'מבנה האבן הגדול' : עובדות מול כיסופים

ישראל פינקלשטיין

המכון לארכיאולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב

חפירות אילת מזר בעיר דוד זכו לשתי פרשנויות שונות. הראשונה הוצגה על ידי החופרת (א' מזר2009 ;2007)  והיא נתמכת בצורה מלאה על ידי עמיחי מזר  (45-34 :2010) ובצורה כמעט מלאה על ידי אברהם פאוסט. (2010) הפרשנות השנייה, שהתבססה על תוצאות העונה הראשונה באתר, (2005) הוצגה על ידי אוסישקין, הרצוג, זינגר-אביץ והמחבר ( פינקלשטיין ואחרים 2007).

פרשנותם של א' מזר, ע' מזר ופאוסט מבוססת על שלושה נדבכים:

1. קירות מאסיביים בנויים אבנים גדולות שנמצאו בחפירות א' מזר שייכים למבנה אחד המכונה 'מבנה האבן הגדול' (ראו גם ע' מזר 40 :2010 ; פאוסט 3 :2010).

2. 'מבנה האבן הגדול' ומבנה האבן המדורג שממזרחו (הכוונה לציפוי האבן מעל הטרסות במדרון עיר דוד– קהיל  ;54-33 :2003 ע' מזר  ;265-257 :2006 פינקלשטיין ואחרים :2007 154-150 עם הפניות למחקרים קודמים) יוצרים מכלול ארכיטקטוני אחד (א' מזר  ;2007 2009 ; ע' מזר 45 :2010 ; פאוסט 2 :2010).

3. מכלול זה נבנה בתקופת הברזל I או בתקופת הברזל IIא, ובכל מקרה לא יאוחר מן המאה ה-10 לפסה"נ.¹

לפי הפרשנות השנייה (פינקלשטיין ואחרים 2007; ראו גם פינקלשטיין ואחרים 2008)

א. השרידים המכונים 'מבנה האבן הגדול' אינם שייכים לבניין אחד. אחדים מן הקירות נבנו אולי בתקופת הברזל IIא המאוחרת (במונחים של מחקרי פחמן 14 מדובר באמצע או במחצית השנייה של המאה ה-9 לפסה"נ), בעוד קירות אחרים שייכים אולי לתקופה ההלניסטית.²

ב. המבנה המדורג איננו מבנה מונוליתי אחד. כיוון שמדובר במקום הצר ביותר על שלוחת עיר דוד, היה צורך מתמשך לתמוך את המדרון. לכן היה חשוב לחזור ולשפץ את הטרסות במדרון ואת כיסוי האבן מעליהן. נראה כי חלקו התחתון של המבנה המדורג נבנה בתקופת הברזל II א, בעוד שחלקו העליון נבנה בתקופה ההלניסטית. האחרון נבנה ככל הנראה כתמיכה ל'חומה הראשונה' (החומה החשמונאית) שבראש המדרון.

ג. יש ככל הנראה קשר בין חלקו העליון של המבנה המדורג והחומה החשמונאית. אפשר שהיה קשר בין המבנה המדורג של תקופת הברזל II א ומבנים מאותה תקופה שהוקמו בקצה המזרחי של השלוחה, מעל המדרון, אלא שקשר כזה לא קיים היום.

פאוסט (6 :2010) גרס כי תוצאות עונת החפירות השנייה באתר סתרו את הפרשנות השנייה (פינקלשטיין ואחרים 2007) לממצאי עיר דוד. אין הדבר כך. במאמר זה ברצוני לבחון את תוצאות העונה השנייה של חפירות א' מזר, (2006-2007) כמו גם את פירוש הממצאים על ידי א' מזר, ע' מזר ופאוסט.

הערות כלליות

כפתיח לדיון, וכדי להזהיר מפני פרשנות מפליגה של הממצאים, ברצוני להדגיש את האופי הבעייתי של שטח החפירה בו מדובר.

1 . השרידים הארכיטקטוניים מקוטעים – כמעט אף קיר לא השתמר במלואו.

1 א. בחינה של מה שנמצא הלכה למעשה (שרטוט ברמת האבן הבודדת אצל א' מזר  :2009 ;64 איור 1 ברשימה זו) לעומת השחזורים (שם:  ;65 ע' מזר  ;36 :2010 פאוסט 2 :2010) הינה מאירת עיניים. פאוסט, למשל, ניסה להבחין בין מה שקיים ומה שמשוחזר, אלא שהתוכנית שפירסם, של השרידים שנמצאים כביכול בשטח מראה יותר ממה שנתגלה בפועל. עניין זה כולל מקומות קריטיים לדיון: הקו המזרחי המלא של קיר 20 בתוכנית שלו  – כולל הנקודה הקריטית של החיבור בין המבנה המדורג וקיר  –20 לא קיים בתוכנית המפורטת של א' מזר; קיר  ,107 שבצידו הצפוני ניכרת זווית שמקשה על פירושו כקיר אחד מלוא אורכו, מופיע אצל פאוסט כקיר ישר; גם בחלק הצפוני-מערבי של השטח השרטוט של פאוסט מראה יותר ממה שיש בשטח.

1 ב. התרומה העיקרית של עונת החפירות השנייה הייתה חשיפת "חדרים" D ו-E במזרחו של השטח. א' מזר ופאוסט משחזרים ארבעה חדרים, בעוד שע' מזר משחזר כאן שני חדרים. אלא ש"חדר" D משוחזר על פי שתי אבנים, כל אחת בקיר אחר (ראה תוכנית אצל א' מזר 59 :2009! ) כך שבמציאות ניתן לשחזר כאן רק חצי חדר (E) – לא ארבעה ואף לא שניים.

2. תיארוך בטוח של בניין ניתן לקבוע בעיקר על פי מכלול של ממצאים על רצפותיו. בחפירות א' מזר לא נמצא ולו מכלול אחד כזה. לבד אולי מחדר E (אבל ראו למטה) לא נמצאה בכל השטח ולו רצפה אחת עם ממצאים.

3. מבנים מן התקופה ההלניסטית, התקופה הרומית ומתקופות מאוחרות יותר חדרו לעומק,לעיתים עד הסלע, ופגעו בשרידים הקדומים יותר (א' מזר 86 :2009). אחדים מקירות אלה נבנו באוריינטציה של קירות קדומים ואף השתמשו בהם כיסודות. למעשה "במקרים רבים היה קשה להבדיל על פי מראה בין הקירות ההרודיאניים והקירות מתקופת הברזל" (שם: 84).

4. במקומות רבים נמצאה קיראמיקה הלניסטית מאוחרת ורומית קדומה במפלס הקירות שפורשו כשייכים ל'מבנה האבן הגדול' (פרטים אצל פינקלשטיין ואחרים  150 :2007). במקום אחד נמצא סיר בישול הרודיאני שלם בין האבנים הגדולות ששויכו ל'מבנה האבן הגדול' (א' מזר  :2009 86;) במקום אחר נמצאה בין אבנים אלה בולה מסוף תקופת הברזל (א' מזר 19 :2007).

5. כל השטח בו מדובר כבר נחפר בראשית המאה ה-20 ולאחר מכן כוסה מחדש (שדה 5 אצל מקאליסטר ודאנקן ,2 :1926 איור 1 ראו תמונה שם:8, איור 2, ומפה מפורטת בכיס בסוף הספר). במקומות אחדים חפירה זו הגיעה עד הסלע (שם: לוח I). לכן אפשר כי רבים מן הממצאים שנחשפו בחפירות א' מזר לא נמצאו במקומם המקורי. תוצאה אחרת של חפירה ישנה זו – כמו גם הפרעות בימי קדם  – היא שמאות שנים בתולדות ירושלים חסרות אולי בהצטברות במקום זה.

6. עבודות שימור ושיחזור בוצעו בחלקו העליון של המבנה המדורג ובחומה החשמונאית. ע' מזר נוטה למזער את חשיבותו של עניין זה, באומרו שעבודות אלו נעשו מדרום לשטח החפירה העכשווי, אך הוא מוסיף הערה מאירת עיניים: "פרט לחיזוקי בטון מסוימים בנדבכי אבן קיימים אחדים" . (38 :2010) חיזוקי בטון אלה כוללים את הנקודה הקריטית של מפגש המבנה המדורג עם קיר 20 של 'מבנה האבן הגדול'; כפי שאציין בהמשך, במקום זה נעשתה עבודת שימור ושיחזור משמעותית הרבה יותר ממה ששיער ע' מזר.

במצב עניינים זה האבחנות הסטרטיגראפיות והכרונולוגיות מבוססות על מעט מאד נתונים מוצקים וכל שחזור הינו היפותטי ביותר. לפיכך, הכרזה כי בידינו עתה "ממצאים משמעותיים ממה שנראה כקונטקסטים ארכיאולוגיים טובים" (פאוסט 6 :2010) אינה תואמת את המציאות בשטח.

משהצבעתי על הבעיות הקשות הניצבות בפני מי שמבקש לעסוק בארכיטקטורה, בסטרטיגראפיה ובתאריך השרידים בשטח שנחפר על ידי א' מזר, ברצוני לפנות אל שלושת הנדבכים המרכזיים בפרשנות א' מזר, ע' מזר ופאוסט: 'מבנה אבן גדול' אחד, מחובר למבנה המדורג, שתאריכו תקופת הברזל I או תקופת הברזל II א.

האם השרידים שייכים ל'מבנה אבן גדול' אחד?

פאוסט  (2 :2010) גורס כי "גולת הכותרת של החפירות הוא מבנה אבן גדול ומאסיבי, שמשתרע על כל שטח החפירה ודומה שהשתרע אף הרבה מעבר לשטח זה". כבר ציינתי לעיל כי השרידים המשויכים ל'מבנה האבן הגדול' הינם מקוטעים וכי השחזורים של א' מזר ופאוסט מבוססים  על יותר ממה שנמצא בשטח (השוו א' מזר 65 :2009 ופאוסט 2 :2010 לאיור 1 ברשימה זו). יתרה מכך, הרבה מקיר  –20 הקיר היותר שמור של הבניין המשוחזר, הינו למעשה קיר החומה ההלניסטית המאוחרת (כלומר החשמונאית  – כך גם על פי א' מזר 77:2009 ציור עליון; ראו גם שילה 1984:לוח 27.1 ואיור 27).

לא פחות חשוב מכך, אף רצפה לא מחוברת בצד אחד לחצי חדר E ובצד אחר לקירות מאסיביים אותם ניתן באופן תיאורטי לשייך ל'מבנה האבן הגדול' (ראו תוכנית אצל א' מזר 64 :2009) א' מזר מתארת רצפת גיר (chalk floor) שלכאורה יוצרת קשר כזה (שם: 62), אולם דומה כי במערב רצפה זו עוברת מתחת קיר 214 (שם: שם, תמונה; אגב, יש לשים לב לכך שהקשר כביכול בין הרצפה והקיר נראה לאורך שתי אבנים בלבד), בעוד שבמזרח הרצפה מסתיימת לפני חצי חדר E (שם:64 תוכנית  – הצעתה של א' מזר, כי הרצפה נחתכה על ידי תעלת שוד, קשה, משום שקצה הרצפה מקוטע, כלומר, איננו בקו ישר [שם:  ,59 תוכנית]). במילים אחרות, אין דרך לשייך בביטחון את "חדרים" D ו-E וממצאיהם עם הקירות המאסיביים ששייכים כביכול ל'מבנה האבן הגדול'.

לכל זאת יש להוסיף שתי אבחנות:

.1 הקיר העיקרי של 'מבנה האבן הגדול'  – קיר  –107 לא יוצר קו ישר וברובו חסר הפן הדרומי. ה"קיר" בנוי משני קטעים בהם ניכרות אוריינטציה ואיכות בנייה שונות (פינקלשטיין ואחרים 155 :2007).

2. לפי התוכנית (א' מזר 59 :2007) יסודות הקירות ששייכים כביכול ל'מבנה האבן הגדול' צונחים בצורה דרמטית ממערב למזרח  – מ-698.78 מ' בקצה המערבי של קיר 107 ל-696.25 מ' בקיר  .20 למעשה, היסודות של הקצה המערבי של קיר 107 גבוהים בכ-1.3 מ' מרצפת הגיר (השייכת כביכול לבניין) הנמצאת כ-9 מ' מזרחה (גובה 697.45 מ' ); זאת ועוד, יסוד זה גבוה בכ-0.5 מטר מקטע רצפת הגיר שמצויה רק כ- 1.5 מ' מנקודה זו (גובה  ;698.24 רצפות מקוטעות אלה, המופיעות בתוכנית הראשונה שפורסמה " כקודמות לתקופת הברזל " [א' מזר 59 :2007], שויכו ל'מבנה האבן הגדול' בפרסום השני [א' מזר 64 :2009 טקסט בעמ' 62]). מבנים מונומנטאליים לא נבנו כך. במידה והיה מי שרצה לבנות 'מבנה אבן גדול' בקצה השלוחה, היה מיישר את השטח על ידי פילוס הסלע או על ידי מילויים.

לסיכום עניין זה, לא נראה סביר שהשרידים בהם מדובר יוצרים 'מבנה אבן גדול' אחד. הם שייכים ככל הנראה למבנים שונים שהוקמו בשתי תקופות פעילות באתר.

הקשר בין 'מבנה האבן הגדול' והמבנה המדורג

ע' מזר אומר (בעקבות א' מזר) כי "יש לראות את המבנה המדורג בשטח G של שילה ו'מבנה האבן הגדול'  … ממערבו כחלק של מכלול אחד" . (34 :2010) פאוסט מוסיף כי "דומה כי בעונה האחרונה הקשר בין מבנה האבן הגדול ומבנה האבן המדורג בשטח G בוסס מעבר לספק סביר" . (6 :2010) אמינותן של הצהרות אלה תלויה בקשר בין חלקו העליון של המבנה המדורג והקיר שכיוונו צפון-דרום שבראש המדרון (קיר 20 של א' מזר). להלן חמש הערות לעניין זה:

1. מקובל על מרבית החוקרים כי המגדל הדרומי והמגדל הצפוני שנחשפו על ידי מקאליסטר (מקאליסטר ודאנקן 1926) בראש המדרון נבנו בתקופה ההלניסטית המאוחרת וכי הם שייכים ל"חומה הראשונה" של ירושלים החשמונאית (למשל גבע ;534-529 :2003 וייטמן :1993 88-94). באשר לחומה העוברת בין שני המגדלים, ברור כי חלקיה הצדדיים  – אלו המחוברים למגדלים  – שייכים לאותה מערכת ביצורים (למשל שילה  :1984 לוח 1.) 77 נותרים, אם כן, עם מטרים ספורים של חומה במרכז הקטע שבין המגדלים  – הוא הקטע הקשור לחלק העליון של המבנה המדורג (מקומן של חמש האבנים הגדולות בתוכנית אצל א' מזר 64 :2009).

2. בעוד שחלקו התחתון של המבנה המדורג קודם לאחרית תקופת הברזל (פינקלשטיין ואחרים 154-151 :2007),³ חלקו העליון בנוי מאבנים בסגנון אחר ולפחות קטע אחד שלו נבנה באוריינטציה שונה. החלקים של המבנה המדורג קרוב למגדלים בנויים כמקשה אחת עם החומה שמעליהם (ראה תמונה אצל שילה  :1984 לוח 27.1 וכן איור 27) ולכן נבנו ככל הנראה במסגרת שיפוץ שנערך במבנה המדורג בתקופה ההלניסטית (פינקלשטיין ואחרים 154:2007) ⁴ לעניין זה יש לשים לב לדמיון בסגנון האבנים בין חלקו העליון הצפוני של המבנה המדורג והפן המזרחי של קיר  ,20 וכן לשוני בין סגנון הבנייה בשני מקומות אלה וחלקו התחתון של המבנה המדורג (ראו תמונה אצל א' מזר 58 :2009).

3. הנדבכים העליונים במרכזו של המבנה המדורג נוספו ככל הנראה בעת עבודת שחזור מודרנית. הדבר מתבקש מהשוואה בין התמונה שפרסמו מקאליסטר ודאנקן ,(47 :1926 ראו גם איור 2 א ברשימה זו שמקורו באוסף מטסון) לתמונה שצולמה בעת חפירות שילה או אחריהן (למשל א' מזר 37:2009 ,  איור 2 ב ברשימה זו).  בתמונה המאוחרת יש שניים או שלושה נדבכים יותר מאשר בתמונה המוקדמת (על הקורא לספור את הנדבכים מן השקע הנראה בשתי התמונות בחלקו העליון, הימני, של המבנה המדורג). זו הסיבה לכך שכיום חלקו העליון של המבנה המדורג נראה כאילו הוא "עוטף" את החומה (ראו למשל תמונה אצל א' מזר 45:2007).  לכן הצהרתו של ע' מזר כי השחזור לא כולל יותר מאשר "חיזוקי בבטון מסוימים בנדבכי אבן קיימים אחדים" (38:2010)  איננה מדויקת. יתרה מזו, שחזור זה נעשה במקום היחיד בו ניתן היה לדבר על קשר בין המבנה המדורג ו'מבנה האבן הגדול'.

.4 א' מזר ,(59 :2009 תמונה ותוכנית) הציגה נתונים לפיהם הרבדים עם עדות לתעשיית מתכת בתקופת הברזל I (ממזרח לחצי חדר E) נשענים על הפן הפנימי של קיר  .20 אולם אפשר שיסודות הביצור ההלניסטי נבנו בחלקם מעל קירות קדומים יותר. לפי עדותה של א' מזר עצמה, אבנים גדולות של 'מבנה האבן הגדול' שימשו כיסודות מאסיביים לקירות מאוחרים יותר ו"במקרים רבים היה קשה להבדיל על פי מראה בין הקירות ההרודיאניים והקירות מתקופת הברזל" (שם:84) הרבדים עם שרידי תעשיית ברזל מתקופת הברזל I נשענים אולי כנגד קיר קדום כזה, שקדם לביצור.

.5 אם חלקו המרכזי של קיר 20 שייך למבנה מתקופת הברזל לאן נעלמה החומה ההלניסטית (החשמונאית)

לסיכום עניין זה, האמירה כי "הקיר המזרחי של 'מבנה האבן הגדול' הוא גם החלק העליון של 'מבנה האבן המדורג'" (ע' מזר 40 :2010) הינה מוטעית. החיבור הפיסי היחיד הנראה בשטח הינו בין חלקו העליון של המבנה המדורג, שזמנו ככל הנראה התקופה ההלניסטית, והחומה ההלניסטית. ייתכן שהיה בעבר חיבור גם בין המבנה המדורג של תקופת הברזל לבין קירות שזמנם אולי תקופת הברזל IIא שנחשפו על ידי א' מזר, אלא שלא ניתן כיום להוכיחו. מי שטוען כי "לגודל והייחוד של מכלול ה'מבנה המדורג' ו'מבנה האבן הגדול' אין דומה באף מקום בלבנט בין המאה ה-12 וראשית המאה ה-9 לפסה"נ" (שם: 45),  או ש"הבניין המשולב היה המבנה העיקרי של ירושלים בתקופת הברזל I… והוא אכן המבנה המרשים ביותר מתקופה זו בכל האזור" (פאוסט 13 :2010) מדבר על בניין אותו לא ניתן לראות בין ממצאי החפירות, ושאפשר שמעולם לא היה קיים.

איור 2א (למעלה), 2ב. המבנה המדורג לפני  (1926) ואחרי (א' מזר 37 :2009) השחזור שנעשה בחלקו העליון. על הקורא לספור את הנדבכים מן הקו האדום כלפי מעלה: שניים או שלושה נדבכים נוספו בראש המבנה.

תאריכם של השרידים

ההצטברות בין הסלע ורצפת האבנים או המתקן בפינה הדרום מזרחית של "חדר" D (למעשה בין הסלע ו"חדרים" D ו-E באופן כללי) הינה מינימאלית  –10-20 ס"מ (א' מזר ,34 :2009 תמונה). הצטברות זו כוללת, מלמטה למעלה: שכבת עפר עם קיראמיקה מתקופת הברונזה המאוחרת והברזל I, רבדי אדמה ובהם שרידים של תעשיית מתכת מתקופת הברזל I, שכבה עם קנקני שפת צוארון מתקופת הברזל I )שם:  )62-59 ,35-34 וחרסים אחדים מתקופת הברזל II א מתחת לריצוף (שם:35). א' מזר השוותה בין קערה ממורקת ביד שנמצאה עם האחרונים (שם:61) לבין הקיראמיקה מלוקוס ;47 המכלול בלוקוס זה תאריכו תקופת הברזל IIא המאוחרת, שכן הוא כולל שבר של כלי "שחור על אדום" (להופעתו של זה בלבנט ראה הרצוג וזינגר-אביץ 215 :2004). את תקופת הברזל II א המאוחרת יש לתארך במחצית ובחציה השני של המאה ה-9 לפסה"נ. מכל זאת ניתן ללמוד שלכל הפחות הריצוף/מתקן שבפינה הדרום מזרחית של "חדר" D לא יכול להיות קודם ככל הנראה למאה ה-9 לפסה"נ (לתאריך שתי הפאזות של תקופת הברזל IIא ראו פינקלשטיין ופיאסצקי ;2010 בוארטו ואחרים 2010). דומה ששרידי תעשיית מתכת נמצאו מתחת לריצוף/מתקן וגם מעליו )א' מזר 61 :2009(, מה שמדגים את הבעיה הסטרטיגראפית בשטח זה.

בעבודה קודמת (פינקלשטיין ואחרים 2007) הועלתה האפשרות שהחרסים המאוחרים ביותר שנמצאו ברובדי האדמה שמתחת לקירות המאסיביים של 'מבנה האבן הגדול' זמנם תקופת הברזל II א. א' מזר מקבלת עתה שרובדי אדמה אלו עשויים לכלול שברים מתקופת הברזל II א המוקדמת ,(38 :2009 בניגוד לדבריה בהמשך החוברת שהחרסים המאוחרים ביותר במצבורים אלה זמנם תקופת הברזל I– שם:51). דומה כי דרישתו של ע' מזר, שכדי לתארך את 'מבנה האבן הגדול' לזמן שאחרי תקופת הברזל I יש למצוא ברבדים אלה "לפחות חרסים אחדים מאוחרים לתקופת הברזל I" התממשה. מכאן שהקירות המאסיביים לא יכולים להיות קדומים לשנת 900 לפסה"נ לערך.⁵

א' מזר, (52-51 :2009 ;63 :2007) ע' מזר  (43 :2010) ופאוסט (7 :2010) מדגישים כולם את חשיבות הקיראמיקה מתקופת הברזל II א שנמצאה בלוקוס 47 לתיארוך פאזת פעילות שנייה ב'מבנה האבן הגדול'  , ובכך הם רומזים כי הבניין נבנה קודם לכן. אלא שבלוקוס זה נמצאה קיראמיקה מתקופת הברזל II ב מתחת לפריטים מתקופת הברזל II א (פינקלשטיין ואחרים 149 :2007) ע' מזר ניסה לפתור את הבעיה בכך שהציע כי "החרסים יכלו להגיע משכבה גבוהה יותר בלוקוס זה" .(43 :2010) אולם א' מזר מעלה את האפשרות שחרסים אלה "הוכנסו לרבדים הנמוכים בלוקוס בזמן החפירה" ,(53 :2009 הערה 127). לפנינו, אם כן, שתי אפשרויות: אם נמצאו חרסים מתקופת הברזל II ב באתרם מתחת לקיראמיקה מתקופת הברזל II א לא ניתן להתייחס לממצאים אלה כמכלול באתרו ומכאן שאין להם ערך כרונולוגי. ואם החרסים מתקופת הברזל IIב "הוכנסו" למקום זה בזמן החפירה,אמינות החפירה כולה מוטלת בספק. בכל מקרה, ולמצער, הקיראמיקה מתקופת הברזל IIא בלוקוס זה לא יכולה לשמש לתיארוך 'מבנה האבן הגדול'.

לסיכום פרשת התיארוך, כל מה שניתן לומר על תאריך הקירות (המשוערים) הקדומים בחפירת א' מזר הוא שזמנם תקופת הברזל II א או מאוחר יותר. א' מזר ופאוסט (2010:12) דבקים שניהם בכרונולוגיה המסורתית, הקובעת את תקופת הברזל II א במאה ה-10 לפסה"נ. אולם כפי שהראיתי חזור והראה (לאחרונה פינקלשטיין 2010), תאריך זה מבוסס על טיעונים מעגליים שמקורם בקריאה לא ביקורתית של חומרים מקראיים. מחקרי פחמן 14 קובעים תקופה זו בין המחצית השנייה של המאה ה-10 ושנת 800 לפסה"נ לערך (פינקלשטיין ופיאסצקי 2010 ;2009). הצהרותיו של פאוסט כי עונת 2007-2006 בעיר דוד "פותרת את בעיית תיארוך הבניין בצורה כמעט סופית" וכי בידנו עתה "ממצאים משמעותיים ממה שנראה כקונטקסטים ארכיאולוגיים טובים, שמלמדים בברור שאת 'מבנה האבן הגדול' יש לתארך לתקופת הברזל (I ,6 :2010 " וכן עמ' 9) נכונות אולי לחצי חדר E, ששטחו כ- 3×4 מ'. למען האמת, גם תיארוך חצי חדר E איננו חד משמעי.

סיכום

כפי שהדברים עומדים היום, ניתן לקבוע כי:

1. אין 'מבנה אבן גדול' אחד. אין קשר פיסי בין חצי חדר E, שזמנו אולי תקופת הברזל I או תקופת הברזל IIא, והקירות המאסיביים ששויכו על ידי א' מזר, ע' מזר ופאוסט ל'מבנה האבן הגדול'.

2. אין כיום קשר בין אחדים מקירות 'מבנה האבן הגדול' ששייכים אולי לתקופת הברזל לבין החלק של המבנה המדורג אותו ניתן לתארך לתקופת הברזל. קשר פיסי קיים רק בין החלק העליון – ככל הנראה הלניסטי – של המבנה המדורג והחומה ההלניסטית.

3. אחדים מבדלי הקירות המאסיביים שחשפה א' מזר שייכים אולי לתקופת הברזל IIא במאה ה- 9 לפסה"נ; אחרים שייכים אולי לתקופה ההלניסטית. קיר 20 הינו החומה ההלניסטית. .4 בהתבסס על עדויות ארכיאולוגיות בלבד, כלומר מבלי לפנות לקריאה לא ביקורתית של הטקסט המקראי, אף ארכיאולוג מנוסה, לא היה מפרש את השרידים בהם מדובר כעדות לארכיטקטורה מונומנטאלית במאה ה-10 לפסה"נ.

4. בהתבסס על עדויות ארכיאולוגיות בלבד, כלומר מבלי לפנות לקריאה לא ביקורתית של הטקסט המקראי, אף ארכיאולוג מנוסה, לא היה מפרש את השרידים בהם מדובר כעדות לארכיטקטורה מונומנטאלית במאה ה-10 לפסה"נ.

הלקח מכל שנאמר לעיל צריך להיות ברור: דבקות בעובדות הארכיאולוגיות המשמימות נוגדת אולי את הכיסופים, אבל מקרבת שחזור היסטורי זהיר וסביר.

1 א' מזר מייחסת את בניית 'מבנה האבן הגדול' לדוד בעוד ע' מזר  (45 :2010) ופאוסט (12 :2010) מזהים אותו עם המצודה היבוסית שנכבשה ע"י דוד.

2 אוסישקין, הרצוג וזינגר-אביץ הציעו לתארך את כל השרידים לתקופה ההלניסטית, בעוד שהמחבר גרס כי ניתן אולי לתארך את חלקם לתקופת הברזל II א (פינקלשטיין ואחרים 2008).

3 ע' מזר קובע כי החרסים מתקופת הברזל II א שנמצאו מתחת לרצפה מתקופת הברזל המאוחרת בבניין שנבנה מעל המבנה המדורג שייכים לרצפה קדומה בבניין זה ולא למילוי, כיוון שאין בהם ערוב של קיראמיקה מתקופות שונות  (2010:38) רצפה כזו איננה קיימת ותוכנו של מילוי משקף לא יותר מאשר את מה שהיה במקום ממנו הובאה האדמה (לעיתים אזור אשפה). לכן הקיראמיקה מתקופת הברזל II א מלמדת רק שהרצפה שמעליה לא קודמת לזמן זה.

4 ע' מזר (39 :2010) טוען כי חלקלקת העפר עם קיראמיקה הלניסטית שנמצאה על ידי קניון (למשל שטיינר 26 :2001 ברקע התמונה,84)  ושילה (למשל  :1984 לוח 36) מעל המבנה המדורג שוללת את האפשרות שהאחרון שופץ בתקופה ההלניסטית. ההיפך הוא הנכון. לבנאי הביצור של התקופה ההלניסטית היו שתי מטרות: למנוע סחף במדרון ולמנוע גישה קלה לחומה. לפיכך הם שיפצו את המבנה המדורג של תקופת הברזל כדי שישמש לייצוב המדרון ואז שפכו את החלקלקה מעליו כדי ליצור מדרון תלול שיימנע מאוייב להגיע אל החומה תוך טיפוס קל יחסית על מדרגות המבנה המדורג.

5 תאריך הפחמן 14 המאוחר ביותר מרובדי האדמה שמתחת לקירות המאסיביים הינו 50±2780 (א' מזר  ,39 :2009 הערה 88), שפירושו 850-997 לפסה"נ  .(68%) בניגוד לפאוסט (7 :2010) תוצאה זו איננה יכולה לתארך את בניית הקירות; כל שהיא אומרת הוא שהקירות לא נבנו לפני שנת 1000 לפסה"נ (וגם זאת קשה לקבוע, כמובן, על פי דגימה בודדת).

ביבליוגרפיה

בוארטו ואחרים 2010

E. Boaretto, I. Finkeltsein and R. Shahack-Gross, Radiocarbon Results from the Iron IIA Site of Atar Haroa in the Negev Highlands and their Archaeological and Historical Implications, Radiocarbon 52: 1-12.

גבע 2003

H. Geva, ‘Summary and Discussion of Findings from Areas A, W and X-2, in H. Geva (ed.), Jewish Quarter Excavations in the Old City of Jerusalem II, Jerusalem: 501−552.

 הרצוג וזינגר–אביץ 2004

Z. Herzog and L. Singer-Avitz, Redefining the Centre: The Emergence of State in Judah, Tel Aviv 31: 209–244.

 וייטמן 1993

G. J. Wightman, The Walls of Jerusalem; From the Canaanites to the Mamluks (Mediterranean Archaeology Supplement 4) Sydney.

 א' מזר 2007

Mazar, Preliminary Report on the City of David Excavations 2005 at the Visitors Center Area, Jerusalem.

 א' מזר 2009

Mazar, The Palace of King David, Excavations at the Summit of the City of David, Preliminary Report of Seasons 2005-2007, Jerusalem.

 ע' מזר 2006

Mazar, Jerusalem in the 10th Century B.C.E.: The Glass Half Full, in Y. Amit, E. Ben Zvi, I. Finkelstein and O. Lipschits (eds.), Essays on Ancient Israel in Its Near Eastern Context: A Tribute to Nadav Na’aman, Winona Lake: 255−272.

 ע' מזר 2010

Mazar, Archaeology and the Biblical Narrative: The Case of the United Monarchy, in R.G. Kratz and H. Spieckermann (eds.), One God – One Cult – One Nation: Archaeological and Biblical Perspectives, Berlin: 29-58.

 מקאליסטר ודאנקן 1926

R.A.S. Macalister and J.G. Duncan, Excavations on the Hill of Ophel, Jerusalem 1923−1925 (Palestine Exploration Fund Annual 4), London.

 פאוסט 2010

130. Faust, The Large Stone Structure in the City of David, Zeitschrift des Deutschen Palästina-Vereins 126: 116-130.

 פינקלשטיין 2010

Finkelstein, A Great United Monarchy? Archaeological and Historical Perspectives, in R.G. Kratz and H. Spieckermann (eds.), One God – One Cult – One Nation: Archaeological and Biblical Perspectives, Berlin: 3-28.

 פינקלשטיין ואחרים 2007

Finkelstein, Z. Herzog, L. Singer-Avitz and D. Ussishkin, Has the Palace of King David in Jerusalem been Found? Tel Aviv 34: 142-164.

 פינקלשטיין ואחרים 2008

Finkelstein, A. Fantalkin and E. Piasetzky, Three Snapshots of the Iron IIA: The Northern Valleys, the Southern Steppe and Jerusalem, in L. L. Grabbe (ed.), Israel in Transition: From Late Bronze II to Iron IIA (c. 1250-850 BCE): Volume 1. The Archaeology, New York: 32-44.

 פינקלשטיין ופיאסצקי 2009

Finkelstein and E. Piasetzky, Radiocarbon-Dated Destruction Layers: A Skeleton for Iron Age Chronology in the Levant, Oxford Journal of Archaeology 28: 255-274.

 פינקלשטיין ופיאסצקי 2010

Finkelstein and E. Piasetzky, Radiocarbon Dating the Iron Age in the Levant: A Bayesian Model for Six Ceramic Phases and Six Transitions, Antiquity 84: 374-385.

 קהיל 2003

M. Cahill, Jerusalem at the Time of the United Monarchy: The Archaeological Evidence, in

A.G. Vaughn and A.E. Killebrew (eds.), Jerusalem in Bible and Archaeology: The First Temple Period, Atlanta: 13−80.

שטיינר 2001

Steiner, Excavations by Kathleen M. Kenyon in Jerusalem 1961-1967, Volume III: The Settlement in the Bronze and Iron Ages, London.

שילה 1984

Shiloh, Excavations at the City of David I: 1978−1982, Interim Report of the First Five Seasons (Qedem 19), Jerusalem.

מקורות האיורים

איור1: המכון לארכיאולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב, ע"פ תוכניתה של אילת מזר.

איור 2 א: האיור מ- 1926: אוסף מטסון (באדיבות רוני רייך).

איור 2 ב: האיור המודרני: א' מזר .37 :2009.