חפירה בין בריכת השילוח המדורגת לבין פניה הפנימיים של חומת-הסכר, בקצה הדרומי של עמק הטירופויון, ירושלים

אלי שוקרון

רשות העתיקות

רוני רייך

מכון זינמן לארכיאולוגיה אוניברסיטת חיפה

מבוא

בשנת 2005 עלה בידינו לגלות בריכה מדורגת שזוהתה על ידנו כ׳בריכת השילוח׳ מימי הבית השני (רייך ושוקרון  ;2004 תשס"ו). נחשפו עברה המזרחי של הבריכה ופינתה הדרומית-מזרחית (איור 1). התגלית הביאה אותנו להידרש לדו"ח הארכיאולוגי של פ"ג בליס וא׳ דיקי (1898) על אודות חפירותיהם בדרום הגיא המרכזי (טירופויון) של ירושלים. התברר כי חופרים אלה כבר גילו קטע קטן מן הבריכה המדורגת באחד מבורות הבדיקה הקטנים שעשו מפני השטח (בליס ודיקי  ,177-176 :1898 לוח XVII, תוכנית II, בור ³E; איור 6) החופרים שיערו כי זהו חלק מגרם מדרגות שרוחבו כ 5.5 מ׳, היורד אל בריכת השילוח מדרום.¹ מתברר שהם לא הבינו אל נכון כי גילו את שוליה העליונים של בריכה אחרת, זו שמימי הבית השני. משעמדנו על תגליתם של בליס ודיקי הבנו כי מדובר בקטע מאותה בריכה מדורגת. בעוד שגרם המדרגות שאנחנו חשפנו בראשונה השתייך לצד המזרחי של בריכת השילוח, הרי שהמדרגות שנחשפו על ידי בליס ודיקי היו קטע מן הדופן המדורגת הדרומית של הבריכה. בהתאם להבנה זו הרחבנו את חפירתנו דרומה, גילינו את הפינה הדרומית-מזרחית של הבריכה המדורגת וגם את קטע המדרגות שגילו בליס ודיקי, קטע שכוסה על ידם זמן קצר לאחר שנחשף ותועד.

 איור 1. תוכנית, חלקה הדרומי-מזרחי של בריכת השילוח מימי הבית השני.

מאוחר יותר החפירה שלנו באזור זה נמשכה דרומה, מבריכת השילוח המדורגת ועד אל פניו הדרומיים של קיר מאסיבי הסוגר את השטח מצד דרום-מזרח. היה לנו ברור כי הגענו אל הקיר המערבי מבין שני קירות מקבילים, שהיו מוכרים לבליס ודיקי בקצהו הדרומי של העמק (בליס ודיקי  :1898 תוכנית II, איור 6 קיר בצבע שחור). בנקודה זו, הצמודה לפניו הצפוניים של הקיר הצפוני מבין השניים, הוא הקיר הפנימי, היה גרם המדרגות הדרומי של בריכת השילוח כבר הרוס וחסר. כאן חפרנו בור בדיקה בגודל של 4X5 מ׳, שירד מפני השטח (מפלס 635.50 מ') ועד לסלע הטבעי (מפלס 629.50 מ׳).

מטרת השורות הבאות להביא לפני הקוראים את פרטי החפירה הזו ואת המשתמע ממנה ביחס לשתי חומות הסכר של דרום עמק הטירופויון.

השרידים בבור הבדיקה

מן החפירה בדרומה של בריכת האבן המדורגת התברר כי לבריכה זו שמימי הבית השני שני שלבים קונסטרוקטיביים:

1. שלב ראשון בו בנויות המדרגות ממלט אפור. בקטע הדרומי של הבריכה ניתן להבחין בשתי מדרגות כאלה, במקום שמדרגות האבן חסרות (איור 5).

2. שלב שני שבו צופו מדרגות המלט האפור באבני גזית מאורכות (איורים 5 ,1)

בחלק הדרומי של הבריכה השתמר מידע על מבנה הבריכה גם אם לא כל המדרגות השתמרו. בסך הכול ניתן  להבחין בחלק החפור של הבריכה בסדרת מדרגות ומדרכים (פודסטים) הבאים (בספירה מלמטה כלפי מעלה, ראו איור):

1. קצה של משטח הצמוד לחתך המערבי של החפירה. רוחבו לא ניתן היה לקביעה

2. גרם של 5 מדרגות

3. מדרך (פודסט) צר במפלס 632.08 מ'

4. גרם של 5 מדרגות

5. מדרך (פודסט) צר במפלס 633.54 מ'

6. גרם של 5 מדרגות (בדרום ניכרת בו מדרגת מלט ארוכה)

7. קטע קטן של מדרך (פודרס) במפלס 635.07.

8. שרידים של גרם מדרגות. מעל קטע המודרך נותרו 3 מדרגות. צפונה יותר , ליד מצוק הסלע שהוא קצה גבעת עיר דוד נותרו שרידים של 5 מדרגות.

9. יש להניח שכל הבריכה הסתיימה בשוליה העליונים במשטח אופקי אלא שלא נמצאו שרידים ממנו. משטח זה היה בוודאי בעל רוחב משתנה בהתאם למרחקים שנותרו בין המדרגה העליונה הישרה ובין מצוק הסלע הנ"ל.

הדברים הבאים נוגעים בעיקר לחלק שמן המדרך העליון החלקי (במפלס 635.07 מ׳) ודרומה. החפירה נערכה בין הקצה הדרומי שהשתמר מבריכת השילוח ובין פניו הפנימיים של קיר מאסיבי שירד מפני השטח ועד לסלע הטבעי )קיר 1020W.) זהו לפי שעה המקום היחיד שאפשר לברר את טיב הבנייה של הבריכה מתחת לגרמי המדרגות שלה.

החפירה בנקודה זו גילתה כי את גרם המדרגות הדרומי של הברכה תומך קיר משופע. נטייתו כאן היא של כ ÷60 מעלות. שיפוע הקיר איננו מתאים לשיפוע גרם המדרגות (כ-38 מעלות). ההבדל יוצר קיר שעוביו הולך וגדל כלפי מטה (ראו חתכים, איורים 10 ,8 ,5 ,4 ,3), כיאה לקיר שאמור לתמוך בלחצים הולכים וגדלים כלפי מטה, הנובעים מעומק מים הולך וגדל בבריכה.

חלקים מגרם מדרגות האבן העליון נחשפו בשני מקומות. האחד בצפון ריבוע החפירה (שלוש מדרגות מעל קטע שנותר ממדרך). בחתך שמצפון לריבוע החפירה האמור, בצמוד למצוק הסלע הדרומי של גבעת עיר דוד, מול תעלת ההזנה של בריכת השילוח (שכונתה בעבר בשם ׳ תעלת העודפים׳), נחשפו שרידים של חמש מדרגות אבן וקטע קטן של הפינה הדרומית-מזרחית של הבריכה. אם ממשיכים את קו שתי המדרגות העליונות )מס׳ 4 ו- )5 דרומה אל עבר ריבוע החפירה, מתברר שהמשכן הדרומי מצוי מחוץ לקו התמיכה של הקיר המשופע, כלומר, המדרגות שהיו כאן ריחפו, כביכול, באוויר, ולמעשה היו מונחות על עפר. לפיכך, יש להניח שבנקודה הזו קיר התמך המשופע יצר מעין קונסולה אופקית לדרום-מזרח שנשענה אל פניו המאונכים של קיר W1020 (איור 5) ועליה נשענו המדרגות העליונות. החלק העליון הבולט הצידה, אם היה כזה, התמוטט (או שנהרס במכוון על ידי מי מהחופרים ראשונים -פ׳ בליסוא׳ דיקי, ואולי ה׳ גותה שפעל שנים אחדות לפניהם). יש לציין שבנייה של קיר-תמך משופע איננה מוכרת לנו ממקומות אחרים. גם לא ברורה לנו הסיבה מדוע נבנה קיר התמך בצורה זו.

 

 

 איור  :2 חתך 1-1 מבט למזרח אל פני חומת

איור 3 : חתך 2-2 מבט לדרום. שימו לב לקיר המשופע התומך את בריכת השילוח.

איור 4 : חתך 3-3 מבט לצפון. שימו לב לקיר המשופע התומך את בריכת השילוח

 

הקיר המשופע של הבריכה עשוי מיציקה של מלט סידי אפור מן הסוג שהיה מקובל בשלהי ימי הבית השני – כלומר מכיל אפר העושה אותו לאטים למים – ומאבנים. בסיס הקיר המשופע מושתת ישירות על גבי הסלע הטבעי.

קיר 1020W

את ריבוע החפירה סוגרים בצד דרום-מזרח פניו הפנימיים (מבחינת העיר) של קיר 1020W. הקיר עובר בתוואי דרום-מערב לצפון-מזרח והוא מכוון אל הפינה הסלעית הדרומית-מזרחית של גבעת עיר דוד.

הקיר מופיע בקו שחור בתוכניתם של בליס ודיקי (איור 6). מאחר שבליס ודיקי סימנו במפותיהם את השרידים שהם חשפו בצבע אדום, הרי עולה מכך שהם לא חשפו אותו. יתכן

 איור 6 . תוכנית השרידים מחפירות בליס ודיקי, Plan II, חלק דרומי.

שהקיר נחשף על ידי חופר אחר שקדם להם (אולי ה׳ גותה?), אך סביר יותר להניח שראשו של הקיר היה חשוף על פני השטח. חפירתנו במורד פני הקיר גילתה שחלקו התחתון בולט פנימה כדי חצי מטר (איורים 5 ,4 ,3). לפניו של הקיר יש שיפוע קל ההולך ומעבה אותו כלפי מטה. מן החלק העליון, הדק יותר, נחשף גובה של כ-2.70 מ׳. הקיר מושתת על גבי הסלע הטבעי. מאחר שמפלס פני הסלע יורד דרומה, לכיוון ערוץ עמק הטירופויון, גובה חלקו התחתון של הקיר הולך וגדל לכיוון דרום החפירה (1.5 מ׳ בחלק הצפון-מזרחי וכ-3.0 מ׳ בחלק הדרומי-מערבי).

בחלק העליון אבני הקיר חשופות (איורים 9 ,2). נראית בנייה בשישה נדבכים של אבנים מהוקצעות בינוניות בגודלן. בחלק התחתון הקיר מטויח, והטיח שרד ברובו הגדול עד שקשה להבחין בנדבכי האבן. פה ושם מבצבצות אבנים דומות בגודלן ובעיבודן לפניו העליונות של הקיר. הטיח המצפה את חלקו התחתון של הקיר הוא טיח טיני עבה. זה גם סוג המלט המצוי בין האבנים. טיח ומלט אלה שונים לחלוטין מן הטיח הסידי האפור שמצוי בקיר המשופע הסמוך ובין מדרגות האבן של בריכת השילוח.

עוביו המדויק של הקיר באזור החפירה שלנו אינו ידוע לנו (פניו הדרומיים כאן מצויים מתחת לכביש האספלט). בקיץ 2009 חשפו צ׳ גרינהוט וג׳ מזור קטע קטן מפניו האחרות, הדרומיות-מזרחיות של הקיר הזה, בחפירתם שנערכה במרחק מה מדרום לחפירתנו, ליד מפגש הרחובות של הטירופויון והקדרון. לפי שעה ניתן רק לציין כי באומדן גס, לפי העין, שנעשה בין שתי החפירות, עובי חלקו העליון של הקיר הזה היה כ-3 מ׳ או מעט פחות. את עוביו של חלקו התחתון של הקיר ניתן יהיה לקבוע רק על ידי חפירה מדרום לפני הקיר עד אל מפלס הסלע הטבעי.

פני הסלע

כאמור, הגיעה החפירה בנקודה זו עד לפני הסלע הטבעיים שעליהם מושתתים הקיר החוסם את העמק 1020(W) והקיר התומך בבריכה. הסלע לא נותר בצורתו הטבעית אלא יש בו מדרגות היורדות בו מצפון-מזרח לדרום מערב, לאורכו של קיר 1020W ובזיקה אליו (איורים 10 ,4). החפירה חשפה חמש מדרגות. אחת מהן בעלת שלח רחב ) כ-2.4 מ׳(. רום המדרגות הוא 70-40 ס"מ. ניתן היה להבחין שהטיח המצפה את פניו של קיר W1020 יורד וממשיך לצפות גם את שלחי המדרגות. מאחר ששטח חשיפת פני הסלע הוא מצומצם ביותר (רק 2.3X4 מ׳) כל שניתן לומר הוא שלפנינו קטע מגרם מדרגות קדום של בריכת מים קדומה. דומה שמדובר בגרם מדרגות מקומי (לעומת גרם המדרגות הכללי המאפיין את הבריכה המאוחרת) שכאן רוחבו כמטר אחד בממוצע. יתכן שבנקודות אחרות סביב הבריכה הקדומה היו גרמי מדרגות מקומיים דומים שאפשרו ירידה נוחה למפלס המים.

העפר שנחפר

החפירה נעשתה כולה בתוך עפר בעל גוון אפור בהיר, תחוח מאוד, עם מעט אבנים קטנות. החלוקה לשני לוקוסים (לוקוס 164 בחלק העליון, עד הופעת ההתעבות בקיר; לוקוס 171 בחלק התחתון) לא הניבה הבדלים בממצאים שבעפר. עפר זה הכיל מעט חרסים מאוחרים (ימי הביניים ואילך) שהם ודאי מאוחרים לשני המבנים שביניהם הוא נמצא (בריכה מדורגת וקיר מאונך). ייתכן שבמקום חפרו מי מחופריה הקדומים של עיר דוד (גותה? בליס ודיקי?) ואחר כך מילאו את בור החפירה בעפר שגרפו מן הסביבה. אין לממצאים שנמצאו כאן זיקה כלשהי למבנים אלה. כדי להשיג ממצאים מרבדי עפר בלתי מופרעים, שעשויים לסייע בתיארוך הקיר, רצוי לחפור בור בדיקה בתוך הגן הסמוך.

תיארוך הקיר

שני נתונים מסייעים בתיארוך חלקו התחתון של הקיר הנדון, זה המבוסס על הסלע. הנתון הראשון הוא העובדה שבין אבניו של הקיר ועל גבי אבניו מרוחות פיסות טיח גדולות עשויות טין בעל גוון צהבהב. חומר מילוט זה עומד בניגוד גמור למלט הסידי האפור המרכיב את הקיר המשופע הסמוך, התומך במדרגות בריכת השילוח שזמנה ימי הבית השני. טיח טיני מאפיין את התקופות הקדומות של ירושלים. הבחנו בעבר בטיוחים נרחבים בתעלה II, המתוארכת לתקופת הברונזה התיכונה ב׳. נוסף על כך מטוייחת ניקבת השילוח, שזמנה שלהי תקופת הברזל ב׳, בטיח טיני.

הנתון השני הוא שבר של קדרת חרס שהוצא מתוך הטיח הטיני המרוח על חלקו התחתון של הקיר הנדון. זהו שבר שפה מעובה של קדרה שקוטר מפתחה היה כ-31 ס"מ (איור 7^2). כלי מטיפוס שכזה אופייני לשלהי תקופת הברזל ב׳.

מן הנתונים האלה אנחנו מסיקים שחלקו התחתון של הקיר נבנה לרוחבו של העמק בשלהי תקופת הברזל ב׳.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 איור 7. שבר חרס שהוצא מן הטיח המצפה את המדרגותהצמודות לפני קיר 1020W. קדרה עמוקה, טין חום, חצצים לבנים זעירים. שרידי מירוק על ראש השפה המעובה מבחוץ. תקופת הברזל ב׳

 

איור 8: תצלום קיר התמך המשופע של בריכת השילוח (מבט לדרום)                  איור 9: תצלום הפנים הפנימיות של קיר הסכר המאונך (מבט למזרח)

איור 10: תצלום מדרגות בסלע בין קיר הסכר לבין קיר התמך (מבט לצפון)

חפירות קודמות

בשטח הנדון כאן חפרו לפנינו חופרים אחדים.³ נזכיר את התגליות העיקריות בקצרה. הראשונים לחפור באזור ברכת אל-חמרה (לימים המקום שבו חשפנו את הבריכה המדורגת שזיהינו עם בריכת השילוח של ימי הבית השני) היו ק׳ שיק וה׳ גותה. אלה גילו קטעי קירות שונים סמוך לפינה הדרומית-מערבית ומחוץ לברכת אל חמרה (להלן).

 חפירות פ"ג׳ בליס וא׳ דיקי: נקודת המוצא של בליס ודיקי לחפירתם בירושלים, כולל זו שבקצה הדרומי של העמק המרכזי של העיר (הטירופויון) הייתה היסטורית. הם מציינים כי תיאורו של יוסף בן מתתיהו על החומה הדרומית הקדומה של ירושלים נראה כמרמז על כך שברכת השילוח הושארה מחוץ לתחומי העיר.⁴ כדי לברר את מקום תוואי החומה במקום שבו היא חוצה את הטירופויון לרוחבו הם חפרו סדרה רצופה של מחילות מנקודה ²N (הממוקמת ליד הפינה הדרומית-מערבית של ברכת אל-חמרה (איור 6) ועד לנקודה מעט דרומית ל- ³L (הממוקמת במרחק של כ-100 מ׳ מצפון לבריכת השילוח) , ובסך הכל מרחק של כ-240 מ׳ בין שתי הנקודות.⁵ בשום מקום לאורך מחילה זו שכיוונה הכללי צפון-דרום, לא נמצאה חומה החוצה את העמק לרוחבו, כלומר מדרום-מערב לצפון-מזרח.⁶

בקצה הדרומי של החומה החוצה את העמק, במקום שהיא יוצרת תפנית חדה אל עבר הגבעה המערבית, גילו בליס ודיקי שער ומגדל הצמוד לו ממזרח (איור 12^7). בנקודה זו, מתחת לסף השער גם נמצא המוצא הדרומי של תעלת הניקוז הגדולה שירדה לאורכו של הטירופויון מתחת לרחוב המרוצף. במרחק קטן מדרום לשער, מחוץ לתחומי העיר, נחשפו חלקים של בית מרחץ, שנבנה כאן בוודאי בזיקה להספקת המים הזמינה.

מן השער נותרו הזווית הפנימית של החומה, מזוזת הפתח השמאלית, סיפי הפתח מתקופות שונות, וטורי המדרגות העולים אל עבר השער. בדיקה מדוקדקת של התוכנית והחתכים גלתה שלוש תקופות של בנייה. את הסטרטיגרפיה היחסית של מרכיבי תקופות אלה ניתחו החופרים בפירוט.

על צידו האחד של השער, שהוא גם הפינה הדרומית-מזרחית של ביצורי העיר, מגן מגדל מלבני שמידותיו כ 14.3×4.6 מ׳.⁸ בניית העל של המגדל נעשתה באבני גזית, בשני סגנונותבנייה שונים, על גבי בנייה גסה של אבנים מהוקצעות גס. החופרים ציינו לשבח בנייה זו בשל טיבה.

את החומה החוצה את העמק מצאו בליס ודיקי בקצה הדרומי של הטירופויון, ממש במקום חיבורועם נחל קדרון. מצפון-מזרח לנקודה G² הצביעו בליס ודיקי על קיומן של שלוש תקופות נפרדות. מן החומה הזו חשפו קטעים של פניה הדרומיות-מזרחיות, כלומר החיצוניות לעיר. בתקופה הראשונה⁹החומה נמשכה בתוואי ישר בקו ²F G2 ²N. בחלקה התחתון זהו מסד שעוביו 6 מ׳. על גביו מצוי בניין העל של החומה בעובי 2.4 או 2.7 מ׳. מחומה זו בלטו שישה בחנים, כאשר פניהם הבולטות מצויות בקו אחד עם בחן פינה או מגדל גדול יותר (L^{2- M2 )} בקצה הצפוני-מזרחי של החומה (איור 11). את שחזור החומה הקדומה החוצה את הטירופויון פרסמו החופרים בתמונת השער של חיבורם.¹⁰

איור 11 . חומת הבחנים (שחזור), בליס ודיקי 1898 , דף השער.

איור 12: שער עיר שחשפו בליס ודיקי מדרום לברכת השילוח.

התקופה השנייה מתוארת במפה בקטעים מקווקווים. החופרים מציינים כי בשעה שהחומה הראשונה עמדה בהריסותיה, חומת המסד שבין הבחנים וחלק ניכר של הבחנים עצמם נותרו לעמוד. לכן, כאשר תיקנו את החומה ניצלו את השרידים היציבים האלה. את המרווחים שבין הבחנים מילאו בבנייה בקו אחד עם פני הבחנים, כך שנוצרה חומה עם פנים ישרות. כך ניתן בסופו של דבר עובי של כ-6 מ׳ לסכר למלוא אורכו.

תקופה שלישית יוצגה על ידי חומת תמך בנויה באופן גס שהייתה הכרחית מפאת הנטייה קדימה של החומה, שנוצרה לדעת החופרים בעטיו של לחץ המים בבריכה שמעבר לחומה.¹¹ בהמשך הדברים ניתן תיאור מפורט של פרטי הבנייה וסוגי הסיתות. בליס ודיקי משווים אותם תדיר לפרטי בנייה דומים שגילו בקטעי החומות שבגבעה המערבית.¹²

יש לשים לב שלאורך פניה החיצוניות של החומה החוצה את העמק נמצאו, למעשה, פינות של שלושה בחנים צרים בלבד, בשלושה פירים I², J², K² . בבחנים אלה מצביעים החופרים על הבנייה המקורית של הבחנים, באבנים מסותתות, וצמודה אליהם בנייה באבנים מהוקצעות, גסות יותר. החופרים מדגישים שאורך פניו של בחן לא התברר.הם הניחו כי היה באורך של 4.57 מ׳. כך שיחזרו שישה בחנים על-פי פינות של שלושת הבחנים הדרומיים שחשפו. את שלושת הבחנים האחרים שיחזרו לפי אותן מידות. הבחן השביעי, הרחב, אותר כמעט בשלמותו בפירים ²L ו-²M.

מתחתיותהפירים H², I², J²ו-K² יכלו החופרים לראות את הירידה התלולה של פרופיל העמק. תחתית פיר ²K, העמוק בין הפירים, מצויה כ 14.15 מ׳ מתחת לפני הרחוב העובר בנחל קדרון. החומה הכוללת כאן מסד עבה ומעליו בניית בחנים שמורה כאן לגובה 13.4 מ׳. לא נעשה שימוש בסיד כלשהו בחומה המקורית או בזו המתוקנת. גם בנקודה ²L חפרו מחילה בניצב לתוואי החומה כדי לברר את עובייה ונמצא שהוא 5.8 מ׳. את פניה המערביים של החומה הזו חשפו בחתך שחפרו בין ²F ל-²W.

החופרים הבחינו בחומה הניצבת אל חומת הבחנים מצפון ליד ²N, ונמשכת צפונה בצד המערבי של הטירופויון. כאמור לעיל, בחומה זו הבחין כבר ק׳ שיק ליד נקודה ²S, וה׳ גותה חשף קטע ממנה בין S2-ל-¹³.R² גותה גם ראה קטע ממנה ב-O² , מקום שבו חשב כי היא חלק מחומת עיר. מאחר שנראה לבליס ודיקי כי הקרקע עדיין לא נבדקה ביסודיות, חפרו פיר בנקודה ²Q. בעומק של 7.9 מ׳ פגעו ברצפת מלט של ברכת מים קטנה שנתגלתה כבר על ידי גותה.¹⁴ כאן ראה גותה את הקיר שעוביו 1.8 מ׳.

קיר ²Q, שכיוונו מצפון-מזרח לדרום מערב הוא למעשה קיר הסכר / חומה הפנימי מבין שתיהחומות המקבילות החוצות את הטירופויון, והוא ההמשך הדרומי של החומה המסומנת בצבע שחור במפתם של בליס ודיקי. דומה שקטע זה הוא שנחשף בחלקו מחדש על-ידי ק׳ קניון בשטח החפירות F שלה )להלן(.

בין נקודות ²P ו-²R חשפו מחדש בליס ודיקי קטע של מצוק סלע עם שתי פינות שגם הוא נחשף בידי גותה. לדעתם מצוק הסלע והבנייה המסותתת שנשתמרה מעליו במקומות אחדים )ב- ²O וב-²R.( הם של חומה שהקיפה את ברכת אל-חמרה מצד מערב.

בין נקודות ²N ל-²V חשפו בליס ודיקי מצוק סלע חצוב, ישר ומאונך, והם עקבו אחריו למרחק ניכר ממערב לבריכת השילוח.¹⁵ בקטעים מסויימים התגלו גם שרידי בנייה על גבי המצוק. בשני מקומות הצליחו לברר את העובי והוא בין 2.4 ל-3 מ׳. בליס ודיקי העלו את האפשרות שהתוואי הרצוף הזה N² – V² עשוי לייצג חומת עיר, פנימית או חיצונית.

 היחס שבין החומה שממערב לבריכה ובין החומה החוצה את העמק: לפי ההבחנות של בליס ודיקי השלבים הקונסטרוקטיביים סביב ברכת אל-חמרה )היא בריכת השילוח( היו כדלקמן:¹⁶ בשלב הקדום חצתה את הטירופויון חומה, שהכלילה את הבריכה בתוך התחום המבוצר של העיר. מחוץ לביצורי העיר שעברו בתוואי V²N² , ואילו החומה שחצתה את הטירופויון היתה חומת סכר בלבד ללא תפקיד הגנתי.

 בשלב שני החומה המקורית שכללה את הבריכה, נהרסה ונבנתה מחדש מן השער הדרומי ורק עד ל-²N, כאשר החלק שמעבר לכך, עם הבחנים, נעזב הרוס, ואולי יותר נכון שנעשה כקיר סכר בלבד, ואילו החומה V² N² נבנתה כשהיא נמשכת צפונה ויוצרת תוואי חדש F² N² V², שאינוכולל את הבריכה, עם פינה ב-²N. כך נותרה הבריכה תקופה מסויימת מחוץ לביצורי העיר. כאשר עלה רצון להכליל שוב את הבריכה בתוך העיר, עשו שימוש בשרידים של החומה המקורית שחצתה את העמק, ונבנתה החומה המתוקנת. באופן זה הצביעו החופרים על שתי תקופות שבהן הבריכה הייתה מוקפת חומה, וביניהן תקופה שבה הבריכה הייתה מחוץ לעיר. מאחר שהחומה תוקנה פעמים רבות, התיאוריה הזאת אפשרית אם מחשיבים את התיקון שבו מלאו את המרווחים שבין הבחנים ככזה שנכנס לשימוש לפני שחומה N² V² נבנתה, או בו זמנית איתה, הנחה שהשרידים מאפשרים. יחד עם זאת אפשר שהחומה N² V² מעולם לא הייתה יותר מאשר חומה פנימית שיצרה ביצור מיוחד עבור הבריכה, שהוכללה בעיר על ידי החומה המתוקנת.

 חפירות ק׳ קניון:  בשנת 1963 החלה קניון בחפירתו של שטח F שלה, כדי לברר את תוואי החומות המערביות של גבעת עיר דוד. היא חשה בבעיה שנוצרה מן התיאוריה שלה שהעיר לאורך כל תקופת הברזל היתה מצומצמת בשטח והצטמצמה רק בגבעה הדרומית-מזרחית, היא עיר דוד. קניון היתה בדעה שמוכרח היה להיות קיר היוצא לרוחב קצה העמק כדי לכלול את בריכת השילוח שמימי חזקיהו בשטח המבוצר של העיר.¹⁷

 קניון מצאה בשטח F מילויי עפר שהכילו חרסים מתקופת הברזל ב׳. הקיר הקדום ביותר שחשפה היה קיר מאסיבי ועבה מאוד (8.80 מ׳), עשוי אבנים לא מסותתות, והוא עובר לרוחב קצה העמק בתוואי של הקצה הדרומי הנוכחי של ברכת אל חמרה. היא הגדירה קיר עבה זה כחומת-סכר. יחד עם זאת היא הבחינה שיסודות הקיר חותכים לתוך מילויי העפר המכילים אותם חרסים של שלהי תקופת הברזל ב׳ (המאה השביעית לפסה"נ). מסקנה הייתה שחומה זו היא מן המאה הראשונה לספירה. קניון מצאה שקיר הסכר הזה נמשך עד למצוק הסלע המאונך שנותר מן החציבות בצד המערבי של העמק.

היא גם מצאה קיר נוסף, הבנוי על גבי הקיר האמור. קיר זה בנוי אבני גזית עם בליטות עבות. לקיר זה לא היו בידיה נתונים מתארכים שכן לדבריה רוב נתוני התיארוך הישיר הנוגעים לקיר זה הוסרו קודם לכן על ידי שוד אבנים, או לחילופין על ידי המנהרות שחפרו בליס ודיקי. הוא קבעה כי מבחינה סטרוקטוראלית הקיר המאוחר נתון בין קיר הסכר ובין מילוי הנשען אל קיר המצוי דרומה מן הסכר, שהוא בוודאי מן המאה הראשונה לספירה. על-פי קניון קירות אלה אינם נוגעים לתקופת חזקיהו אלא למאה הראשונה לספירה.

קניון היתה בדעה שבמאה הראשונה לספירה, החומה הסוגרת על הגבעה המערבית לא חצתה היישר לרוחב פי עמק הטירופויון בקצהו הדרומי, אלא שהקצה הדרומי של תחום העיר היה ), הלא הן הגבעה המערבית והגבעה המזרחית (עיר דוד), כשהוא prongבעל שתי בליטות ( מותיר את חלקו הדרומי של עמק הטירופויון ואת ברכת אל חמרה בחוץ. לדעת קניון היה זה אגריפס הראשון שקישר בחומה את שתי הגבעות על ידי בניית חומה לרוחב הקצה הדרומי של הטירופויון. קניון שמה ליבה לקושי שעלה מהצעתה. אם הטירופויון נסגר בדרומו על ידי חומה רק בימי אגריפס, הרי שגם הרחוב המדורג, שיוחס לבנייה של הורדוס, רחוב שממנו גם , היה בחלקו מחוץ לחומות העיר. Nהיא חשפה קטע בשטח

קניון גם חשפה מחדש את השער הדרומי שחשפו בליס ודיקי, אך שטח החפירה בשער לא סיפק כל נתוני תיארוך חדשים.

קניון הגיעה בנקודה זו גם למנהרה או למעשה תעלה בנוייה מכוסה בלוחות אבן. מאחר שמצאה את המנהרה/תעלה מתחת לעפר שהכיל חרסים מתקופת הברזל ב׳ הסיקה שהיא מתקופת הברזל גם כן. היא שיערה שמדובר בתעלת עודפים היוצאת מברכת אל חמרה לכיוון דרום מזרח. לא היו בידיה האמצעים כדי לברר את פשר הדבר. לא ניתן לדעת לפי שעה אם מצאה תעלה/מנהרה חדשה או שמא חזרה וחפרה קטע מתעלת הניקוז הגדולה משלהי ימי הבית השני, שנחשפה בידי בליס ודיקי ב1898.

הקרמיקה מתעלת היסוד היתה לדבריה בבירור מאמצע ועד סוף המאה הראשונה לספירה. בזמן זה השליט היחיד שעשוי היה לתחום שטח נוסף בין החומות הוא אגריפס א׳. המסקנה הייתה אפוא שהוא סגר את השטח שבין קצות הגבעות. היא מציינת שהבנייה נעשתה בבנייה מאבנים בשימוש חוזר, שאיננה מעולה כמו זו המצויה בחומת סוקניק-מאייר שבצפון העיר, שאותה ייחסה, כפי שייחסו אחרים ל׳חומה השלישית׳ שבנה אגריפס בצפונה של העיר.

לבסוףיש לציין כי במפות שטחי החפירה שפרסמה קניון מופיע שטח ¹⁸.X שטח זה ממוקם מדרום-מזרח לשטח F, בערוץ הקדרון, ובצמוד לפניו הדרומיים-מזרחיים של קיר הסכר עם הבחנים שחשפו בליס ודיקי. על אודותיו של שטח זה אין כל אזכור בכתובים. דומה שקניון תכננה לחפור שטח זה, אך ככל הידוע הדבר לא יצא לפועל. נראה שפרוץ מלחמת ששת הימים שמה תוכנית זאת לאל.

 חפירות נ׳ אביגד: עניין חדש בקיר העבה הבנוי אבנים גסות שמצאה קניון, מצא נחמן אביגד בעקבות חשיפת חומת העיר העבה משלהי תקופת הברזל ב׳ בגבעה המערבית, בלב הרובע היהודי של העיר העתיקה.¹⁹ אביגד לא רק מצא ביצור עבה, אלא חשף על פני הסלע הטבעי בכל אחד משטחי החפירה הרבים שחפר, שרידי קיום אנושי מן המאה השמינית לפסה"נ. בכך הוכיח אביגד שהעיר ירושלים התרחבה מערבה עוד בתקופת הברזל ב׳. בכך בא הקץ על התיאוריה המינימליסטית, שקניון היתה אחד מדובריה העיקריים, לפיה העיר התקיימה על הגבעה הדרומית-מזרחית בלבד, לפחות עד תום תקופת הברזל ב׳.

 אביגד הפנה את תשומת הלב לקיר העבה של קניון.²⁰ מן התצלום האחד שפורסם, ומן העובדה שבשטח F של קניון ובעיר העליונה מדובר בחומות עבות, הגיע אביגד למסקנה ששני קטעי הביצור האלה הם חלקים מאותו קו ביצורים. נקודת המכשול היחידה שעמדה, כביכול, בדרכו הייתה שחומת קניון ׳ חתוכה׳לתוך מילויים של תקופת הברזל ב׳, מהם למדה קניון שהיא מאוחרת לתקופת הברזל ב׳.

 בעניין זה יש להעיר כי אין הכרח שכל תקופה מיוצגת על ידי שכבה אחת בלבד. תתכן בהחלט האפשרות שמילויי העפר הם  -על-פי החרסים שנמצאו בהם  -מתקופתהברזל ב׳, וכי באותה תקופה עדיין, מעט יותר מאוחר, נחפרה לתוכם תעלת היסוד שהכילו את יסודות החומה המשתייכת לאותה תקופה. עניין זה הוכח גם על פי המצב הסטרטיגרפיה שנמצא ביחס לחומה שחשף אביגד. גם בעיר העליונה נמצא שהחומה הרחבה היא רק האלמנט האדריכלי השני שנבנה בתקופת הברזל ב׳, וכי יסודותיה חתכו בדרכם שרידי מבנים פרטיים ומילויי עפר הקודמים לה במעט, אך גם הם מתקופת הברזל ב׳.

 אביגד דחה אפוא את תיארוכה של קניון לחומה שמצאה, וצירף את השרידים להמשך קו הביצורים שגילה בגבעה המערבית.

סיכום

מן הדברים האלה עולה שאת ערוץ הטירופויון חצו בעבר שתי חומות עבות, מקבילות זו לזו. יש מקום לסברה שהחומה העבה של קניון, והפנים הצפוניות של קטע החומה התחתון שלנו משתייכים לאותה חומה, היא החומה הפנימית (מבחינת העיר) מבין השתיים, שזמנה שלהי תקופת הברזל. חומה זו נבנתה בזיקה לחציבת ניקבת השילוח להעברת אספקת המים המתמדת לחלקה הדרומי-מערבי של העיר. מצד אחד היא סכרה את עמק הטירופויון לרוחבו, ואפשרה את איסוף המים שהגיעו אליה באמצעות הניקבה לכדי ברכת אגירה. מצד שני היא הפכה לחלק מקו הביצורים החדש של העיר, שהורחב באותה עת לגבעה המערבית. מן הראוי יהיה לחשוף ביום מן הימים קטע נוסף מן הקצה הדרומי-מערבי של החומה שחשפה קניון, מעברו המערבי של עמק הטירופויון, כדי לחזור ולאשש את תאריכה של חומה זו. סיכוי קטן יותר שמור לחשיפת פניה הדרומיים של החומה האמורה מול שטח החפירה שלנו, שכן קטע זה מצוי היישר מתחת לכביש האספלט המקומי העובר בנחל קדרון.

במקביל לחומה זו, במרחק מה דרומה יותר מצויה חומת הבחנים של בליס ודיקי. על-פי בניית הגזית של בחניה, קרוב לוודאי שתיארוכם של החופרים את החומה הזו לתקופת הבית השני, מדויק. יש לציין כי חפירה מדוקדקת של בור בדיקה מצומצם מצפון לפני החומה הזו, במקום המצוי מתחת לאספלט הכביש שנזכר לעיל, עשויה לברר היטב את תאריך כל אחד משלושת השלבים שבליס ודיקי הבחינו בחומה זו.

1. הכוונה לבריכת השילוח הביזנטית, המצויה במוצא נקבת השילוח.

2. תיאור החרס (סל :2157) טין חום המכיל גריסים לבנים זעירים המשמשים כחסם. עקבות מירוק על ראש השפה המעובה מבחוץ.

3 ראו הביבליוגרפיה המפורטת על התגליות סביב אזור ברכת אל-חמרה: ביברשטיין ובלדהורן 1994, כרך ג’:.23-11 4 בליס ודיקי  .304 ,171 :1898 5 קשה להבחין בסימון נקודה ²N במפה הכללית II. היא מצויה על גבי חומת הבחנים סמוך לנקודה ²H. מאחר שהיא מסומנת על גבי הקיר האדום, היא ניתנה כאות בצבע לבן, בעוד כל יתר האותיות הן בצבע אדום. 6 בליס ודיקי .173 :1898 7 בליס ודיקי 1898 : לוח X.

4. בליס ודיקי  .304 ,171 :1898

5.קשה להבחין בסימון נקודה ²N במפה הכללית II. היא מצויה על גבי חומת הבחנים סמוך לנקודה ²H. מאחר שהיא

מסומנת על גבי הקיר האדום, היא ניתנה כאות בצבע לבן, בעוד כל יתר האותיות הן בצבע אדום.

6. בליס ודיקי .173 :1898

7.בליס ודיקי 1898 : לוח X.

8. בליס ודיקי 1898 : לוח XI , איור בעמ’ .356

9. מסומנת בתוכנית II בצבע אדום רצוף.

10. בליס ודיקי 1898 Fronticepiece.

11. השלב הזה אינו מסומן בתוכנית, אך מוצג בחתכי הרוחב בלוח.

XII. 12 השוו איורים בעמ׳ 98 עם אלה שבעמ׳ 84 ,39 ו-.86.

13. גותה 1882: לוח III.

14. 5 ZDPV 141-136. . קטע מבריכה זו נחשף לאחרונה מחדש בידי צ’ גרינהוט וג’ מזור.

15. זה מצוק הסלע המגביל את גרם המדרגות המערבי ואת הרחבה המרוצפת ממערב.

16. בליס ודיקי .125 :1898

17. מאוחר יותר חזרה בה מדעה זו, והעלתה הסבר מופרך למדי למציאותה של הבריכה בעמק, מחוץ לעיר, ללא ביצור כלשהו.

18. למשל: קניון 1974 : איור 29 בעמ’ .200.

19. אביגד תשמ" א: .60-31.

20. אביגד תשמ" א: .60.

 ביבליוגרפיה

 אביגד תשמ"א

נ׳ אביגד, העיר העליונה של ירושלים, ירושלים.

 ביברשטיין ובלדהורן 1994

Klaus Bieberstein und Hanswulf Bloedhorn, Jerusalem, Grundzuege der Baugeschichte vom Chalcolithikum bis zur Fruehzeit der osmanischen Herrschaft, Bde 1-3 (Wiesbaden) (= Beiheft zum Tbinger Atlas des Vorderen Orients, Reihe B, Nr. 100/1- 3).

בליס ודיקי 1898

F.J. Bliss and A. Dickie, Excvataions at Jerusalem, 1894-1897, London.

 גותה 1882

H. Guthe, ׳Ausgrabungen in Jerusalem im Auftrage des deutschen Palästina-Vereins ausgeführt

und beschrieben, ׳ ZDPV 5: 7-204, 271-378.

 קניון 1974

K. M. Kenyon, Digging Up Jerusalem, London.

 רייך ושוקרון 2004

 ר׳ רייך וא׳ שוקרון, ׳ חשיפת בריכת השילוח מימי הבית השני בירושלים׳,א׳ ברוך וא׳ פאוסט

(עורכים), חידושים בחקר ירושלים, הקובץ העשירי, רמת-גן:  .140-137

רייך ושוקרון תשס"ו

 ר׳ רייך וא׳ שוקרון, ׳ בריכת השילוח בימי הבית השני בירושלים׳, קדמוניות, .96-91 :130

 

מקורות האיורים

 איורים 5 ,4 ,3 ,2 ,1:  משלחת החפירות לעיר דוד, מדידה ושרטוט טניה קורנפלד

איור 6: בלס ודיקי ,1898 Plan II (קטע דרומי)

איור 7: משלחת החפירות, שרטוט ר׳ רייך

איורים 10 ,9 ,8: משלחת החפירות, צילום ו’ נייחין

איורים 12 ,11: בלס ודיקי 1898