עדויות להמשך השימוש בביצורי ירושלים הכנענית בתקופת מלכי יהודה

בשני העשורים האחרונים, חפירות במורד המדרון המזרחי של עיר דוד חשפו מערכות ביצור מאסיביות מתקופת הברונזה התיכונה סביב מקור המים העיקרי, מעיין הגיחון, ובזיקה למפעלי המים הקדומים של ירושלים (איור 1, וראו למשל רייך ושוקרון 2009-2010).[1] בשנים האחרונות, התגלו באתר נתונים נוספים המעידים על המשך השימוש של ביצורי תקופת הברונזה התיכונה עד לסוף תקופת הברזל, דהיינו בתקופת מלכי יהודה. במאמר זה, נציג את הממצאים הרלוונטיים שהתגלו בשנתיים האחרונות בחפירות בית המעיין, תוך התמקדות במכלולי הבניה סביב הביצורים, תיארוך השלבים שנמצאו בהם ודיון במשמעותם .

המעבר המבוצר ומבנה 2482

קירות הביצור המכונים 'המעבר המבוצר' נחשפו בעבר בחפירתם של א' שוקרון ור' רייך כאשר הם בנויים לאורך המדרון ממערב למזרח, לכיוון מעיין הגיחון ו'הבריכה החצובה .'מעבר זה תחום על ידי שני קירות מאסיביים( 108W109 ,W) אשר הוקמו בתקופת הברונזה התיכונה (רייך ושוקרון 2010). בשטח הממוקם ממערב לבית המעיין, נחשף לאחרונה חלק נוסף מראש הקיר הצפוני של המעבר המבוצר מתקופת הברונזה התיכונה (108W ראה איור 2). מעל חלק מקיר 108W, נחשפו אלמנטים מודרניים, הכוללים קיר טראסה( 16W) וערמת סיקול אבנים (איור 3). לא ניתן לתארך במדויק את קיר 16W וערמת הסיקול, אך נחשפו בטון וממצא מפלסטיק המעידים כי אכן מדובר בבנייה מודרנית. שכבת אדמה חומה הפרידה לעתים בין האלמנטים המודרניים ובין ראש קיר 108W. לאחר חפירת השכבות המודרניות נחשפו פניו הצפוניים של קיר 108W (שוקרון עוזיאל וזנטון 2012). קיר 108 באזור זה בנוי מבולדרים גדולים( 1X2 מ'. איור 4), ביחס לאבני הקיר הדרומי של המעבר המבוצר (קיר 109W), אשר בנוי בצורה פחות מאסיבית מהקיר הצפוני. ייתכן כי ההבדל בעובי הקירות נובע מתפקידם בשטח, כאשר הפן הצפוני של קיר 108W מהווה פן חיצוני לביצור כולו.

איור 4. מבט על קיר 108W – הקיר הצפוני של המעבר המבוצר

לעומת קיר 108W שהשתמר היטב, החפירה מעל קיר W109 (הקיר הדרומי של המעבר) ,חשפה פגיעה קשה בליבת הקיר, שפורק בעבר ככל הנראה על ידי פארקר (וינסאן 1191). מקיר 109W השתמרו רק הפן הצפוני ופן הדרומי, כאשר בין פני הקיר נחשף סלע האם ומעליו נחשפו כלי חפירה של חפירות פארקר שככל הנראה נשארו בשטח (איור 5).
מתחת לשכבה I המודרנית ,מצפון לקיר 108W, נחשף רצף של שכבות מתקופת הברזל .השכבה העליונה היא שכבת עפר מסוף תקופת הברזל (שכבה VI), המוכרת לנו גם מהשטח שנחפר במדרון שמדרום למעבר המבוצר
(שוקרון עוזיאל וזנטון 2102). ייתכן כי שורת אבנים (שאולי הם שרידים של קיר – 17W) קשורה לשכבה הזאת. מתחת לשכבה זו, נחשפו שני קירות 18(W ו-19W), שניגשו לפן

איור 6. תוכנית שכבה VIII הצפוני של קיר 108W ויצרו מרחב משולש מצפון לו (מבנה 2473, שכבה VIII – איור 6). על פי הממצא הקרמי משכבה זאת, ניתן

לתארך את המבנה לסוף המאה ה-8 – ראשית המאה ה-7 לפסה"נ. קיר 19W ניגש בבירור לקיר 108W, דבר המעיד כי הקיר המאסיבי שנבנה בתקופת הברונזה התיכונה היה עדיין בשימוש בסוף תקופת הברזל.[2]

לאחר פירוק מבנה 2473, נחשף המשכו של מבנה מלבני (מבנה 2842, שכבה IX). מבנה מלבני זה נבנה גם הוא בצמוד ולאורך קיר 108W (איור 7). קירות המבנה השתמרו בצורה מדורגת ממערב למזרח ,כאשר בחלק הגבוה הם השתמרו לגובה של כשני מטרים. פני הקירות מטויחים בטיח לבן היורד מהקירות ובסופם מתעגל ויוצר את הרצפה המקורית של המבנה (איור 8, רצפה איור 7. תוכנית שכבה IX 2484). מעל רצפה זו נחשפה רצפת עפר נוספת, השייכת ככל הנראה לשלב השני של אותו מבנה. כניסה למבנה זה התגלתה בעבר מצידו המזרחי של החדר. פתח הכניסה( 0.80X1.20 מ') כלל סף אבנים בנוי. יש לציין כי עובי הקירות שונה: הקיר המזרחי( 21W) בנוי בצורה רחבה יותר על ידי שתי שורות אבנים( 0.90 מ )'לעומת הקיר הדרומי( 20W) הבנוי שורת אבנים אחת( 0.40 מ'). עוביו הדק של קיר 20W נובע ככל הנראה ממיקומו בצמוד לקיר 108W התומך בו (ראה איור 9). מצב זה מעלה שאלה לגבי

סיבת בנייתו. לכאורה קיומו של קיר 20W נראה מיותר לאור קיומו של קיר 108W שכן ברור כי אינו משמש כקיר החיצוני של המבנה. עם זאת תמיד קיימת האפשרות כי קיר 20W נבנה כדי לאפשר בניית קומה שנייה ,או לחילופין לתמוך בתקרת המבנה. חלקו המערבי של מבנה 2482 טרם נחפר אך נראה כי קיים קשר בינו לבין פתח המערה הצפונית מעל פיר וורן .צורת בנייה דומה (מבני אורך אשר קירותיהם נבנו על ידי שורת אבנים יחידה) מתקופת הברזל II נחשפה בעיר דוד בשטחים נוספים אזור, למשל

איור 10. מבט על הספלולים ומדרגות הסלע, מתחת למבנה 2482

על ידי ק' קניון (סטיינר 2001) בחתך A שלה במדרגת הסלע הסמוכה לחומת NB, בשטח G של י' שילה (שילה 1984) ועל ידי שוקרון ורייך בתוך ומדרום לבריכה החצובה (שוקרון ורייך 59 :2009). מתחת למבנה 2482, נתגלו מדרגות הסלע הטבעיות ושלושה ספלולים בגדלים שונים (איור 01).
על סמך הקרמיקה שנמצאה במבנה בשלביו השונים, יש לתארכו לסוף המאה ה-9 ראשית המאה ה-8 לפסה"נ, בדומה לתיארוך הממצא הקרמי שנחשף בתוך 'הבריכה החצובה' (דה-גרוט ופאדידה 2011), שנחפרה בעבר על ידי שוקרון ורייך (רייך שוקרון ולרנאו 2007). נראה כי מדרום ומצפון למכלולי בנייה מתקופת הברונזה התיכונה ב (המעבר המבוצר והבריכה החצובה), הוקמו בתקופת הברזל ב מבנים מטיפוס דומה תוך שימוש בטכניקת בנייה דומה .
מבנים אלה הכירו את המבנים הקדומים להם והשתמשו בהם לצרכיהם.

תפקודו של מבנה זה עדיין אינו ברור, אך לא נראה כי מדובר במבנה מגורים, כפי שעולה מתוכניתו ומיקומו של המבנה.[3] מדובר כפי הנראה במרחב יחיד ארוך, בלי חלוקה פנימית .ייתכן כי תפקודו של מבנה 2482 נובע ממיקומו ממזרח לפיר וורן והמערה שמעליו, שפתחה מצוי בצידו המערבי והלא חפור של המשך המבנה. אנו מקווים כי על ידי המשך חשיפת המבנה, נוכל להבין טוב יותר אם התקיים קשר בינו לבין מערכת פיר וורן, ואם כן, מה טיבו של קשר זה .

מגדל המעיין והאזור שממזרח לו

בשטח החפירות הסמוך לנחל קדרון, המשכנו לחשוף את פניו המזרחיים של מגדל המעיין ,אשר נבנה בתקופת הברונזה התיכונה כדי לבצר את מעיין הגיחון, מקור המים הראשי של העיר. עד כה, המגדל נחשף לגובה של 6 מטרים וטרם נחשף בסיסו. לאורך פניו המזרחיים של המגדל (איור 11), נחפרו מילויי אדמה ומפולות של בולדרים שמקורם מן המגדל. מעל בולדרים אלו, נחשף מתקן מטוייח אשר שימש ככל הנראה בור סיד בימי הבית השני. מתקן זה נחפר לתוך מילויי האדמה שממערב לקיר תמך ארוך( 100W) שנבנה לאורך תוואי נחל הקדרון (איור 12, שוקרון, עוזיאל וזנטון 2012). כאמור המתקן המטוייח נבנה על גבי בולדרים שמקורם ממגדל המעיין הסמוך אלא שהממצא הקרמי שיצא משכבת האדמה שנחפרה מתחת לבולדרים אלו (איור 13) מתוארך לסוף תקופת הברזל (דהיינו סוף ימי הבית הראשון). לפיכך

איור 11. מבט על הפן המזרחי של מגדל המעיין

עולה תמונה סטרטיגרפית מאד ברורה, המראה כי הבולדרים נפלו ממגדל המעיין רק בסוף תקופת הברזל (ובכך למעשה קברו וחתמו את הקרמיקה של תקופה זו תחתם), ומעליהם נבנה מתקן וקירות טראסה בימי הבית השני שחתמו מפולות ענק אלו .

מסקנות

החפירות האחרונות בעיר דוד חשפו ממצאים אשר מעידים על פעילות אנושית בחלק הזה של העיר בתקופת הברונזה התיכונה ב, תקופת הברזל ב, תקופת בית שני, התקופה הרומית המאוחרת והתקופה הממלוכית (שוקרון, עוזיאל וזנטון 2012). עיקר הפעילות במדרון מתחילה בתקופת הברונזה התיכונה, עם הקמת ביצורים ומערכות מים (לדיון על מערכות המים בתקופה הזו, ראו גיל 2011, 2012 והפניות שם). בסוף התקופה, שמלווה בגירוש החיקסוס ממצריים ומסעות צבאיים אשר גרמו להרס רב בארץ ישראל (וראו למשל רייני 2006), לא ניתן להצביע על ממצאים משמעותיים המעידים על פעילות אנושית באזור עד לתקופת הברזל ב (סוף המאה ה-9 – תחילת המאה ה-8 לפסה"נ). בשלב זה של החפירה, לא נמצאה קרמיקה מהשלבים הקדומים של תקופת הברזל (מאות 10-12 לפסה"נ), ומלבד החרפושית, גם לא נמצאה עדות מאסיבית לפעילות בתקופת הברונזה המאוחרת (לדיון בנושא מעמדה של ירושלים בברונזה המאוחרת, והיחס בין הממצאים הארכיאולוגיים לעדות ההיסטורית, ראו נאמן 1996; לדיון דומה על המאה העשירית לפסה"נ, ראו אוסישקין 2003; קאהיל 2003; מזר 2004; עוזיאל ושי 2007; פינקלשטיין 2008; פינקלשטיין, קוך וליפשיץ 2011; מזר 2102).

ממצאי החפירות מעידים כי בתקופת הברזל ב, ישנה הכרות והמשך שימוש בביצורי הברונזה התיכונה, אשר עדיין עמדו לגובה רב. ניתן ללמוד מתוך הממצאים שלמרגלות מגדל המעיין מתקופת הברונזה התיכונה וכן הממצאים מחפירת מבנה 2482, המתוארך לסוף המאה ה-9 תחילת המאה ה-8 לפסה"נ, ומבנה 2473 המתוארך לסוף המאה ה-8 – ראשית המאה ה-7 לפסה"נ, בנויים בצמוד לקיר 108W של תקופת הברונזה התיכונה .

יש לציין כי לעומת קיר 108W, אשר המשיך לתפקד בתקופת הברזל, קיר 109W (הקיר הדרומי של המעבר המבוצר) נפגע ושופץ – אך המשיך לתפקד – בזמן כלשהו לפני המאה ה-8 לפסה"נ, כפי שתועד בחפירת המילויים מתוך הבריכה החצובה. בולדרים גדולים שמקורם ככל הנראה מקיר הביצור הדרומי של המעבר המבוצר( 109W) נפלו לתוך הבריכה החצובה ונמצאו בקרקעיתה כאשר מעליהם מילוי אדמה המתוארך למחצית הראשונה של המאה ה-8 לפסה"נ שחתם אותם (דה-גרוט ופאדידה 2011 ; רייך 2011).

אם כך, יש עדות להמשך שימוש במערכות הביצור של תקופת הברונזה התיכונה בתקופת הברזל II, עם שינויים מסוימים, כחלק ממערכות הביצורים של תקופת הברזל ב. כך למשל ברור כי מגדל המעיין המשיך לשמש נקודה מוגנת לשאיבת מים גם לאחר התקנת נקבת השילוח והטיית מי המעיין לבריכת השילוח, בתקופת הברזל ב. מאידך, לא ברור איך ביצורים אלו משתלבים עם יתר הביצורים מתקופת הברזל שנחשפו במדרון המזרחי של עיר-דוד .

בחפירות בחתך A-A של קניון, נחשף קו חומה מתקופת הברזל II (חומת NA או קיר 1 – סטיינר 2001), אשר ככל הנראה ממשיך דרומה לכיוון שטח E, שם נחשפה חומה דומה על ידי י' שילה (קיר 219 – דה-גרוט וברינק-גרינברג 47-45 :2012). אך בחפירות בשטח J ו-A של שוקרון ורייך, נחשפה חומה מתקופת הברזל II במיקום מזרחי יותר, במורד המדרון (ראו למשל רייך ושוקרון 2000; 2001). דה גרוט טען כי החומה המזרחית קשורה לגידול אוכלוסייה והתיישבות מעבר לחומה המקורית של תקופת הברזל – קיר 219 וחומת NA של קניון (דה-גרוט וברינק-גרינברג 159-158 :2012). קו הגנה באיזור המעיין, שנוצר משימוש חוזר של מגדל המעיין וקיר 108W , היה הכרחי לאור קיום התיישבות ופעילות אנושית סביב המעיין לאורך התקופות, מעבר לקו החומה של קיר 1 (חומת NA) של קניון. אנו מקווים שהמשך החפירות בשטח C ו-H של עיר דוד ימשיכו לתרום מידע חשוב על ההתיישבות בירושלים הקדומה.

ביבליוגרפיה

אוסישקין 2003

D. Ussishkin, Solomon's Jerusalem: The Text and the Facts on the Ground, A. G. Vaughn and
A. E. Killebrew(eds), Jerusalem in Bible and archaeology: the First Temple period, Atlanta: 15-103

גיל 2011

ד' גיל, "באר פיר וורן מתקופת הברונזה התיכונה ב' בעיר דוד", ירושלים, חידושים בחקר ירושלים 71: 7-24.

גיל 2012

ד' גיל, "סוגיות ומחלוקות בהבנת מפעלי הספקת המים בעיר דוד המקראית: "הברכה החצובה", "החדר העגול", תעלות III, IV, V ו-VI והזנת תעלת השילוח", חידושים בחקר ירושלים 81: 13-47.

דה-גרוט וברינק-גרינברג 2012

A. De Groot, and H. Bernick-Greenberg, Excavations at the City of David 1978–1985, Directed by Yigal Shiloh, Vol. 7: Area E (Qedem 54), Jerusalem

דה-גרוט ופאדידה 2011

A. De Groot and A. Fadida, The Pottery Assemblage from the Rock-Cut Pool near the Gihon Spring, Tel Aviv 38: 158-166.

וינסאן 1911

L. H. Vincent, Underground Jerusalem, London.

וינסאן 2008

א' וינסאן, ירושלים של מטה, תגליות מעיר דוד 1911-1909, תרגם לעברית ר' רייך והוסיף פתח דבר והערכה לעבודתו של האב וינסאן בעת חפירות משלחת מ' פארקר בעיר דוד ,ירושלים.

מזר 2004

A. Mazar, Jerusalem in the 10th Century – the 'Half-Full' Glass, New Studies in Jerusalem 10: .22-11

מזר 2012

ע' מזר, "ירושלים של בית ראשון – הערות על מחקרים אחרונים," הרצאה בכנס השישי על חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה, האוניברסיטה העברית, ירושלים.

נאמן 1996

N. Na'aman, The Contribution of the Amarna Letters to the Debate on Jerusalem's Political Position in the Tenth Century BCE, BASOR 304: 17-27.

סטיינר 2001

M. L. Steiner, Excavations by Kathleen M. Kenyon in Jerusalem 1961-1967, Volume III, Sheffield.

עוזיאל ושי 2007

J. Uziel J. and I. Shai, Iron Age Jerusalem: Temple-Palace, Capital City, Journal of the American Oriental Society 127/2: 161-170

פינקלשטיין 2008

I. Finkelstein, Jerusalem in the Persian )and Early Hellenistic( Period and the Wall of Nehemiah, JSOT 32: 501-520.

פינקלשטיין, קוך וליפשיץ 2011

I. Finkelstein, I. Koch, and O. Lipschits, The Mound on the Mount: A Possible Solution to the Problem with Jerusalem, Journal of Hebrew Scriptures 11: Article 12.

קאהיל 2003

J.M. Cahill, Jerusalem at the Time of the United Monarchy: The Archaeological Evidence, A.G.
Vaughn, and A. E. Killebrew,) eds.( Jerusalem in Bible and Archaeology: The First Temple Period, Atlanta: 13–80

רייך ושוקרון 2000

ר' רייך, וא' שוקרון, "ירושלים, עיר דוד", חדשות ארכיאולוגיות 211: 201-401.

רייך ושוקרון 2001

ר' רייך וא' שוקרון, "ירושלים, עיר דוד", חדשות ארכיאולוגיות 311: 121-421.

רייך ושוקרון 2003

R. Reich and E. Shukrun, The Jerusalem City Dump in the Late Second Temple Period, ZDPV
119/1:12-18
2009 רייך ושוקרון
ר' רייך וא' שוקרון ,"שרידי ביצור מתקופת הברונזה התיכונה ב' שנחשפו לאחרונה בעיר דוד ירושלים", א' מירון (עורך), מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה 4: 92-15.

2010 רייך ושוקרון

ר' רייך וא' שוקרון, "הביצור הגדול ליד מעיין הגיחון בירושלים וזיקתו לחומה NB שגילתה קתלין קניון", א' מירון (עורך), מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה 5: 61-52.

רייך שוקרון ולרנאו 2007

R. Reich, E. Shukron and O. Lernau, Recent Discoveries in the City of David, Jerusalem, IEJ 57:
.961–351

רייני 2006

A. F. Rainey and R.S. Notley, The Sacred Bridge – Carta’s Atlas of the Biblical World, Jerusalem.

שוקרון עוזיאל וזנטון 2012

א' שוקרון, א' ג' עוזיאל ונ' זנטון, "חפירות עיר דוד 2012: גילויים חדשים", חידושים בחקר ירושלים 81: 51-82.

שוקרון ורייך 2009

א' שוקרון ור' רייך, "חפירות בשנת 2008 ליד המעיין בעיר דוד (שטח C, דרום),"א' מירון (עורך), מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה 4: 55-46.

מקורות האיורים

איורים 3-1, 6, 7, 12: ואדים אסמן ויעקב שמידוב, רשות העתיקות.
איורים 4, 5, 8-11, 13: ולדימיר נייחין.