דונלד ס' סנדרס

„ I. הקדמה

במשך ההיסטוריה אירע לא פעם שפעולותיה של אומה אחת רחוקה השפיעו רבות על אזורים נרחבים אחרים. כזה היה המקרה, למשל, של ערי מדינה במרחבי הממלכות בצפון הלבנט ובדרומו, אשר סבלו מהשפעתם המתרחבת של האשורים. לראשונה למדנו על כך מספרי מלכים א וב ובעיקר מכתובות על מונומנטים של שלמנאסר הג( '824–859 לפסה"נ; אסטלת כורח מאוצ'טפה שבתורכיה והאובליסק השחור מנמרוד שבעיראק), שלהן זיקה ישירה למקרא, אשר בדרך כלל גם מאששות את תיאוריו .ההתפשטות מערבה של האשורים נמשכה לאורך המאה ה-8 לפסה"נ והגיעה לשיאה בשלהי מאה זו ,כאשר צבאו של המלך סנחריב שטף את הערים בדרכו לשערי ירושלים, שם נעצר גל החורבן הזה (איור 1). גם כאן, אנו זוכים לתאורים מקראיים מרגשים התואמים לעדויות האשוריות המוכרות מ'מנסרת סנחריב' ומכתובות ותבליטים על קירות 'הארמון שאין שני לו' בנינווה (עיראק). באירוניה חסרת מזל נגזר שהשרידים ההיסטוריים והתרבותיים של מעצמה אשורית זו, הפכו עתה ליעד להרס מכוון, במטרה למחוק את הפיסול והאדריכלות של עם זה מן המצאי הארכיאולוגי ובכך גם מדפי ההיסטוריה. למרבה המזל, יש לנו עתה יכולת לתעד ולשמר בצורה דיגיטלית עדויות ארכיאולוגיות ,

תתרו 1. מפת ההתפשטות האשורית.

1 ד"ר סנדרס למד והוכשר כאדריכל, כהיסטוריון של האדריכלות וכארכיאולוג. תחום התעניינותו המיוחד הוא יישום שיטות חדשניות (לרבות גרפיקה ממוחשבת מתקדמת, מציאות מדומה וטכניקות של מדעי ההתנהגות) לצורך לימוד והדמיה של העבר, תוך הרחבת הגבולות של הפרוש הארכיאולוגי המקובל. פרסומיו מקצועיים והרצאותיו בכנסים מציגים נושאים אלה כגישות חלופיות (לרבות אלה מתחום הסמיוטיקה, מחקרי התנהגות סביבתית, אתנו-ארכיאולוגיה וגיאוגרפיה אנושית) ללימוד הארכיטקטורה בהקשרים ארכיאולוגיים והשימוש גרפיקה ממוחשבת אינטראקטיבית לצרכי מחקר, חינוך, פרסום, שידור ותצוגה במוזיאונים. סנדרס יסד את חברת 'אתרי לימוד' בשנת 1996 ואת 'המכון להדמיה היסטורית' בשנת 2001, כדי להפוך חידושים אלה למעשיים. הוא נואם מרכזי בבמות שונות ברחבי העולם ופרסומיו הופיעו בכתבי עת, עיתונים, ספרים, שבועונים בכמעט תריסר ארצות.

כך שהדורות הבאים יוכלו בעתיד לחקור, לבקר מחדש בעבר וללמוד ממנו בפרוט ובדיוק חסרי תקדים. 'המכון להדמיה היסטורית( 'The Institute for the Visualization of History) וחברת 'לימוד אתרים( 'Learning Sites) עמלים מזה 20 שנה על פיתוח דרכים חדשניות להבנה ,להוראה, ולשחזור מידע על העבר למען בתי ספר, מוזיאונים, חוקרים בודדים, טלביזיה, רשויות עתיקות, ממשלות זרות ותיירות מקומית. הדגמים הממוחשבים התלת-ממדיים שלנו של האתרים האשוריים נמרוד ונינווה הפכו לאחרונה, ללא ספק, לרלבנטיים לא רק להבנת ערי הבירה האיפריאליות ,אלא גם לייצוג של מסורות מקראיות שהפכו למציאות היסטורית עם גילוָיָן של הכתובות האשוריות במאה ה-19.

מאמר זה יסקור כיצד הדגמים הדיגיטליים מסייעים לספר סיפורים מלאי חיים, הן לאור האירועים שהתרחשו לאחרונה והן לאור יחסי הגומלין הקדומים בין המלכים האשוריים וממלכות ישראל ויהודה .

מה שאירע בעבר הרחוק אינו קל להבנה, בעיקר מפני שלא היינו שם. לרשות ההיסטוריונים עומדים מקורות שחלקם מבלבל וחלקם מקוטע, בלא שיש להם מדריך להרכבתם. מטרתנו היא לפרש את העדויות טוב ככל שאנו יכולים, ולקחת בחשבון הן את מה שהתגלה והן את מה שלא נמצא .

הערכת התעוד החלקי הזה היא מלאכה קשה כאשר מסתמכים על תצלומים או תכניות סטטיות דו-ממדיות, כפי שהיה מקובל במחקר הארכיאולוגי. כדי לשפר את ידיעותינו מאפשר השימוש ב'מורשת וירטואלית', שהיא הרבה יותר מהפקת תצלומים נחמדים, להתמודד עם עדויות מקוטעות על בסיס ההנחה כי העבר, כמו החיים בהווה, היה צבעוני ותלת-ממדי, ונמשך כרצף של מאורעות בזמן אמת .גישה זו מדגימה שוב ושוב כיצד לימוד של העבר באמצעות הדמיות מחשב תלת-ממדיות מוביל לבסוף לתובנות חדשות, לעתים בלתי צפויות, של העבר. אנו משתמשים בכלים אלה כדי להבין טוב יותר את הקשרים בין ממלכות קדומות בלבנט לבין אלו באשור.

„ II. התפשטותה של אשור והשפעתה על הממלכות הצפוניות והדרומיות

על יחסי גומלין בין הממלכות הצפוניות והדרומיות לבין מלכי אשור במרוצת האלף הראשון לפסה"נ ידוע לנו מכמה עדויות מקוטעות שמתחברות היטב אלו לאלו (למשל , Vaughn & Killebrew2003; Millard 1985). אנו מקבלים את רוב ההיסטוריה הזו כמובן מאליו, אך יש לזכור כי עד לתגליות של אמצע המאה ה-19, המקרא היה המקור היחיד שעמד לרשותנו, ולעתים קרובות הוא הציג מסורות מנקודת מבט אחת. ללא תעוד מפורט, שמפענח את המאורעות החשובים ששינו את הבנתנו אודות הְֶקְשרים מקומיים מסוימים של הסיפור המקראי, היו אחדים מקטעי העדויות הרלבנטיים ביותר לנושא שלפנינו משמשים רק רקע לדיונים מאוחרים יותר על אתר ומבנים מסוימים .קשה לומר איזה תגלית הייתה ראשונה, כיוון שרצף המאורעות למן הגילוי הראשון, דרך הפרשנות של הממצאים ועד לפרסומם הראשון וההכרה הסופית בהם על ידי הציבור הרחב, שתחילה היה ספקן ולבסוף הפך לנלהב, מעיד שהיו מספר שלבים עד שהעדויות הללו זכו להסכמה נרחבת (למשל Larsen 1996)

 

בכל מקרה, זכות הראשונים לרוב התגליות הגדולות הראשונות שייכת להרפתקן בריטי בן 28, עורך דין במשרה חלקית, בשם אוסטין הנרי לייארד, אשר בשנות הארבעים של המאה ה-19 סייר ברחבי מסופוטמיה, כשהוא מחפש בעיקר את הערים שנזכרו בתנ"ך. בסופו של דבר הוא החל בחפירות בשני אתרים בצפון עיראק: בקויונצ'יק, תל המצודה של העיר הקדומה נינווה (היום מכוסה על ידי העיר המודרנית מוסול, כפי שלמדנו בצורה מכאיבה מן החדשות האחרונות) ובתל המצודה של נמרוד ,העיר המקראית הקדומה כלח (שגם היא הייתה למטרה להרס אכזרי.)

ייתכן שפריצת הדרך הייתה עבודתו של לייארד בנינווה בשנים 1851–1847 (למשל , Layard 1853,1949). שם הוא גילה לראשונה פסל של שור ענק בעל ראש אדם (היום במוזיאון הבריטי), השומר על חזית הכניסה לחדר הכס של 'הארמון הדרומי-המערבי'. לאורך הפסל היה חקוק טקסט ארוך המתאר את סיפור המצור של סנחריב על ירושלים, ותשלום הכופר ששילם לבסוף חזקיהו מלך יהודה.

אלה היו ממצאים ארכיאולוגיים בלתי תלויים ראשונים המעידים על מאורעות שנזכרו בתנ"ך, לרבות איזכור מיוחד של 30 כיכרות הזהב ששולמו על ידי חזקיהו לאשורים. החדר המפורסם המוקדש למצור על לכיש ב'ארמון הדרומי–המערבי' נחפר על ידי לייארד בשנת 1850, אך פורסם עם זיהוי הסיפור והכתובות רק בשנת 1853 (איור 2). תבליטי הקיר מראים את מלוא היקף החורבן של לכיש ,מלווים בכתובות קצרות ומציגים, ללא ספק, תמונה ודרמטית של מאורע רב-חשיבות הנזכר כמה פעמים בתנ"ך. רמת הפרוט הראויה לציון של התאור האשורי היא יחידה במינה בין תבלטים עתיקים .הדיוק של הסצנות הודגש עוד יותר עם זיהויו של התל העתיק של לכיש ועם חפירתו שהניבו עדות מדהימה ומרגשת להתקפה האשורית.

. דגם אינטראקטיבי תלת-ממדי של החדר של קרב לכיש ב'ארמון הדרומי–המערבי' בנינווה.

תתרו 3. מתוך מודל תלת ממדי אינטראקטיבי של מצודת נמרוד, המראה את מיקומו של האובליסק השחור בחזית בניין שלמנאסר.

במשך עבודתו של לייארד בנמרוד הסמוכה בשנת 1846, הוא חשף את מה שמכונה 'האובליסק השחור 'כשהוא נוטה על צדו סמוך לחזית של מה שמכונה היום 'בנין שלמנאסר' (איור 3). שמו של יהוא נזכר על האובליסק, אך למרות שהוא נקרא נכון כבר בשנת 1850, הוא זוהה כמלך המקראי הנושא שם זה רק בשנת 1851, במכתב שהופץ בין פילולוגים. לציבור הרחב נודע הקישור הזה רק שנים מאוחר יותר.

תגלית משמעותית אחרת שמסייעת לנו להבין היבטים רבים של המאורעות שהתרחשו במאות ה-9–8 לפסה"נ היא 'האסטלה מכורח'. זו נמצאה על ידי הקונסול ג'ון טיילור בעיירה המודרנית אוצ'טפה שבדרום תורכיה ובשנת 1861 הובלה לבגדד כדי להישלח בשנת 1862 לאנגליה, למוזיאון הבריטי .המידע שעל האסטלה פורסם לבסוף על ידי סר הנרי רולינסון בשנת 1870. כאן אנו למדים על מסעות המלחמה של המלך שלמנאסר הג' ברחבי הממלכות הצפוניות, ועל יחסי הגומלין שלו עם אחאב מלך ישראל. זהו אחד ממכמה מונומנטים עתיקים שמזכירים את השם ישראל. אף כי ישנה עדיין מידה כלשהי של חוסר ודאות לגבי האדם הקרוי אחאב על האסטלה, אין כל ספק לגבי תפקידו של שלמנאסר וכוונותיו.

סמוך לאחר פרסומיו של רולינסון בשנת 1872, עסק ג'ורג' סמית, אשורולוג צעיר שעבד במוזיאון הבריטי, בהעתקת הכתובות שנמצאו בנינווה. הוא מצא שבר של טבלה שנדמה היה לו כי היא מזכירה את סיפור המבול המקראי. קריאה זו עוררה תדהמה גדולה כל כך, עד כי הוא נשלח מיד לנינווה לבדוק אם ניתן למצוא טקסטים נוספים מסוג זה. למרבה המזל הוא אכן מצא שבר טבלה נוסף שהשלים את סיפור המבול. למן הרגע שהתגלית הזו נודעה, עבר מוקד הלימודים האשורולוגיים מארמונות ותבליטי קיר, שאפיין את תחילת המאה ה-19, לתרגום כתובות על טבלאות חרס. הדבר קרה משום שהתברר במהרה כי קטעים מן התנ"ך עשויים להימצא בין כתבי היתדות בכל אתר ברחבי המזרח התיכון.

אגב, במחסנים של אתרים ארכיאולוגיים ובמוזיאונים ברחבי העולם יש עדיין מאות אלפי טבלאות בכתב היתדות שטרם תורגמו. מי יודע אילו פיסות היסטוריה קריטיות הם מכילים. ישנם רק מעט מומחים וכתובות רבות במלאי שעלינו לשמור, ואלפי כתובות שעדיין נחשפות מדי שנה. אחד המיזמים שאנו עובדים עליהם כדי לסייע לקרוא במהירות רבה ככל האפשר טקסטים רבים נוספים ,היא אפליקציה לטלפון חכם הקרויה CUNAT )www.translation-engine.com( שאנו מקווים כי תוכל לתרגם באופן אוטומטי את כתב היתדות ותאפשר לחוקרים סקרניים לגלות את הסיפורים החבויים בהם (איור 4).

במשך הזמן, ככל שמחברים יחד עדויות היסטוריות מקוטעות ומשווים אותן, התחילו היסטוריונים והציבור הרחב לקבל תמונה מלאה של הכרונולוגיה של המאורעות הנוגעים בערים האשוריות נמרוד ונינווה ובממלכות ישראל ויהודה. כמו כן התברר כמה קרובים וקשורים הם הסיפורים המקראיים והאשוריים.

לאחר הגילויים של המאה ה-19 אורגנו מחדש תוצאות מחקריהם לכדי תמונה שלמה של רצף כרונולוגי ואז הושוו לפרשיות הנזכרות בתנ"ך. ספרים רבים מאד ראו אור ובהם נבחנו העדויות

. צלומי מסך מאפליקציה של אנדרואיד CUNAT שפותחה על ידי Learning Sites, Inc..

והדרכים שבהן הכתובות העתיקות תואמות או שונות, מן הכתוב במקרא. אין ספק שהמונומנטים של המלכים האשוריים מסייעים לנו לגבש את הבנתנו באשר לכוונותיהם, הצלחותיהם ומורשתם .ההקשרים האדריכליים והפיסוליים שבהם הם בחרו להציג או לדון במעשיהם, הינם חלק מסיפור רחב יותר, לא פחות מפרטי המאורעות עצמם.

עבודתנו בבניית דגמים תלת-ממדיים של ערי הבירה האשוריות כוללת פרשנויות חדשות למה שמכונה 'הבנין המרכזי של אשורנצירפל הב" (נושא חיוני להבנת המבנה האדריכלי של מצודת נמרוד), ושל מה שמכונה 'הבנין של שלמנאסר' בנמרוד. המחקר של תולדות הבנייה בנמרוד גם הוביל אותנו לגלות את מיקומו של 'הארמון הנעלם' של תגלת פלאסר הג'. בנינווה אפשרו מחקרינו על ההבטים האדריכליים בתבליטי מצור לכיש ליצור מבט מחודש בלא הפרעות על 'הארמון שאין שני לו ' של סנחריב ועירו ,שעתה נתונה לאיום גובר בשל ההתרחבות העירונית של מוסול ופעולותיו ההרסניות של דעאש.

„ III. הדמיה של נמרוד ונינווה

בעקבות הגילויים של המאה ה-19 התחיל פרק זמן של עשרות שנים שבהן נערכו חפירות בערי הבירה העיקריות האשוריות נמרוד ונינווה, ואלה נמשכו עד לשתי מלחמת המפרץ הראשונות ולהתמוטטותו של שרות העתיקות העיראקי. ארכיאולוגים למדו רבות על שתי ערים אלו, אך רק לאחר שבנינו את הדגמים האדריכליים התלת-ממדיים וכל הקשור בהם, התחלנו להבין מבנים שקודם לכן הובנו שלא כהלכה. מערכות פיסול נרחבות התעוררו לחיים, וניתן היה לראות ולשמר באמצעים דיגטליים מבנים שעתה הם הרוסים. באמצעות הדגמים היינו מסוגלים לגלות אפילו את המיקום והתכנון של ארמון ששנים רבות שיערו כי היה חלק ממצודת נמרוד ולכן לעולם לא נמצא.

מבחינה כרונולוגית התחלנו את ההדמיה שלנו עם הארמון השמור ביותר מבין הארמונות האשוריים העתיקים – זה שכונה 'הארמון הצפוני–המערבי' השייך למלך אשורנצירפל הב' מן המאה ה-9 ^{לפסה"נ (למשל ,}Paley & Sobolewski 1992, 1987; http://www.learningsites.com/ NWPalace/NWPalhome.html). לייארד חפר במקום בשנים 1851–1845 ותעד את שני האתרים נמרוד ונינווה. לאחר שהכינו כמה סרטוטים, הסירו והוא ועוזריו מעל החורבות את עיטורי הלבנים ואת תבליטי האבן אשר קישטו את הקירות של ארמונות רבים. במשך חפירותיו של לייארד וממשיכיו, ולאחר קבלת אישור מהרשויות העות'מאניות ותמיכה וסיוע של הנציגים הבריטיים באזור ,הופצו התבליטים בין חברים, בני משפחה ומוזיאונים ברחבי העולם. מבקרים קיבלו רשות, פשוטו כמשמעו, לחפור ולחפש באתר פסלים כפולים, שמקצתם היו בין הדוגמאות היפות ביותר של פיסול מן המאה ה-9 לפסה"נ. זהו סוג אחר של הרס מכוון של נכסי תרבות.

המעקב אחר קניה, מכירה ושוד של לוחות אבן אלה במשך 170 שנה המשיך להיות עיסוק מתסכל לאלה המבקשים להבין את האתרים כמכלול שלם, במקום להתמקד כל פעם רק בעבודת אמנות אחת מחוץ להקשרה (למשל ,Paley 2003). למשל, אנו יכולים לתעד את מיקומם של למעלה מ-023 תבליטים שלמים או שבורים רק מן 'הארמון הצפוני–המערבי' בנמרוד, בלמעלה מ-70 מוזיאונים ואוספים פרטיים ברחבי העולם. בכל כמה שנים צצים שבר נוסף או שניים, ולאחרונה נוספים רבים

תתרו 5. דגם אינטראקטיבי תלת-ממדי של חדר הכס ב'ארמון הצפוני–המערבי' בנמרוד.

. דגם של החצר הצפונית הגדולה של חדר הכס ב'ארמון הצפוני–המערבי' בנמרוד.

בשל ההרס המכוון. בשל תפוצה עולמית זו, איש מבין החוקרים או בציבור הרחב לא יכול להבין את האתר כפי שהאשורים התכוונו שיהיה, דבר שהוא הכרחי להבנה אמתית של מכלול הסיפורים המוצגים על התבליטים, ושל הסיבה למיקומם בתוך הארמון. זוהי סיבה אחת לצורך בדגמים תלת-ממדיים אינטראקטיביים. אנו יכולים להציב בחזרה את התבליטים בתוך הדמיה של הקשרם המקורי ,ולחקור אותם מנקודת מבטם של התושבים המקוריים (איורים 5, 6). במקרה שאתרים הפכו למטרה בעת מלחמה, המציאות המדומה מציעה תחליף דיגיטלי, בנוסף לתעוד הקבוע, לצורך מעקב אחר ההתפוררות וההרס ומאפשרת גישה ללימוד הדורות הבאים.

ככל שעבדנו ברחבי מצודת נמרוד וחיברנו מחדש את חלקיה (איור 7), עמדנו בפני בעיות אשר בטרם היות הדמית המורשת נראו בלתי פתירות בשל העדויות המקוטעות ופיזורן הרחב. באמצעות הדגם התלת-ממדי נפתרו חידות כאלה, כולל הגדרה נכונה של התפקיד של מה שמכונה 'הבנין המרכזי 'ושל המבנה הסמוך של שלמנאסר, תיקון מיקומו וגודלו של מה שכונה 'הארמון הנעלם' של תגלת פלאסר הג' ואיתור הדרך שבה עלו האשורים מן העיר התחתונה לעבר אתרים בעלי תפקידים שונים ברחבי התל( .Reade & Sanders forthcoming 2015). מתן פתרון לסוגיות ישנות אלה, בעוד עינינו פקוחה לעבר יחסי הגומלין של התרבות האשורית לבין חוף הים התיכון, מציע מבט רב-ערך על התכנון של האשורים וכוונות תעמולתם בזיקה לשאלה כיצד אותם מאורעות היסטוריים נראו ותועדו על ידי מקורות אחרים.

תתרו 7. מתוך הדגם הממוחשב האינטראקטיבי התלת-ממדי של מצודת נמרוד ,800 לפסה"נ לערך.

 

ככל שהרחבנו את הדגם של מצודת נמרוד, למדנו דברים חדשים אודות האדריכלות האשורית ,השימוש שלה בתאורה והתכנון הקפדני של המיקום היחסי בין תבליטי הקיר והמבט עליהם ,לבין הזרימה הפנימית באולמות, וכן על כוונותיהם של תבליטי הקיר ותיפקודי המרחבים מבחינה איקונוגרפית, חינוכית, ופוליטית. אנו מסוגלים לבחון באופן מפורט תאוריות שעוסקות בשאלה כיצד הוארו החדרים, מה היה השימוש בעצים מקודשים לייצוג המלך בהעדרו וכיצד נראה חדר הכס מנקודת מבטו של המבקר. התוצאות אליהן הגענו שכנעו את האשורולוג המנוח סם פלאי שאמר לנו (מידע אישי): " אני מרוצה באופן מיוחד מהדמיות משוחזרות, משום שאני יכול לבקר באתר ולסייר בו ולצפות בדברים שלא יכולתי לראות בתצלום אחד לפני כן, ואפילו להתבונן בקלות ובמהירות כאילו אני מבקר בפועל באתר. אני יכול להעריך את היחסים בין המרחבים כפי שהאשורים הקדמונים התכוונו להם".

לראשונה היינו מסוגלים לחבר בהצלחה פסלים המפוזרים ברחבי העולם, כך שתכנון העיטורים המקורי ווהטקסטים של הסיפורים נראו במלואם בהדמיה של הגודל, התאורה, הצבע והמורכבות המרחבית התלת-ממדית המקוריים. במשך התהליך נוכחו ארכיאולוגים לדעת עד כמה הם חסרים נתונים, למרות 170 שנות מחקר, וכמה מוטעים היו האיורים והפרשנויות של המבנים שהיו מקובלים זמן רב. בדיקה תלת-ממדית של הנתונים וההשערות לגביהם חיונית לבדיקת תקפותם. העולם המדומה של נמרוד פועל עתה גם לתעוד ההרס הנמשך באתרים הנתונים בסכנה הרשומים ב'קרן המונומנטים העולמיים', ויאפשר לצוותים כמו אלה של האינטרפול, לעקוב ולזהות בצורה מדויקת יותר עבודות אמנות גנובות, ברגע שהן תגענה לשוק. דגמים של הדמית מורשת ממוחשבת מציעים פתרון לתעוד ארוך-טווח ולשימור מדומה של מונומנטים היסטוריים חשובים .

לאחר שזיהינו כי 'הבנין המרכזי' אינו מקדש או מבנה מבודד, אלא הכניסה המונומטלית למתחם של 'הארמון הצפוני–המערבי', דבר שנדחה על ידי חוקרים במשך עשרות שנים, התמקדנו במבנה הסמוך לכניסה של אשורנצירפל, אשר גם בחזיתו עמדו זוג שוורים ענקיים. פסלים אלה המכונים 'השוורים המרכזיים' פונים מזרחה והוקדשו לשלמנאסר הג' (בנו של אשורנצירפל, אשר מלך בשנים 858–428 לפסה"נ). השוורים נמצאו תחילה על ידי לייארד ונחפרו שנית באמצע שנות השבעים על ידי משלחת פולנית, אשר הראתה שהם עמדו במקורם משני עברי כניסה שחיברה את המבנה עם רחבה שממזרח לו. כניסה נוספת הובילה מערבה אל מחוץ ל'בנין שלמנאסר' לעבר חצר. חלק מספין של קיר, המראה דמות מאגית נלחמת בזוג אריות, שרד באתרו על המזוזה הצפונית של כניסה פנימית זו. ספין זה מחקה ספין דומה בכניסה דומה בבית השער של אשורנצירפל, ובכך הם מסייעים לנו להדגים ולזהות גם את מבנה זה כשער למתחם מלכותי משני (שלמנאסר המשיך להרחיב את 'הארמון הצפוני–המערבי הגדול' של אביו, שבו כנראה הוא גם התגורר). האובליסק השחור המפורסם של שלמנאסר נמצא על ידי לייארד כשהוא נוטה על צדו, מצפון ל'שוורים המרכזיים' וסביר כי בדומה למיקומו של 'אובליסק ראסם' של אשורנצירפל, הוא עמד בקדמת השער שלו (איור 3). בעודו חופר בנמרוד היה לייארד עסוק גם בחפירת תל המצודה של נינווה. כמו בנמרוד הוא העדיף לחפור פירים אנכיים כדי לגלות מאפייני מפתח, ולאחר מכן חפר לאורך הקירות כדי לחשוף תבליטים ופסלים (איור 8). 'הארמון

תתרו 8. דוגמאות מציורים המראים את שיטות החפירה של לייארד בנינווה.

הדרומי–המערבי( 'Russell 1998, 1991), הוא 'הארמון שאין שני לו' של סנחריב, גדול כל כך שעד היום הוא טרם נחפר במלואו (עובדה אשר בהינתן המצב הפוליטי הנוכחי במוסול, תגן קרוב לוודאי על רוב המבנים הנותרים מהרס). אנו יודעים לא מעט על חדר הכס של הארמון, על בעלי החיים הענקיים השומרים על מבואותיו, על התבליטים המרהיבים ועל כתובות עלילה ארוכות. כדי להבין באופן מלא יותר את גל ההתפשטות האשורי מערבה, לרחבי הלבנט, במשך מסעו השלישי של סנחריב, אנו זקוקים לסיועם של הטקסטים בחדר הכס, אך גם תבליטי המצור על לכיש חיוניים ביותר .

'חדר לכיש', כפי שהוא מכונה, ממוקם בצורה מוזרה בארמון במיוחד לאור אופי התבליטים, תוצאות והאירועים המתוארים בהם. ברור שהרס העיר ושדידתה היו רגע מכריע במסעו של מלך אשור ותזמונו בזיקה למצור על ירושלים עושה את התאור למענין עוד יותר. אולם, נראה כי מבחינת סנחריב הקרב על לכיש היה בעל חשיבות משנית מכדי להזכירו באנאלים שלו או להציבו כך שירשים את המבקרים בארמון הגדול. זאת, מפני שהסיפור נחקק לרוחב חדר שנמצא עמוק בתוך אגף פרטי ומנהלי של הבנין, הרחק מהשטחים הציבוריים. כך, ככל שהדבר קשור באורחים רמי מעלה או נושאי מנחות ,הקרב לא התקיים.

אולם, תוך כדי עיצובו של הארמון האשורי, מישהו טרח למקם בקפדנות את החדר שהכיל את תבליטי לכיש בקצהו של מסדרון ארוך התחום בבעלי חיים שומרים ענקיים, ובדיוק על ציר אחד עם מרכז החצר הפנימית הגדולה ביותר של הבנין. זאת ועוד, כל זוג של בעלי חיים ענקיים שעומדים אלה אחר אלה לאורך המסדרון, קטן מעט לעומת קודמו, ובכך הם מדגישים את רושם שיוצרת הפרספקטיבה בעיני המסתכל לאורך המסדרון לעבר התבליט המרכזי, זה המראה את הקרב בעיצומו( 9). נדמה כי הדגשת נקודת המבט ממרכז האגף המנהלי של הארמון מסבירה שלמלך היה חוסר אמון בצוותו ובמשפחתו יותר מאשר באויביו מחוץ. הוא השתמש בסיפור כדי להציג את כוחו ועוצמתו לאלה שאמורים היו להיות המקורבים והנאמנים לו ביותר. דבר זה מעורר סקרנות, משום שלעומת זאת ,עבור הסופר המקראי היה הקרב והשלכותיו ליחסי אשור–יהודה חשוב דיו כדי לדון בו כמה פעמים ,במיוחד לאור האירועים שהתרחשו באותו זמן בירושלים.

אנו שחזרנו את הארמון כדגם תלת-ממדי ויצרנו כמה סרטוני וידאו שמספרים על ההתפשטות האשורית, ומאירים את מאפייני המפתח של תבליטי הקרב ומשמעותם. אחד המאפיינים המיוחדים ובעלי ערך ארכיאולוגי הראויים לציון הן שתי כתובות החקוקות בסצנות הקרב: ]1[ כתובת המוצבת לפני המלך היושב על כסאו ומביט על הקרב ועל אסיריו, מציינת את שם המלך ומזהה את העיר שהייתה מקור הביזה והשבויים] ;2[ טקסט מעל אוהלו של המלך מזהה את סנחריב בשמו( Ussishkin2003:209–216). ללא כיתובים אלה לא היינו בטוחים כפי שאנו במשמעות התאורים ובחשיבותם ,ולא היינו יכולים לשייך בוודאות כזו את הסצנות החקוקות בארמון לעדות שנמצאה בחפירות בלכיש (Ussishkin 2014). כך הדבר מקשר את התאור האשורי לזה המקראי, ואת שני אלה למקום הקרב בפועל. זהו צרוף מקרים מיוחד במינו  .

תתרו 9. מתוך הדגם הממוחשב האינטראקטיבי התלת-ממדי של 'הארמון הדרומי–המערבי' בנינווה, מבט מתוך החצר הפנימית לעבר חדר לכיש.

 

אחת מתוצאות הלוואי של מחקר הדמית המורשת שלא התכוונו להם, חיברה יחדיו כמה מן המיזמים שלנו, וקשרה שוב את ירושלים ונינווה. אחד האירועים שהתרחשו בשנת 107 היה מסע המלחמה של כוחות מצריים בהנהגת מפקד צעיר בשם תאהרקו (ידוע גם כ-תאהרקה או תיהראקה) נגד צבא סנחריב ביהודה, כסיוע לאנשי ירושלים .למרות שנחל מפלה מדי האשורים ,תאהרקו הפך מאוחר יותר לפרעה בשושלת ה-25, והיו לו מרכזים דתיים בג'בל ברקל שבנוביה (סודן של ימינו ; Kitchen p 22–24; Hoffmeier 2003). בצירוף מקרים מעניין, לצד העובדה שחפצים מימיה של השושלת ה-25 נמצאו בנינווה( Thomason2004), אירע שאנו גם עובדים על מיזם הדמיה תלת-ממדי לאתר של ג'בל ברקל, הכולל מונומנטים שנבנו על ידי תהארקו (איור 10).

„ IV. מסקנות

תתרו 10. מתוך הדגם הממוחשב האינטראקטיבי התלת-ממדי של ג'בל ברקאי בנוביה (היום סודן), המראה את מקדש 300B שנבנה על ידי פרעה תהארקו מפנים ומחוץ.

 

לאחר עשרים שנות עבודה על הדמיות מורשת אנו יכולים לקבוע כי:

אין דרך טובה יותר לבחון את תקפותן של הנחות עבודה ארכיאולוגיות;        אין דרך טובה יותר לבדוק השערות מרחביות, התנהגותיות וכרונולוגיות;              אין דרך טובה יותר לבחון את דיוקן של עדויות ופרשנויות מן העבר ;

אין דרך טובה יותר לרכז חפצים המפוזרים ברחבי העולם להדמיה של הקשרם המקורי;         אין דרך טובה יותר לדמות שינויים והתפתחות בתוך אתר ידוע;

אין דרך טובה יותר לקלוט נתונים על העבר מאשר בדרך של הדמיה אינטראקטיבית תלת-ממדית, כפי שאנו עושים בחיים האמיתיים  .

אולם, מה שבאמת חשוב הוא שאנו זקוקים להדמית מורשת בימים אלה כדי להבטיח ששרידי העבר יהיו זמינים למחקר העתידי. השחזור הדיגיטלי של אתרים ארכיאולוגיים וחפצים הוא כעת יותר חיוני מאי-פעם, בהתחשב באיומים לעצם שרידותם של תרבויות ועמים שלמים בשל שינויי אקלים, מלחמות והרס מכוון. ללא עדות זמינה כזו, לעולם לא נוכל להבין עד כמה סיפורי המקרא היו מדויקים, כמה ממה שסופר בתנ"ך עדיין נותר ללמוד וכיצד המאורעות שסופרו בו עשויים להיראות כל כך שונים, כאשר מתבוננים בהם מנקודת מבט אחרת.

כתוצאה מחפירות ומחידושי ההדמיה, ניתן עתה להשלים פערים בתאורים המקראיים. מתברר עתה כי יחסי הגומלין בין האשורים לבין ממלכות ישראל ויהודה היו רק חלק קטן מן ההיסטוריה הממתינה לעדות משלימה. עדות זו חייבת להיות מצולמת, פומבית ושמורה לאורך זמן; אין אנו יכולים להרשות שפרטים היסטוריים בלתי מתועדים שלא נחקרו, יהרסו. למרבה המזל יש בידינו הכלים שיאפשרו לנו לעשות זאת באפקטיביות וביעילות. טכנולוגיות העתיד הן עכשיו כאן .

העדויות הארכיאולוגיות המסורתיות – יומני חפירה, תצלומים ותכניות מחפירות עבר – שלעתים הן חלקיות ואף סותרות, נתנו בידי האשורולוגים רק מידע כללי אודות התפקיד, העיצוב והמיקום של המבנים סביב החלק המרכזי של מצודות נינווה ונמרוד. לאחר שהדגמים התלת-ממדיים הממוחשבים הוכנסו לשימוש התאפשר לחוקרים להעלות שאלות שונות, השערות חדשות ולפתח הדמיות של התוצאות בדרך שהובילה למסקנות נחרצות יותר ובעלות תובנה.

כאשר בוחנים השערות בעולם של מציאות מדומה אינטראקטיבית, אנו יכולים 'לראות' אם הן תקפות, אם מה שמשוער על גבי תכניות יוצר יחד מבנה אמתי וזרימה מרחבית, ולצפות בתוצאות מנקודת מבטם של הקדמונים. יצירת עולמות מדומים כאלה המתבססת בדייקנות על העדות מן החפירות, תהיה מטרה רצויה כדי להבטיח שהאיורים הממוחשבים הנובעים מכך יהיו מדויקים ככל האפשר, ויעמדו במבחן של אמות המידה הגבוהות ביותר של המחקר. דבר זה לא תמיד אפשרי לגמרי כאשר מסתמכים על תכניות מלפני 100 שנה ועל יומני שדה חלקיים. למרבה המזל, שיטות התעוד המודרניות של אתרים יכולות להשתמש ביתרונם של כלים שהופכים את הכנת הדגמים לקלה הרבה יותר, דבר שבתורו מבטיח שינוי בתפיסה כיצד מתרחשות פעילויות של עבודת שדה, ניתוח, פרסום ,הוראה וגיוס כספים. שיפורים במיחשוב ובדפוסי מחקר הסירו מעל כתפינו חלק מן העול שביצירת דגמים תלת-מרחביים, ופתחו דרכים חדשות לשימוש ולצפיה בתוצאות של סביבה מדומה .

ארכיאולוגיה היא דיסיפלינה מתישה. היא תובעת דיוק, תעוד נרחב, ניתוח קשה והפצה מידית לעמיתים. עבודת השדה הופכת למאתגרת כאשר מנסים למקם בדייקנות מבנים, קירות, תעלות ,מאפיינים וחפצים במרחב התלת-ממדי. פעם היינו פשוט מתארים את ממצאינו, מודדים אותם ,מסרטטים כמה מהם ומצלמים תצלומים אחדים של המכלולים והפרטים.

גישה זו סבלה מחוסר דיוק, מינוח לא עקבי, טעויות בתעתיק ונמשכה יותר מדי זמן. וכן, דברים או נקודות מבט מסוימים כלל לא תועדו, משום שמשמעותם לא הוכרה עד שהדבר נהיה מאוחר מדי. שיטות מסורתיות גם לא מאפשרות לאחזר בצורה אפקטיבית את הנתונים המצטברים בזמן אמת, ולא מאפשרות לעדכן את הגישה בשטח בעיצומה של העבודה. לעתים חולפות שנים בטרם כל העדויות מרוכזות, נלמדות ומשולבות יחדיו, דבר שאיננו הוגן כלפי עמיתים. יהיה זה מועיל אם עבודת השדה הארכיאולוגית תסתמך על חבילת תוכנות שתשמור בצורה דיגיטלית את הנתונים מרגע יצירתם עד לפרסום, תשלב את כל סוגי הנתונים ביחד, תהיה זמינה בסוגי אתרים שונים עם התאמות מזעריות ותציב במוקד מכלולים אינטראקטיביים תלת-ממדיים. המטרה תהיה להקל על התעוד ותהיה זמינה לחוקרים מכל ההתמחויות ובכל סוגי האתרים. זה בדיוק מה שחבילת התוכנה שלנו המכונה REVEAL תוכננה להיות( /http://sourceforge.net/projects/revealanalyze(.

בהשוואה לחבילות הקיימות של בסיסי נתונים ,GIS, תוכנות תלת-ממד, או תוכנות לניהול תצלומים,REVEAL היא שונה. זוהי תוכנה אחת פתוחה וחופשית שמתאמת את כל סוגי הנתונים (כגון ,תצלומים, סרטוטים, דגמים תלת-ממדיים ומידע בטבלאות) ומשלבת כלים עצמאיים למחצה לתעוד אתרים, תעלות חפירה וחפצים, תעוד חפירה והערכת התקדמות האתר. התוכנה חוקרת ומנתחת את כל העדויות המצטברות ויוצרת באופן אוטומטי דגמים תלת-ממדיים ועולם מדומה. חיפוש ואיחזור נתונים, הדמיה אינטראקטיבית של מבנים ובחינת השערות מול חומר מתועד, יכולים להיעשות בזמן אמת ככל שהעבודה מתקדמת. כלומר, זהו היתרון החשוב שלה.

כאשר כל אלה משולבים במציאות המורחבת, היכולת להטיל את השחזורים התלת-ממדיים שלנו על השרידים החלקיים שנחפרו במציאות באמצעות טלפונים חכמים או טאבלטים, מאפשרת לנו לדמיין כעת בדרכים חדשניות, איך להציג יחדיו את סיפורי המקרא, חפירות מן המזרח התיכון ואת נפלאותיה של ההיסטוריה הקדומה, כדי להחיות את סיפורי העבר, לשמרם כבעלי משמעות ולהבטיח שהמורשת התרבותית לא תשכח או תמחק מן הזיכרון. למטרה זו נחתמה לאחרונה אמנת קהיר )/http://www.theantiquitiescoalition.org/cairo2015( על ידי עשר מדינות, שעתיקותיהן הפכו ליעדי הרס של טרוריסטים, או שנמכרו בשוק השחור. האמנה שואפת למסד קווים מנחים ,ועדות בקרה ומרכזים עצמאיים במשולב עם כוחות משימה, כדי להילחם עבור המורשת התרבותית.

ברור כי השאלות שאנו שואלים עתה אודות העבר אינן צריכות להיות מוגבלות על ידי מסורות העבר ,אלא רק על ידי חידושים שאנו יוצרים כדי לסייע בהשגת התשובות.

 

„ ביבליוגרפיה

Hoffmeier, James K. 2003. “Egypt’s Role in the Events of 701 B.C. in Jerusalem”, pp. 219–34 in Vaughn & Killebrew, )eds.( Jerusalem in Bible Archaeology: the First Temple Period. Leiden. Kitchen, K. A. 2003. On the Reliability of the Old Testament. Grand Rapids MI.

Larsen, Mogens Trolle. 1996. The Conquest of Assyria: excavations in an Antique land, 1840-1860. New York. Layard, Austen H. 1853. Discoveries in the Ruins of Nineveh and Babylon. London.

—–. 1949. Nineveh and its Remains. London.

Millard, A. R. 1985. “Sennacherib’s

Attack on Hezekiah,” the Tyndale Biblical Archaeology Lecture, 1984, Tyndale Bulletin 36:61–77.

Paley, Samuel M. 2003. “Nimrud, the War and the Antiquities Market,” IFARJournal 6.1 & .55–05:2

Paley, Samuel M. & Richard P.

Sobolewski. 1992 & 1987. The

Reconstruction of the Relief Representations and Their Positions in the Northwest-Palace at Kalhu )Nimrud( vols. II, III. Mainz am Rhein.

Reade, Julian E. & Donald H. Sanders. forthcoming 2015. “In Pursuit of the “Missing” Central Palace of Tiglathpileser III at Nimrud.” in festschrift for Samuel M. Paley.

Russell, John M. 1998. The Final Sack of Nineveh: the discovery, documentation, and destruction of King Sennacherib’s throne room at Nineveh, Iraq, New Haven.

—–. 1991. Sennacharib’s Palace without Rival at Nineveh, Chicago.

Thomason, Allison Karmel. 2004. “From Sennacherib’s Bronzes to Taharqa’s Feet: Conceptions of the Material World at Nineveh,” Iraq, vol. 66:151–162.

Ussishkin, David. 2014. Biblical Lachish: a tale of construction, destruction, excavation and restoration. Jerusalem.

—–. 2003. “Symbols of Conquest in Sennacherib’s Reliefs of Lachish – Impaled Prisoners and Booty,” pp. 207–217 in: T.F. Potts et al. )eds.(, Culture Through Objects: Ancient Near Eastern Studies in Honour of P.R.S. Moorey, Oxford. Vaughn, Andrew G. & Ann E. Killebrew, eds. 2003. Jerusalem in Bible Archaeology: the First Temple Period. Leiden.

 

גרורה תתתרותע

.Institute for the Visualization of History, Inc 2015 © .8 ,7 ,2 ,1 תתרותע Learning Sites, Inc 2006-15 © .9 ,6 ,5 ,4, 3 תתרותע