יואל אליצור
העיר העתיקה בתחריט משנת 1885. נחל הטירופויון מתחיל מצפון לשער שכם, חוצה את העיר העתיקה לכיוון דרום ותוחם את עיר דוד מצדה המערבי )מתוך הספר "חיים באוכף ובאוהל בארץ הקודש" מאת איש הכמורה דויד ואן הורן .
הספר פורסם בשנת 1885(.
טירופויון) Tyropoion( לא היה מעולם שמו של הגיא המרכזי של ירושלים, אלא מעין כינוי ספרותי חד פעמי שנתן לו יוספוס. פירושו: "של דמוְּדמוּ ֵייֵיי הגבינה". אפשר לשער שנקרא כך על שם בתים מסויידים בלבן שהיו פזורים בתוכו וביניהם רווחים קטנים, מה שעשוי להזכיר חריצי גבינה.
הגיא המרכזי של ירושלים הקדומה, המפריד בין העיר העליונה והעיר התחתונה של ירושלים מכונה בפינו טירופויון) Tyropoion(. שם זה לקוח מתוך דבריו של יוסף בן מתתיהו בתיאור המפורט של העיר ירושלים והטופוגרפיה שלה במלחמת היהודים ה 140, הקורא לגיא τῶν τυροποιῶν )…ἡ δὲ τῶν τυροποιῶν προσαγορευομένη φάραγξ – "והגיא הנקרא טירופויון.("… שם זה מעורר קשיים ונידון לא מעט בספרות המחקרית.
מה הוא טירופויון – הצעה חדשה
אלו הם השאלות שמעורר השם:
השם טירופויון זכה לכמה פירושים אטימולוגיים מפולפלים: יש מי שקישרו אותו אל שער הָאְַשְפּוֹת שבתחתיתו של גיא הטירופויון הנקרא גם "שער הְָשְפוֹת" )נחמיה ג, יג(. לפי תיאוריה זו, פירשו, יוספוס או אחרים שקדמו לו, את השם הזה בטעות מלשון ְשְפוֹת בקר )שמ"ב יז, כט( המתורגמים בתרגום יונתן לנביאים "גובנין דחלב" ומכאן – τῶν τυροποιῶν ")גיא( עושי הגבינה". לדעת אחרים טירופויון הוא גירסה מיוונת של "תורף" בעברית )במובן "עירום" או "בושה"!( או "טרופא" בארמית )שפירושה כביכול "פלגי מים"(. ויש מי שסבר שהשם היה במקורו "עמק החרוץ" )יואל ד, יד( שמובנו המקורי "שקע" או "חפיר", ונקשר בטעות ל"חריצי החלב" )דלמן 1930, סימונס 1952, ואן סלמס 1979(.
לפני למעלה ממאה וארבעים שנה העלה צ'רלס ויליאם וילסון הצעה )וילסון 1871(, שאליה חזרו בן ציון לוריא )לוריא תש"ל(, ורוני רייך )רייך תשע"ג(: לפי הצעתם, הרכיב τυρο- שבשם טירופויון אינו τυρός "גבינה" אלא Τύρος – העיר צור) Τyre(. לפי נחמיה יג, טז ישבו בירושלים בתקופה הפרסית צורים שהיו עוסקים במכירת דגים ובמסחר בכלל. צפניה )א, י( ונחמיה )ג, ג( מזכירים את שער הדגים שהיה בירושלים. על סמך ממצאים שונים בירושלים המלמדים על קשרים עם פיניקיה וחוף הים התיכון, ובפרט כמויות עצומות של עצמות דגי ים שנמצאו בקרבת בריכת השילוח ומתוארכים לירושלים של תקופת הברזל, משער רייך שישיבת הצורים בירושלים שורשיה עוד מימי בית ראשון ,והוא משער שנמשכה אל תוך התקופה ההלניסטית והרומית. את הרכיב – ποιῶν מפרש רייך "עושים "במובן של "שוהים", "שוכנים". טירופויון הוא אפוא "המקום שבו פעלו או עשו, שהו הצורים."לדעתי קשה לקבל את ההשערה הזאת:
"לשהות" "לשכון" וכד.'
יואל אליצור
המילה τυροποιῶν נדירה באוצר הלשון היוונית. היא נזכרת גם בחיבור "על הזרע" של הרופא המפורסם גֵַלֵנוס שנכתב כמאה שנה אחרי ספרו של יוספוס, הנה הקטע ב"על הזרע" )ספר שני, לפי
:)1992 De Lacy מהדורת
παραπλήσιον οὖν ἐστιν ἄρτι πηγνυμένῷ γάλακτι· καὶ ὥσπερ τοῦτο διαπλάττειν οὐδεὶς ἐπιχειρεῖ τῶν τυροποιῶν, πρὶν μετρίως παγῆναι, κατὰ τὸν αὐτὸν τρόπον οὐδ" ἡ φύσις τὸ ζῷον.
ובתרגומו של De Lacy:
It (the fetus) is like freshly curdled milk; and just as none of the cheesemakers tries to mold it before it has become moderately firm, so nature does not try to mold the animal
either.
המלים τῶν τυροποιῶν מתיחסות כאן אל οὐδεὶς "אף לא אחד", ומכאן התרגום "none of the cheesemakers". למקור היווני של הספר השני של "על הזרע" יש שני עדי נוסח, והנוסח דלעיל הוא אחד מהם – נוסח הדפוסים הישנים. ואולם בעד הנוסח השני – כ"י P, הנוסח שונה שינוי קל – ומשמעותי. במקום τῶν τυροποιῶν )"מעושי הגבינה"( נכתב שם τὸν τυροποιόν )לפי הצעתי
– "את בעל האופי הגבינתי או המתגבן"(. לאור מסקנותי באשר לקטע של יוספוס, נראה לי שיש להעדיף את הנוסח של P, ולתרגמו כדלקמן:
הוא )העובר( דומה לחלב שקרש לאחרונה; וכשם שאיש אינו מנסה לעצב את )החלב( המתגבן לפני
שנעשה נוקשה במידה מסויימת, כך הטבע אינו מנסה לעצב את בעל החיים )כל עוד לא נתייצבה צורתו.(
מה הוא טירופויון – הצעה חדשה
המילה היוונית *τυροποιός/τυροποιόν היא צורת שם-תואר נדירה באוצר הלשון היוונית. נראה שפירושה הוא "גבינתי" או "דמוי גבינה". אצל יוספוס היא באה בלשון רבים ביחסת הגניטיב, ופירושה "של דמויי הגבינה". מסתבר שלא היה זה שם אמיתי של הגיא אלא כינוי ספרותי חד-פעמי בלבד .אפשר לשער שיוספוס בחר לקרוא כך לגיא המרכזי של ירושלים על שום בתים לבנים שהיו בו וביניהם סמטאות צרות, מראה היכול להצטייר לצופה בו מן העיר העליונה כמשהו הדומה לחריצי גבינה.
ביבליוגרפיהדה-לאסי 1992
Translation and Commentary (Corpus Medicorum Graecorum, V. 3,1), Berlin, 1992, p. 186.
1930 דלמן G. Dalman, Jerusalem und sein Gelände, Gütersloh, pp. 197-199.
1871 וילסון C. W. Wilson, The Recovery of Jerusalem, London, p. 7.
ב"צ לוריא, "והצרים ישבו בה מביאים דאג וכל מכר", בית מקרא טו, עמ '367-363.
Greek-English Lexicon9, Oxford.
Leiden, pp. 52-53.
ר' רייך, "הערות טופונימיות: טירופויון, טירוס ,פריסטראון", ירושלים וארץ ישראל 9-8, עמ '
.190-185
[1] המילה היא בת זוגה של מילת השאלה ποῖος "מאיזה סוג?" )לידל-סקוט-ג'ונס 1982: 1431ב( .