זו התקיימו לעיתים יותר ממבנה פורום או רחבה ציבורית אחת, דבר שנבע בין היתר מהתפתחות והרחבת העיר (למשל מקדונאלד 265-263 :1986, איור 203). יוספוס אכן מציין בפרוש כי בירושלים קיימים מספר שווקים שונים שלאו דווקא קשורים בכיכר העליונה או התחתונה,כמו שוק הקורות(מלחמת היהודים ב: 530 (ושוק הבגדים )מלחמת היהודים ה: 331) שהיה סמוך לחנויות הצמר ובתי המלאכה של הנפחים שהיו ב'עיר החדשה' (שם)המצויה בחלקה הצפוני של העיר. הקשר העירוני שבין השוק העליון לזה התחתון כציר המרכזי של העיר ירושלים מתברר גם על סמך התאור שמוסר יוספוס אודות הסיור של נאפוליטאנוס מהכיכר 'החרבה', הלא היא הכיכר העליונה (מלחמת היהודים ב: 305) ועד בריכת השילוח (שם:340-339).

לאור תוצאות החפירה שלנו באזור הרחבה ניתן לאשש את דיווחם של בליס ודיקי ואת הצעת השחזור שנעשתה על בסיסה ולהוסיף לה כמה מאפיינים חדשים וחשובים שיש להרחיב אודותם. לאור דיווחם של בליס ודיקי נראה שיש לציין שככל הנראה גם בחלק המזרחי של הרחוב קיימת התפצלות לרחוב נוסף בציר צפון-מזרח העולה מרחבה זו לגבעת עיר דוד. התפצלות זו לא שוחזרה עד כה כרחוב המסתעף לצפון-מזרח. בליס ודיקי ציינו כי באזור K3 המצוי מזרחה מקו שפת הרחוב המזרחית שמדרום לנקודה L3 של בליס ודיקי נמצא קטע נוסף של הרחוב וכן אבן שפה נוספת בציר צפון מזרח(בליס ודיקי 135 ,131-130 :2010) ציר זה פונה בהתאמה ובהקבלה הפוכה לציר העולה בחלקו המערבי של הרחוב לכיוון הר ציון. בליס ודיקי לא חפרו צפונה מנקודה זו בשל הדרך המודרנית שעברה במקום(שם: 135). שחזור מידותיו של רחוב זה מתברר בשל השתמרות טובה יותר של צדו המערבי בחלק זה של הרחוב שאף זכה לתעוד על ידי בליס ודיקי (131 :2010), כלומר צומת הרחובות בחלק הצפוני של הרחבה נבנה בצורת מזלג המסתעף בכיוון צפון כאשר הרחוב האמצעי מבין שלושת הרחובות הוא הרחוב המרכזי הבנוי בציר צפון דרום ולאורך תוואי הטירופויון. על פי המדידות של בליס ודיקי רוחבו של הרחוב בין K3 לרחוב המסתעף לצפון מערב סמוך לנקודה J3 מגיע ל-15 מ' (בליס ודיקי 131 ,129 :2010 .) בהסתמך על המדידות הללו וכיוון שאנו יודעים כי רוחבו של הרחוב המרכזי הוא 7.5 מ' ורוחבו של הרחוב המסתעף מערבה הוא 3 מ' נראה כי רוחבו של הרחוב המסתעף למזרח צריך להיות 3.5 מ'.

בנקודה C3 שמדרום לרחבה חשפו בליס ודיקי את נקודת ההסתעפות של הרחוב ממנה ירדו מהרחוב המרכזי אל רחבת בריכת השילוח (בליס ודיקי 134-131 :2010). כלומר חלקה הדרומי של הרחבה מתפצל לשני סעיפים: אחד ממשיך את הרחוב המרכזי אל שערי העיר שחשפו בליס ודיקי בדרום העיר (91-87 :2010, איורים: X,XI) ומאוחר יותר בשנית בשטח F של קניון (22 :1974, איור 6). 7 הסעיף השני התפצל מנקודה C3 וירד אל בריכת השילוח כאשר הוא מתרחב והולך בין המצוק המערבי המלאכותי שנחצב כקיר סלע אנכי מעל הרחוב המערבי כפי שהראובליס ודיקי  (140 :2010) והמצוק המזרחי שבחלקו גם כן נחצב בצורה מלאכותית ולתוכו נבנו מבנים כלשהם, אולי חנויות שפתחיהם פנו לרחוב המזרחי שחשפו רייך ושוקרון(שוקרון ורייך תשס"ז).8 רייך ושוקרון חשפו שרידי רחובות מדורגים משני צדיה של כנסיית השילוח (רייך תשע"ב: 132-121), אשר נבנתה במרכז מה שנראה כגרם מדרגות רחב אחד שירד אל בריכת השילוח. גרם מדרגות זה הלך והתרחב כלפי דרום מנקודת הסתעפותו מהרחוב המרכזי בנקודה C3 של בליס ודיקי ועד בריכת השילוח.

רחוב חדש

בחפירה שערכנו בחלק המערבי של הרחוב באזור שמדרום להתפצלות הרחוב העולה להר ציון עלה בידינו לחשוף בכמה נקודות את קו אבן השפה המערבית באזורים שלא נחפרו על ידי בליס ודיקי. בשני אזורים נחשפה אבן השפה בגובה של כ- 20 ס"מ ממפלס הרחוב ובציר אלכסוני הנטוי לצפון מערב. קו אבני שפה זה יוצר תפנית חדה של כ-90 מעלות כלפי מערב כאשר הוא מקיף גרם מדרגות היורד מערבה ממפלס הרחוב (איור 6)

כאמור קו אבני השפה פונה בחדות מערבה אך ריצוף הרחוב ממשיך דרומה וכן מערבה )השוו איורים 1 ו-3 .) מכאן עולה כי קיימת הרחבה נוספת שלא היה ידוע על קיומה קודם לכן בכיוון מערב. יש לציין כי במרחק של כ 6.7 מ' מדרום לנקודה I3 של בליס ודיקי נחשף קצה נוסף ומתעגל של קו אבני השפה המערבית ממנה קיימת הרחבה נוספת של הרחוב בכוון מערב, ככל הנראה רחוב נוסף המסתעף מאזור זה, אם כי הריצוף לא נחשף מערבה מהם(בליס ודיקי 131 :2010). כלומר, על פי בליס ודיקי ישנה הסתעפות של שני רחובות למערב, אחת באזור J3 המסתעף כלפי צפון-מערב ואחת מדרום ל-I3.

בעקבות חפירתנו בין שתי נקודות אלו שבהן לא עברה תעלת בליס ודיקי התברר כי קיימת תפנית חדה בקו אבני השפה כלפי מערב המאפשרת שני הסברים להבנת תוכנית הרחבה והרחובות בנקודה זו; הראשונה  – שמדובר בהרחבה נוספת של הרחבה כלפי מערב ויצירת מעיין 'נישה' הבולטת מקו הרחוב מסיבה כלשהי מערבה ושבה למסלול הרחוב דרומה יותר. השנייה -התפצלות של רחוב נוסף המתחבר ממערב אל הרחוב המרכזי. האפשרות הראשונה איננה נראית סבירה במיוחד וגם אין לה מקבילות אדריכליות לאורך רחובות וכיכרות עירוניות בתקופה זו ובאתרים אחרים. האפשרות השנייה הגיונית יותר מבחינה אדריכלית ותואמת את הימצאותה של רחבה מרכזית במקום, שממנה מסתעפים רחובות משניים נוספים, אולם המשכו של הרחוב החדש מצוי מחוץ לגבולות החפירה שלנו ולפישעה אין בידינו נתונים באשר למידותיו. בכדי לאשש את הסברה כי לפנינו התפצלות של רחוב נוסף הפונה מרחבת העיר מערבה ניגשנו לבדוק האם בתעלת הניקוז המרכזית העוברת רובה ככולה תחת הרחוב המרכזי יהיה ביטוי כלשהו לרחוב זה, שכן גם תחת הסתעפות של רחוב משני עוברת תעלת ניקוז משנית. כפי שהראו בליס ודיקי,תחת הרחוב המשני העולה מהרחוב המרכזי בכיוון צפון-מערב לעבר הר ציון ישנה תעלת ניקוז משנית המתחברת אל תעלת הניקוז המרכזית (131 :2010). בבדיקה זו אכן התברר כי מדרום למקום בו קיימת תפנית חדה מערבה במפלס הרחוב קיימת גם בתעלת הניקוז המרכזית התפצלות של תעלה הישר מערבה ( ראו איור 3). התעלה נחפרה בעבר בצורה חלקית לאורך של כ-24 מ' בכיוון מערב.9 לאחר כ-6 מ' מערבה מחיבור התעלה המערבית לתעלה המרכזי תקיים תא ביקורת (איור 5 ), כשמעליו לוח הקירוי באתרו ( איור 6 ). המצאות תא הביקורת ולוח הכיסוי החותם אותו מוכיח מעל כל ספק כי היישר מעליו קיים רחוב.
לאור שיטת הבניה של תעלות ניקוז תחת רחובות, המצאות התפנית החדה של אבן השפה והרחבת הריצוף כלפי מערב במקום בו קיימת גם תעלת ניקוז ארוכה ואף תא ביקורת מוכיחים כי לפנינו הסתעפות של רחוב חדש שטרם נודע עד כה במחקר. רוחבו של הרחוב החדש איננו ידוע לפי שעה (אולי גם הוא ברוחב של 3 מ' בדומה לרחוב של בליס ודיקי העולה להר ציון). מכל מקום, קיומו באזור זה מסביר ומחזק את קיומה של רחבה עירונית דווקא בנקודה זו של הרחוב הרומי המדורג. סיכום מכלול הנתונים הקשורים במערך הרחובות המסתעפים, בתעלות הניקוז וברחבה המרוצפת שבמרכזם, מעלה סימטריה כלשהי בתכנון העירוני שבין חלקה המערבי של הרחבה לחלקה המזרחי. בצפון הרחבה קיימת הסתעפות של שני רחובות מישניים המסתעפים משני צידי הרחוב המרכזי. במרכז הרחבה, שבה הייתה ככל הנראה מזרקת מים, קיימת הסתעפות של רחוב מערבה. בחלקה הדרומי של הרחבה קיים פיצול בין המשך הרחוב המרכזי אל שערי העיר הדרומיים והסתעפות רחבה היורדת מזרחה אל בריכת השילוח. החלק המזרחי של מרכז הרחבה לא השתמר כמו החלק המערבי אך קיומה של תעלת ניקוז המסתעפת מבסיס המזרקה ומערבה אולי קשור בהסתעפות של רחוב, בדומה למצב התעלות שתחת הרחובות הסמוכים.10 לאור תוצאות החפירה שלנו ברחבה ולאור התיעוד המהימן שנמסר על ידי בליס ודיקי ניתן כיום לעמוד על מימדיה המינימאליים של הרחבה. רוחבה על פי בליס ודיקי מגיע לכדי 15 מ' ואורכה כפי שנחשף בחפירתנו מגיע לכ- 30.7 מ', כלומר רחבה ששטחה הכולל מגיע לכדי 465 מ"ר המשופעת קלות כלפי דרום (בצפון גובהה 660.90 ובדרום גובהה 658.23, כלומר, שיפוע בן 5.03 מעלות). מימדים אלו ביחס לרחוב המדורג נראים עצומים, אך בהשוואה לרחבות עירוניות וכיכרות מקבילות מרחבי האימפריה הרומית כדוגמת מבני הפורום בגאליה של ימי הקיסר אוגוסטוס (פראקס 50-49 :2009 , לוח 1), הרחבה הירושלמית עדיין קטנה למדי .11

  • הכיכר התחתונה וסביבותיה

הנכנס לעיר ירושלים דרך שעריה הדרומיים נכנס לקטע האחרון במסע העליה לרגל בו התחיל אי שם בביתו שביהודה או רחוק יותר בתפוצות. משערי העיר נמשכה אל תוך העיר דרך רחבת מימדים שהעפילה ועלתה צפונה אל מרום הגבעה שעליה נבנה המקדש, כשלאורכה גרמי מדרגות למלוא רוחבה. כעבור כ-140 מ' ניתן היה להגיע לכיכר עירונית שהתחברה אל הצירים המרכזיים שהתקיימו בעיר התחתונה ודרכם ניתן היה להגיע למבני הציבור והתרבות הסמוכים, כדוגמת בריכת השילוח שהיוותה כמקור המים החשוב ביותר של העיר, או לאכסניית עולי הרגל, מתקני המים ובית הכנסת, כפי שניתן ללמוד מכתובת תאודוטוס שנחשפה בחפירות ווייל (1920) מצפון לבריכת השילוח. יתכן כי ברחבה עצמה ניצבו דוכנים, עגלות וסחורות שונות ולאורך הרחוב התקיימו חנויות שפנו לרחוב כפי שאולי חשפו רייך ושוקרון בצידי הרחוב המזרחי העולה מרחבת בריכת השילוח (רייך ושוקרון תשס"ז: 19, איור 6) וכן על ידינו בחזית המבנה שמצפון לפודיום המדורג (זנטון ועוזיאל 2015). כפי שהראנו קודם, במרכז הכיכר התקיימה מזרקת מים שמלבד אספקת המים גם שימשה כעיטור אדריכלי שריהט את הרחוב ואת הכיכר שסביבו. המזרקה הדגישה את הקדמה הטכנולוגית של העיר, על פי אמות המידה הרומאיות, כפי שניתן ללמוד מדברי פאוסניאס כי לא ניתן לכנות ישוב בתואר עיר אם אין מזרקה ציבורית (פאוסניאס י, ו: 1). קרוב לודאי שכל מי שנכנס לירושלים דרך שערי העיר הדרומיים הבחין עד מהרה בכיכר ובמזרקה שבטבורה ובאיתות האדריכלי שנבע ממנה וסימל יחד עם הרחוב המדורג, את הפאר אך גם את הרומניזציה של העיר. מכיכר זו ניתן היה לפנות לכל הפחות אל שני רובעים שונים, שהשתרעו בין הרחוב המדורג לכיוון פסגת הר ציון של ימינו מערבה מהרחבה אל אזור כנסיית סט. פטרוס אינגליקנטו בה נחשפו שרידי מבנים מן המאה הראשונה לספירה (גבע תשס"ח: 1815). כמו כן ניתן היה לעלות מהרחבה אל רובע נוסף שהשתרע לצפון מערב אל עבר אזור שער האשפות של ימינו לידו נחשפו מקוואות טהרה מימי הבית השני ובסמוך אף נחשפים בימים אלו שרידי מבנים מימי הבית השני(גיבסון תשע"א). רובעים אלו נכללו לדעתנו בגבולות העיר התחתונה כפי שצויין בעבר(זנטון וזילברשטיין 53 :2016 ). מי שבחר להמשיך ולעלות לכיוון הר הבית חצה את הכיכר צפונה והמשיך לעלות ברחוב המדורג. נתיב זה הוביל אל מקומות חשובים נוספים בעיר כדוגמת ארמון הלני ושאר ארמונות מלכי בית חדייב שנבנו על גבעת עיר דוד, כלומר הלאה וממזרח לכיכר (לדיון במקומו של ארמון הלני ראו: זנטון וזילברשטיין 61 :2016). בנוסף מצידו המערבי של הרחוב המדורג יתכן וניצב ההיפודרום ההרודיאני (שם: 62 ,60 ), אם כי לפי שעה אין לכך הוכחה.

סיכום ומסקנות

במאמר זה הצגנו את תוצאות החפירות הארכיאולוגיות המבוצעות השנה באזור מיוחד של הרחוב המדורג,שבו נחשפה רחבה מרוצפת. ההשוואה של נתוני חפירתנו לנתונים שנמסרו על ידי בליס ודיקי שחפרו קטעים מרחבה זו העניקה לנו מבט מחודש ומלא יותר על הממצאים, מה שאיפשר שחזור של מערך הרחובות בצומת מרכזי זה. לאור מקבילות ארכיטקטוניות מהעולם הרומי ולאור דברי יוספוס ניתן להציע כי יש לזהות רחבה זו עם 'השוק התחתון' או 'הכיכר התחתונה' של ירושלים במאה הראשונה לסה"נ. העיסוק בכיכרות ומערך הרחובות אפשר להבין ולהציע לראשונה הסבר לאחד מהמבנים שתועדו לפני 120 שנה על ידי בליס ודיקי בנקודה H3 ושלדעתנו נראה כי יש לזהותו כמזרקת מים. התקדמות החפירות השנה חשפו רחוב חדש שטרם נודע עד כה ואשר הסתעף מהכיכר מערבה. מיקום הכיכר ביחס לרחובות למבני הציבור ולרובעים השונים של העיר התחתונה עמד לנגד עיניו של כל עולה רגל בדרכו מהעיר התחתונה להר הבית וחזותה של הכיכר הייתה המפגש האמתי הראשון שלו עם אדריכלות עירונית מורכבת ומרשימה שיש להניח כי השתכללה והתעצמה ככל שעלה במעלה הרחוב המדורג אל שערי הר הבית.

ביבליוגרפיה

 

ויטרוביוס,

על אודות האדריכלות, תרגום: ר'

רייך, תל-אביב, תשנ"ז.

 וויל 1920

R. Weill, La Cite de David,

Campagne de 1913-1914, Paris.

טיטוס פלביוס יוספוס

תולדות מלחמת היהודים ברומאים, תרגום: ל'

אולמן, ירושלים, .2009

 

 ווקר 1987

S.E.C. Walker, “Roman Nymphaea in the Greek World”, in: S. Macready and F.H. Thompson (eds.), Roman

Architecture in the Roman West,

London, pp. 60–71.

 פאוסניאס

Pausanias, Description of Greece, Books

Roman West, London, pp. 60–71.VIII-X, Loeb ed., trans. W.H.S. FJones,

1964

 וורן 1884

C. Warren, Plans, Elevations, Sections etc.

, Showing the Resultsof Excavations in Jerusalem,

.1867–1870, London

 בייקר 1994

 

 וקסלרבדולח 2015

ש' וקסלר–בדולח, "מתי הורחב הר הבית

Ostia (100-500 AD). Amsterdam.

 בליס ודיקי 2010 ההרודיאני: המבט הארכאולוגי", בתוך: י'פ"ג בליס וא"ק דיקי, חפירותבירושלים: בן-אריה, א' חלמיש, א' לימור, ר' רובין ור' רייך תגליות מעיר דוד והר ציון, 1897–1894 )תרגום )עורכים( חקר ירושלים לתקופותיה: חומר ר' רייך(, ירושלים. ודעת, ירושלים 2015 , עמ' .72–19

 גבע תשס"ח  וקסלרבדולח וזנטון 2014

  1. Geva, The Church of St. Peter in Gallicantu, in: E. Stern (ed.), The New Encyclopedia of Archaeological Excavations in

ש' וקסלר-בדולח ונ' זנטון, 'ירושלים, סילואן',חדשות ארכיאולוגיות 126 , במרשתת: http://

www.hadashot-esi.org.il/report_detail.

.aspx?id=10572the Holy Land, 5. Jerusalem, p. 1815