תעלת הניקוז המרכזית מימי הבית השני בירושלים עם השלמת חשיפת חלקה הדרומי בשנת 2011


מבוא
שני קטעים של רחוב מדורג התגלו סמוך לבריכת השילוח של ימי הבית השני, במהלך החפירות הארכיאולוגיות שערכו המחברים בשנת 2006. על תגליות אלה דווחנו בעבר (שוקרון ורייך 2007). שני קטעי רחוב אלה ממוקמים בשני צידי עמק הטירופויון, הוא העמק המרכזי החוצה את ירושלים מצפון לדרום, והרחוב ממוקם בו ועולה בו צפונה לכיוון הר הבית. מתחת לשני קטעי רחוב אלה נחשפו תעלות ניקוז. בעוד שהתעלה שמתחת לקטע המזרחי התבררה כתעלה שניתן אך בקושי להלך בה על ארבע, הרי שהתעלה שמתחת לקטע המערבי היא תעלת ניקוז גדולה שניתן להלך בה בחופשיות. קטעים אחדים מתעלה זו נחפרו בעבר לאורך גיא הטירופויון ומתוך כך עולה שזו תעלת הניקוז המרכזית הגדולה של ירושלים משלהי ימי הבית השני. בראשית 2011 עלה בידינו להשלים את חשיפתה של תעלה זו, מבריכת השילוח בדרום ועד סמוך ל'קשת רובינסון' בצפון, מרחק של כ-550 מ'. הדברים הבאים מבקשים לסכם את הידוע לנו כעת על תעלה זו.

חפירות צ'רלס וורן
שתי תעלות ניקוז מקבילות, הנמשכות בתוואי כללי מצפון לדרום, נחשפו, לראשונה, בשנת 1867 בידי צ'רלס וורן בסמיכות לפינה הדרומית-מערבית של הר הבית. התעלה המערבית נחשפה ממערב להר הבית, ואילו את התעלה המזרחית גילה וורן בתחתית פיר 19C שחפר ליד הכותל הדרומי של הר הבית, במרחק של כ-37 מ' ממזרח לפינה הדרומית-מערבית של המתחם (איור 1).


א. התעלה המערבית
תעלה זו נחשפה בפיר המזרחי ביותר מבין שבעה פירים שוורן חפר לרוחב גיא הטירופויון, מול מרכזה של קשת רובינסון (וורן וקונדר 186-178 :1884; וורן 1884, לוחות VII ,XXX-XXVIII).
(איור 2) אל מול פניה המזרחיים של אומנת קשת רובינסון מצא וורן ריכוז גדול של אבני
מפולת גדולות, אל נכון אבני-קשת מהריסתה של הקשת הגדולה (איור 3). משעבר וורן בחפירתו
בין אבני המפולת הרבות שנשענו על אומנה זו הגיע אל הרחוב המרוצף לוחות אבן גדולים

*החפירות נערכו מטעם רשות העתיקות בהנהלת המחברים. במימון ובסוגיות מנהלתיות שונות סייעו עמותת אלע"ד ורשות הטבע והגנים. סייעו בחפירה: נאצר סנדוקה, ארכיאולוג מנהל שטח; נסים מזרחי, מנהל עבודה; נעמי סידי, עתליה פדידה, רישום ומחקר; ואדים אסמן, יעקב שמידוב וטניה קורנפלד מדידה ושרטוט; ולדימיר נייחין וקלרה עמית, צילום ;אלישבע קמייסקי, רפאות; עודד רביב, רפאות אבן; ילנה קופרשמידט, כימיה. תודתנו נתונה לכולם.

איור 1. חפירות צ'רלס וורן; מפת חלקו הדרומי של הר הבית.

(במפלס 2345 רגל מעל פני הים, שהם 714.75 מ'). כאן פרץ פרצה באבני הריצוף והמשיך לחפור למטה במילויי העפר שבין ריצוף הרחוב ובין הסלע. בסלע גילה תעלת ניקוז גדולה הנמשכת בתוואי כללי צפון-דרום, במקביל לכותל המערבי של הר הבית, ובמרחק של כ-4 מ' ממנו. פרטים ארכיאולוגים אחדים מאפיינים את התעלה בקטע זה שנחשף בידי וורן:  התעלה חצובה בסלע. בקטע המצוי מתחת למרכז 'קשת רובינסון' עומקה הממוצע כ-4 מ' ורוחבה הממוצע כ-1.2 מ'. היא מרוחקת כ-4 מ' בממוצע מן הכותל המערבי של הר הבית. התעלה משתפעת דרומה .

איור 2. חפירות צ'רלס וורן; חתך לאורכו של הרחוב המרוצף שממערב להר הבית, ולאורך תעלת הניקוז שמתחתיו.

 התעלה מקורה בקמרון מאורך. ראש הקמרון מצוי כ 6 מ' מתחת למפלס הרחוב המרוצף.בשני מקומות נמצאו שתי אבני-קשת (voussoir) גדולות מידות שנפלו מלמעלה ונתקעו בראש התעלה. התעלה קושרה באמצעות תאי ביקורת צרים )manhole( עם ריצוף הרחוב.התעלה חצתה בדרכה חללים רבועים ועגולים החצובים בסלע )איור  .)4 וורן תעד חלל אחד בעל מתאר רבוע ושלושה חללים בעלי מתאר מעוגל. קוטר החלל העגול הדרומי כ- 4.9 מ', גובהו כ-4.35 מ'. החלל מקושר עם פיר בנוי אל מפלס הרחוב. קרקעית החלל העגול נמוכה

איור 3. חפירות צ'רלס וורן; חתך לרוחבה של קשת רובינסון ושל הרחוב המרוצף שממערב להר הבית. שימו לבכם למפולת אבני חומת הר הבית שעל ריצוף הרחוב, ולאבן גדולה נפולה התקועה בראש תעלת הניקוז שמתחת לרחוב.

מזו של התעלה החוצה אותו בכמטר אחד. על דפנות החלל העגול מצויים עקבות של טיח
טיני. ברור למדי שבמצב זה החלל אינו עשוי להחזיק מים (למעט בחלקו התחתון הנמוך מזה של רצפת התעלה). דומה שזהו חלל שנחצב והיה בשימוש לפני חציבת תעלת הניקוז .קרוב לוודאי ששימש בור מים לאחד הבתים שהיו באזור לפני הרחבת הר הבית מערבה בידי הורדוס. מאחר שמדובר בטיח טיני ולא טיח על בסיס של סיד, ייתכן כי מדובר בבור מים הקיים בשטח מתקופת הברזל ב'. קוטרו הממוצע של החלל העגול הצפוני הוא 3.87 מ', גובהו 4.25 מ', תקרתו סלע שטוח וגם הוא מחובר אל פני הרחוב באמצעות פיר. קרקעיתו, בדומה

לזו של החלל הדרומי, גם היא נמוכה מזו של התעלה בכמטר אחד. מצפון-מזרח לחלל הצפוני מצוי חלקו של חלל מעוגל נוסף. בור זה בוודאי שקדם להרחבת הר הבית מערבה, שכן נחתך לשניים על ידי יסודות הכותל המערבי. סמוך לבור הדרומי, מצפון לו, מצוי חלל מלבני, חצוב בסלע, שמידותיו 2.3 X 4.05 מ' לערך. זהו ככל הנראה תחתית מרתפו של בית מגורים שניצב בשטח לפני הרחבת הר הבית מערבה.
מול הפינה הדרומית-מערבית של הר הבית, שנבדקה בנקודה זו בידי וורן, נמצא שהתעלה יוצרת עיקוף סביב הפינה. פרט זה חשוב מפני שהוא מצביע על כך שהתעלה נחצבה באופן המתחשב בפינת הר הבית ואינה מתקרבת אליה ונמנעת בכך מלערערה. מכאן ברור למדי שחציבת התעלה מאוחרת לבניית פינת הר הבית הדרומית-מערבית. משסיימה התעלה לעקוף את פינת הר הבית במהלכה דרומה משתנה אופייה. התעלה מפסיקה להיות חצובה בסלע (משמע מצויה כאן נפילה חזקה של הסלע כלפי דרום), ובמקום זאת דפנותיה בנויים אבן, וזהו אופייה עד לבריכת השילוח בדרום. במרחק קצר נוסף דרומה מתחלף גם סוג הקירוי של התעלה .מקמרון מאורך, מחודד מעט עוברת התעלה לקירוי שטוח של לוחות אבן גיר עבים ושטוחים.
בחלק שמצפון לקשת רובינסון הולך תוואי התעלה ומתרחק מעט מן הכותל המערבי של הר הבית. מידותיו כאן, לפי מדידותיו של וורן הן 1.13 מ' רוחב ,3.35 מ' גובה, וגם הוא מקורה בקמרון חביתי מאורך, בעל חתך מחודד מעט. וורן תיעד את המשך התוואי של התעלה צפונה עד אל מול לרחבת התפילה של הכותל המערבי.
וורן מצא בתוך התעלה את הפריטים הבאים: נרות חרס, משקולות אבן, קנקנים ובריח ברזל,)?( מעגילת אבן ובסיס של עמוד אבן. הפריט האחרון איננו אלא חלקו התחתון של של בסיס דמוי עמוד לשולחן אבן (איור 5). פריט זה וכל היתר הם ממצאים אופייניים לתקופת שלהי ימי הבית השני .
התעלה הזאת, על קמרונהּ המאורך ואבני המפולת הגדולות התקועות בה (איורים 8-6) תועדו בציורים צבעוניים בידיו של ויליאם סימפסון. הם שמורים בארכיון הקרן הבריטית לחקר

 איור 5. חפירות צ'רלס וורן; בסיס עמוד מיניאטורי שנמצא בתעלת הניקוז. קוטר גזע העמוד כ-18 ס"מ. זהו חלק תחתון מרגל של שולחן אבן מימי הבית השני.

ארץ ישראל בלונדון (בן אריה 233-232 :1992, איור 125; ג'יקובסון 7991: 02, 42, 62). כבר וורן השכיל לקשר בין התעלה, הרחוב המרוצף שמעליה וכותלי הר הבית, ולתארך את כולם לשלהי ימי הבית השני .

איור 6. הנרי בירטלס, עוזרו של צ'רלס וורן בחפירות, איור 7. תעלת הניקוז הגדולה בחלק שנחשף בידי צ'רלס יורד בין אבני המפולת הגדולות המונחות על הרחוב וורן. התעלה חצובה בסלע ומקורה בקמרונות אבן המרוצף. ציור פרי
עטו של ו' סימפסון. מאורכים. ציור פרי עטו של ו' סימפסון.
איור 8. תעלת הניקוז הגדולה ובראשה אחת האבנים שהתדרדרו אליה ונתקעו בקמרון האבן המקרה אותה .

יש לציין כי היישר מתחת לרחוב המרוצף, בקטע שממערב להר הבית וקשת רובינסון קיימת תעלה נוספת, קטנה במידותיה. המרזב המותקן באחת מאבני הריצוף, מול פינת הר הבית הדרומית-מערבית, מנקז את מי הנגר העילי ישירות לתעלה זו. הקשר בין תעלה זו, ובין תעלת הניקוז הגדולה העוברת כאן בעומק של כ-6 מ' מתחת לריצוף הרחוב אינו ברור.
חפירות פ"ג' בליס וא' דיקי
בשנים 1897-1894 חפרו פ"ג' בליס וא' דיקי קטעים ניכרים בעברה הדרומי של ירושלים כדי לאתר ולברר את ביצוריה הדרומיים. במסגרת עבודתם חפרו לרוחבו של עמק הטירופויון ,בדרומו, טור של 9 פירים (איור 11). בכך חיקו את פעולתו של וורן שחפר ראשון סדרת פירים לרוחב הטירופויון מול הפינה הדרומית-מערבית של הר הבית. טור הפירים שלהם נחפר במרחק של 425 מ' מדרום לאלה של וורן. בפיר מס '8 שלהם, בליס ודיקי מצאו קטע של רחוב מדורג, מרוצף אבן, ומתחתיו תעלת ניקוז גדולה (בליס ודיקי 154-132 :1898, לוח XV; 135-124 :2010, לוח XV), היא התעלה המערבית של וורן .
באמצעות חפירת פירים ומחילות עקבו בליס ודיקי אחרי כ-190 מ' מאורכו של הרחוב, למן עברה המערבי של בריכת השילוח וצפונה (עד נקודה 3N במפתם) (איור 9). עבודה זו הייתה כרוכה ביגיעה רבה, שכן על גבי הרחוב נתקלו במפולות אבן רבות, הלא הן מפולות הבתים שחרבו בידי רומי בשנת 70 לספה"נ. מפולות אלה הקשו עליהם בחפירת המחילות. לעומת זאת עלה בידיהם לעקוב אחרי קטע ארוך ביותר של תעלת הניקוז. אחרי תעלת הניקוז עקבו עד לנקודה 3O, המצויה כ 146 מ' נוספים, צפונה יותר מנקודה 3N האמורה. בליס ודיקי עמדו בחפירותיהם על העובדה שזהו רחוב מדורג, מרוצף לוחות אבן גדולים, מנוקז על ידי חרכי ניקוז .
מנקודה הסמוכה לבריכת השילוח ודרומה עקבו בליס ודיקי רק אחרי תעלת הניקוז. הם מציינים קיומו של פער בקיומה של התעלה לאורך כ-52 מ', עד לנקודה 3A. מכאן ואילך עקבו אחריה דרומה. בנקודה 2W התעלה נמצאה פונה לדרום-מערב, ולאחר כ-50 מ' נוספים היא נמצאה עוברת מתחת לשער (נקודה 2D), אל מחוץ לעיר (בליס ודיקי 8981: 96-88). יש לשער כי גם בנקודה זו לא נשפכה התעלה אל ערוץ הקדרון אלא המשיכה עם הערוץ שלו בקו כללי
דרומה, באחת מן התעלות הגדולות שקטעים מהן חשף צ' וורן סמוך לביר איוב (וורן 4881: לוח 43, צד שמאל), אך כמעט שלא זכו להתייחסות במחקר. דומה שמי הנגר העילי שזרמו בתעלה זו יועדו למאגר מים כלשהו, שמידותיו, מן הסתם, היו גדולות, אי-שם במורד נחל קדרון, על מנת להשקות את השטחים החקלאיים שנמצאו במורד הנחל.

איור 9. חפירות פ"ג בליס וא' דיקי; תוכנית השרידים בעמק הטירופויון – חלק דרומי .

איור 10. חפירות צ'רלס וורן; תוכנית השרידים בעמק הטירופויון – חלק צפוני.
בסך הכול עקבו בליס ודיקי אחר תעלת ניקוז זאת לאורך של כ-518 מ'. לרוע המזל התעלה שהתגלתה ותועדה בידיהם לא זכתה במחקר להתייחסות ממשית. היא מופיעה בתוכנית שפרסמו כקו כפול דק (איור 9). התפרסם אודותיה רק קטע לדוגמה מחתך האורך שלה, במקום שיש מעליה תא ביקורת (בליס ודיקי 138 :1898; 127 :2010) (איור 12), אך לא תצלום כלשהו .
בליס ודיקי הכירו כמובן את חפירותיו של וורן, ואת התוכניות שפרסם. במפה שלהם הם מראים כי המשכו המשוער צפונה של תוואי התעלה שלהם מתלכד עם התעלה שחשף וורן ליד הר הבית (איור 10). יאמר כבר כאן כי החפירה שלנו (להלן) איששה את ההנחה של בליס ודיקי .

חפירות ס"נ ג'ונס
בשנת 1937 נחשף קטע קטן מן הרחוב המרוצף בחפירת הצלה בידי ס"נ ג'ונס מטעם מחלקת העתיקות המנדטורית (רייך ושוקרון 2009). מתחת לריצוף נחשפו קטעים משתי תעלות ניקוז בנויות מקבילות (איור 13 א-ג). התעלה המזרחית נמצאה מלאה שכבות עפר וחרסים שהצטברו בה בשלהי ימי הבית השני. התעלה המערבית נמצאה ריקה בחלקה. דומה שג'ונס מצא קטע מן התעלה המערבית שארבעים שנה קודם לכן נבדק ותועד בידי בליס ודיקי. ג'ונס הסתפק

איור 13א. חפירות ס"נ ג'ונס בטירופויון איור 13ב. ריצוף הרחוב אחרי הסרת ריצוף האבן וגילוי התעלה מתחתיה1937; קטע מרחוב מרוצף אבן ותעלת ניקוז שמתחתיו .
איור 13ג. חתך לרוחב הרחוב והתעלה
בתיעוד מה שמצא, במסגרת מה שהיה מחוייב מחפירת ההצלה שניהל. מן הנתונים שהותיר עולה שרוחבה של התעלה המערבית, הבנוייה, היה כ-60 ס"מ. היא היתה מקורה בלוחות אבן עבים שטוחים וישירות מעליהם הונח ריצוף הרחוב מלוחות אבן עבים עוד יותר .
חפירות ק' קניון
שטח N
ק' קניון חשפה קטע נאה של הרחוב המרוצף אבן בחפירותיה בעמק הטירופויון (שטח N במניין שטחי חפירותיה, קניון 249-247 :1974, תצלומים 7, 79, 100). קניון הכירה כמובן את תעלת הניקוז שחשפו וורן מצפון לשטח החפירה, ובליס ודיקי היישר מתחת לשטח החפירה שלה. מן התיאור הקצרצר שלה לא ברור אם קניון טרחה לרדת בחפירתה אל תעלת הניקוז הגדולה, שמתחת לקטע הריצוף שחשפה .
שטח F
שטח נוסף של בליס ודיקי נחפר מחוץ לפינה הדרומית של ברכת אל חמרה מחדש בידי ק 'קניון( 1974: איור 22, שטח F הצפוני). קניון אמנם מציינת שהיא חשפה מחדש קטעים ממה שחשפו בליס ודיקי שקדמו לה (קניון 16 :1965, הערה 9) אך ללא הפנייה לעמוד מסויים בדו"ח שלהם ועל כן לא ברור למה בדיוק היא מתכוונת. השוואת התוכנית שפרסמה (קניון 1965: איור 2) עם התוכנית של בליס דיקי( 1898: תוכנית R2, P2, O2 :II), מראה שקניון לא חשפה קטע מן התעלה המרכזית, אלא תעלה אחרת ששימשה אולי תעלת עודפים לבריכת השילוח של ימי הבית השני. ייתכן שתעלה זו מתחברת עם הקטע הדרומי שחשפו בליס ודיקי ,קטע היוצא מבעד לשער הדרומי של העיר .
חפירות ב' מזר ומ' בן-דב
בשנים 1978-1968 נחפרו חלקים ניכרים מן השטח שממערב לפינה הדרומית של הר הבית .בחפירות נחשפו ראשה וחלקה המערבי של האומנה הגדולה של קשת רובינסון וקטעים
מצומצמים מן הרחוב המרוצף שלאורך הכותל המערבי של הר הבית (איור 15). החופרים
אתרו את המעבר בין אבני המפולת הגדולות שדרכן הגיע וורן אל הרחוב המרוצף. כן אתרו
את הפרצה שיצר וורן בריצוף הרחוב, ובאמצעותה ירדו גם הם אל תעלת הניקוז הגדולה (איור 14, איור 16). החופרים הסתפקו בתיאור תעלת הניקוז – הפעם גם באמצעות תצלומים – ולא חפרו בתעלה (מזר תשל"א: 13-12; ציורים 2, 10 (מס '19), לוחות יד-טו) .
מזר ובן דב הסבירו את העובדה שהמנהרה בקטע שממערב לחומת הר הבית איננה ישרה בכך

איור 14. חפירות ב' מזר ומ' בן-דב, חתך לרוחבה של קשת רובינסון ושל הרחוב המרוצף שממערב להר הבית .

איור 15. חפירות ב' מזר ומ' בן-דב, מבט אל תוך תעלת הניקוז שליד הר הבית. שימו לבכם לכך שעיקר התעלה, החצוב בסלע, מלא בסחף ואבנים ורק הקמרון המאורך חשוף .
איור 16. חפירות ר' רייך וא' שוקרון, התעלה המזרחית מתחת לרחוב מדורג.

שהחוצבים ביקשו לנצל את החללים החצובים שמצאו בסלע, חללים שלטענתם היו בזמנם קברים מתקופת הברזל ב'. גם אם אין מקבלים את ההשערה שחללים אלה הם קברים קדומים (ברקאי 2000), יש להניח ששימשו בורות מים בימי הבית השני, שכן נמצאו בהם כמויות גדולות של שברי חרסים מתקופה מאוחרת זו. סוגייה זו תבחן בפרוטרוט בהמשך המחקר .החופרים תארכו נכונה את סדר השכבות בציינם כי שתי האבנים הגדולות שמצא וורן ,אבנים שנתקעו בראש התעלה, קודמות לפרק הזמן שבו הותקן ריצוף הרחוב. מכאן הסיקו כי "בתקופת בית הורדוס היו בשטח שני שלבי בנייה, לפחות, וכי אמת המים נבנתה בשלב הראשון, היינו, בימיו של הורדוס" (שם: 31).
חפירות ר' רייך וי' ביליג
בשנים 1996-1994 העמיקו רייך וביליג את חפירות מזר ובן דב לאורך הכותל המערבי וחשפו את הרחוב המרוצף ואת מפולת האבנים שעליו למלוא אורך השטח (כ-70 מ') (רייך וביליג תשנ"ט). נחשפו פניה המזרחיים של אומנת 'קשת רובינסון', והרחוב המרוצף למלוא רוחבו .מול מרכז הקשת נמצאה הפרצה שפרץ וורן בריצוף הרחוב (כיום סגורה בשבכת ברזל), ודרכה ירדו שוב אל תעלת הניקוז הנדונה (רייך, אבני ווינטר 19-18 :1999). נחפר העפר החתום מתחת למרצפות הרחוב הגדולות ומעל לקמרון האבן המאורך המכסה את תעלת הניקוז ,בקטע שממזרח לפרצה של וורן. לחפירה הזו נודעת חשיבות מסויימת משום שבעפר זה נמצאו 15 מטבעות שהמאוחרת שבהן היא מימיו של הנציב הרומי פונטיוס פילטוס( 36-26 לסה"נ) .תגלית זו אפשרה לאחר את פעולת הריצוף למחצית המאה הראשונה לסה"נ (רייך וביליג תשנ"ח) .
חפירות ר' רייך וא' שוקרון
מאז גילוי בריכת השילוח במאי שנת 2004 ועד לעת הזאת חופרים המחברים בדרומה ובמערבה
של גבעת עיר דוד. החפירות חשפו קטעים מבריכת מים גדולה, היא בריכת השילוח, ומצפונה
לה קטעים מרחבה מרוצפת. מן הרחבה המרוצפת נחשפו צפונה שני שטחי חפירה צרים וארוכים שבהם נחשפו קטעי רחובות מדורגים ברוחב משתנה שבין 3-2.5 מ', מזרחי ומערבי ,שהם פני השטח המרוצפים העולים באופן מדורג מן הרחבה המרוצפת.
בין שני קטעי רחוב אלה ממוקמות בריכת השילוח הביזנטית והכנסייה שנבנתה בסמיכות לה מצפון. מאחר שמפלס הבריכה הביזנטית נמוך מזה של המדרגות הנמוכות ביותר בקטעי רחוב אלה, הרי אין ספק שהתקנתה של הבריכה בתקופה הביזנטית הרסה עם בנייתה כל שריד בנייה מימי הבית השני שהיה באתר בנייתה. לכן לא ניתן יהיה לברר אי-פעם מה היה אופי האתר בימי הבית השני. האם שני קטעי הרחובות האלה מיצגים שרידים של שני רחובות מדורגים מקבילים, או שמא רחוב מדורג רחב, שהלך וצר כלפי צפון. אנחנו בדעה שמדובר ברחוב שקצהו הדרומי היה רחב כאורך הרחבה המרוצפת הגובלת בבריכת השילוח מצפון ,והוא הלך וצר עם עלייתו המדורגת צפונה. בטענה זו תומכים נתונים אדריכליים אחדים: המדרגות התחתונות בשני קטעי הרחוב שנחשפו מצויות בקו אחד ובמפלס אחד. נוסף על כך אין הקטעים מקבילים האחד לשני. הקטע המערבי עולה אמנם צפונה, ואילו שוליו של הקטע המזרחי נמשכים בכיוון צפוני-מערבי ומתקרבים אל הקטע המערבי. מתחת לשני קטעי רחוב מדורגים אלה נחשפו, כאמור, תעלות ניקוז. תעלת הניקוז המערבית, הגדולה, תידון להלן ,ואילו התעלה המזרחית תידון בהמשך הדברים .
תעלת הניקוז הגדולה
אנחנו חשפנו לראשונה את תעלת הניקוז המערבית בשטח המכונה 'היובל' (שטח חפירה2 K במניין השטחים שלנו), הצמוד מצד מערב לכביש האספלט היורד בטירופויון. שטח החפירה מצוי במרחק של כ-50 מ' מצפון לבית מגורים, שנבנה בשטח שנחפר בשנות השישים בידי ק"מ קניון (שטח N). כלפי צפון מרוחקת הפרצה שבה חדרנו לראשונה אל תעלת הניקוז כ-270 מ 'מחומת העיר העתיקה, וכ-360 מ' מן הפינה הדרומית מערבית של הר הבית .
על פי התגלית של קניון קיווינו לפגוע במרכז שטח החפירה הזה ברחוב המדורג. נחשפה שכבה עבה של מפולות אבני בנייה שהכילה כמות ניכרת של חרסים שברי כלי אבן, שברי אבנים מעוטרות ומטבעות רבים שהצביעו על חורבן העיר בידי הרומאים בשנת 70 לסה"נ (שוקרון ורייך 2008). חשבנו כי מפולות אלה יימצאו מונחות על קטע רחוב מרוצף, אך ריצוף כזה לא נתגלה במקום המצופה. לעומת זאת, מצאנו פרצה שהובילה לתעלת הניקוז הגדולה .
בשלב הראשון חשפנו את תעלת הניקוז לכיוון דרום (איור 17), עד סמוך לפינה הצפונית-מערבית של הרחבה שמצפון לבריכת השילוח. במרחק של כ-70 מ 'מצפון לבריכת השילוח של ימי הבית השני הבחינו בליס ודיקי כי הרחוב המדורג מתפצל. סעיף מערבי שלו עובר בשיפוע מתון דרומה, ממערב ומעל לבריכת השילוח. מתחת לסעיף זה ממשיכה תעלת הניקוז הגדולה את התוואי שלה אל מחוץ לעיר .סעיף מזרחי יורד דרומה בשיפוע גדול יותר ומתחבר לרחבה המרוצפת ולבריכת השילוח .חלק מקטע רחוב זה חשפנו לפני שנים אחדות. העולה מבריכת השילוח צפונה, הולך על גבי מדרגות קטע זה של הרחוב .כעבור כ-25 מ', הוא עובר מן הסעיף המזרחי, מערבה, בגרם של מדרגות מודרניות, אל תעלת הניקוז הגדולה שמתחת לסעיף

איור 17. חפירות ר' רייך וא' שוקרון, תעלת הניקוז הגדולה עם קירוי שטוח בקטע הסמוך לבריכת השילוח.

המערבי של הרחוב. בגלל הבדלי השיפועים של שני סעיפי הרחוב יוצא שאדם עולה צפונה על גבי ריצוף הרחוב ואחר-כך ממשיך הלאה צפונה בתעלה שמתחת לריצוף הרחוב .
עם השלמת חשיפת קטע התעלה בין שטח 'היובל' ובין בריכת השילוח (כ-200 מ', כולל קטע הרחוב המדורג המערבי), נפתח זה לקהל באביב 2010. בינתיים המשכנו את חשיפת התעלה צפונה. יש לציין כי לאורך מרבית התוואי שלה התעלה השתמרה היטב על לוחות הכיסוי שלה. החפירה צפונה הלכה והתארכה. דבר זה ערם קשיים הולכים וגדלים על החופרים ,להוליך את העפר מאות מטרים דרומה עד אל שטח "היובל ."משהגיע מפעל ניקוי התעלה עד סמוך וממערב לחניון 'גבעתי '(איור 18), שבו נערכות חפירות ארכיאולוגיות, הוחלט ליצור בו פתח מלאכותי אל התעלה כדי לקצר את מסלול הוצאת העפר מן התעלה. יתר על כן, חניון גבעתי זכה לתמיכה היקפית של כלונסאות בטון ופלדה סביב .דבר זה הצריך חיתוך פתח מיוחד בכלונסאות וחפירת מנהרה קצרה המקיפה את פינת אזור התמיכה בכלונסאות. משנעשה הדבר ניתן היה להמשיך בחישוף התעלה צפונה .
בחודש ינואר 2011 ניתן היה כבר לזחול על גבי העפר שמלא את התעלה כדי להגיע אל חלקה של

איור 18. חפירות ר' רייך וא' שוקרון, תעלת הניקוז הגדולה עם קירוי שטוח במרחק-מה מדרום להר הבית.

התעלה שממערב להר הבית, הוא החלק שנחשף לראשונה בידי וורן (איורים 19, 20). לאחד מן המחברים (ר"ר) היה בכך משום סגירת מעגל, שכן הגיע אל אתר שנחפר מעט על ידו בשנת 6991.
תעלת הניקוז עשויה שתי דפנות הבנויות אבני גזית גדולות. הקירות מושתתים ישירות על הסלע הטבעי. עובי כל אחד מן הקירות כמטר אחד. דומה שעיקר בניינם של הדפנות הוא באבני גזית המונחות כראשים, כאשר חלקן הצר פונה אל עבר המנהרה. האבנים מונחות בנדבכים אופקיים. מאחר שמפלסה הכללי של התעלה יורד עם ירידת העמק לכיוון דרום, הרי שהנדבך העליון בנוי אבנים שתחתיתן מפולסת וראשן משופע דרומה. בין האבנים הבונות את דופן התעלה מצוי מלט בגוון אפור כהה עד שחור, המכיל חצצים לבנים אך חסר חרסים גרוסים. סוג מלט זה הוא המצוי בירושלים של המאה הראשונה לספירה לבנייה ולטיוח מתקני מים. רוחבה הממוצע של התעלה כ-0.85 מ'. גובהה משתנה משום שמפלס הקירוי ,איננו משתפל בהתאמה מלאה להשתפלות סלע הקרקעית, עם הירידה דרומה. הגובה הממוצע
הוא כ-2 מ' לערך. התעלה מקורה באבני קירוי שטוחות עבות (כ-0.4 מ' בממוצע), שרוחבן

במרחק של כ-350 רגל (כ-117 מ') מתחברת אליה ממזרח תעלה נוספת. על פי מידות אלה אמור קצה התעלה כמו גם מקום התחברות של היובל המזרחי להימצא בצד הצפוני-מזרחי של חפירות חניון 'גבעתי' הנוכחית (בן עמי וצ'חנובץ 2007), כאשר תגיע החפירה למפלס המתאים של ימי הבית השני ולסלע הטבעי. קטע דרומי יותר מתעלה זו חשפו, כנראה ,קרופוט ופיצג'רלד (להלן) .
חפירות ג"ו קרופוט וג"מ פיצג'רלד
בשנת 1927 נחפר השטח שמדרום ל'חניון גבעתי'. בהערת שוליים התיחסו החופרים לתעלה המזרחית שחשף ותעד צ'רלס וורן (קרופוט ופיצג'רלד 1929: הערת כוכבית בעמ '38), לאמור:
"תעלת הניקוז המזרחית המגיעה מצפון, המצויינת בתוכנית שערך סיר צ'רלס קלוז( Close), עבור השנתון ה-IV (מפת הקרן לחקר א"י 1925), ושאחריה עקב וורן עד לשטח הנסמך מצפון לשטח שבו אנו עובדים, אך דומה שהיא פנתה אולי למערב קרוב לנקודה האחרונה שבה ראה אותה וורן, שכן לא מצאנו זכר ממנה בחפירתנו."
למרות האמור לעיל יש לציין כי עיון בתוכנית הכללית של שטח החפירה שפרסמו קרופוט ופיצג'רלד, מצויינים בבירור שני קווים מרוסקים מקבילים, החוצים את השטח מצפון לדרום ,לאורך של כ-8.5 מ',בהתאמה מלאה למיקום התעלה המזרחית של צ' וורן( 1929: לוח XXII, נקודה מס 'V, מתחת לאזור 44), והם ככל הנראה קטע נוסף של התעלה המזרחית .
חפירות רייך ושוקרון
קטע ראשון של תעלת ניקוז נמצא על ידינו סמוך לקצה המזרחי של הרחבה המרוצפת שחשפנו מצפון לבריכת השילוח של ימי הבית השני. התעלה הזו נמשכה צפונה. כפי שנמצאה היא לא נפתחה אל בריכת השילוח בגלל חסימה בדרומה, אך במקור כך היה הדבר (בניגוד למצב של התעלה המערבית, הגדולה, שעקפה את בריכת השילוח ממערב והזרימה את מימי אל נחל
קדרון. ייתכן שקטע קטן שלה מרומז בתוכנית שהכין ה' גותה בעת התחקותו אחר תוואי תעלת העודפים של בריכת השילוח הביזנטית (גותה 1882: תוכנית II, ליד נקודה D, מוצא לתעלה המגיעה מצפון) .
סדר החפירה שלנו באזור הזה היה כזה שתחילה נחפר העפר מתוך התעלה למרחק של כ-40 מ 'צפונה. משהבחנו מתוך התעלה כי אבני הכיסוי שמעליה יוצרות מערך של מדרגות צרות שלח ורחבות שלח לסירוגין, חפרנו גם מעל הריצוף פס צר במעלה הרחוב המדורג (שוקרון ורייך 2007). על הרחוב גילינו שכבה עבה של מפולות שתוארכו בנקל, באמצעות חרסים ומטבעות ,לזמן חורבנה של ירושלים בידי הרומאים בשנת 70 לסה"נ. העפר מן התעלה נחפר ונופה גם הוא באופן מדוקדק, ונמצא שגם הוא מתוארך לאותו פרק זמן. השוואת מכלולי כלי החרס שנמצאו על גבי הרחוב ובתעלה שמתחת לרחוב הראו "תמונות" שונות (סידי, שוקרון ורייך תשע"א). שיערנו כי החרסים שעל גבי הרחוב מבטאים מציאות מקומית, של בית מגורים (או אולי רק מחסן הקנקנים של בית המגורים) בן התקופה שניצב בקצה גבעת עיר דוד והתמוטט אל הרחוב, לעומת תוכנה של התעלה שביטאה באופן ממוצע את העיר אותה ניקזה .
שימוש אחרון נעשה במערכת תעלות זו בו בימי המצור על ירושלים, כעדות סירי הבישול השלמים שמצאנו בתוכה וכמסופר בפי יוסף בן מתתיהו (מלחמת היהודים, ו ז ג; ח ה; ט ד) ,כאשר היו מי שמצאו מפלט בתוך התעלות, ואף התגוררו בהן זמן-מה (שוקרון ורייך 7002:
23-16), ובעיקר ניסו למצוא באמצעותן מפלט מן העיר לאחר שזו נכבשה בידי הצבא הרומאי
(רייך תשס"ט) .
נשאלת השאלה מהיכן מגיעה לנקודה זו התעלה המזרחית. קיים בשטח רק מועמד אחד והיא התעלה המזרחית שגילה צ'רלס וורן, תעלה שנחתכה על-ידי הכותל הדרומי של הר הבית. לפי שעה אין לדעת אם שתי התעלות – זו שגילה וורן וזו שגילינו אנו – חד הם, שכן המרחק בין הקטעים רב (כ-350 מ' מפרידים בין הקצה הדרומי של התעלה שוורן גילה ותיעד – נקודה3 P במפתם של בליס ודיקי – ובין הקטע שלנו) .
סיכום
תפקיד תעלת הניקוז הגדולה
צ' וורן הבחין בעובדה שפינתו הדרומית-מערבית של הר הבית ממוקמת כבר על המדרון המערבי של עמק הטירופויון, וכי ערוץ העמק מצוי בנקודה זו במרחק של כ-30 מ' ממזרח לפינה הדרומית-מערבית, כלומר קבור מתחת להר הבית. עובדה זו מעידה על כך שלמתכנניו
של הורדוס הייתה תוכנית להרחיב את הר הבית הקיים עד לגודל מסוים ללא כל התחשבות
בטופוגרפיה המקומית. במקרה הזה הם לא התחשבו כלל בעובדה שההרחבה דרומה ומערבה של הר הבית חצתה וחסמה למעשה את הטירופויון הוא הגיא המרכזי של ירושלים. התערבות בוטה שכזו בטופוגרפיה המקומית הייתה יוצרת בכל עונת גשמים בעיה חמורה, כאשר מי הנגר העילי שהתאספו מחלקה המרכזי והצפוני של העיר היו נחסמים על ידי הכותל המערבי של הר הבית ויוצרים בכל חורף שלולית גדולת מידות. היו ודאי נדרשים חודשים ארוכים של התאדות וחלחול איטיים עד להיעלמותה של שלולית זו, וזמן קצר לאחר מכן היא הייתה נוצרת שוב בגשמי החורף הבא. לאור השינוי המאסיבי שיצר האדם בנוף נקל להבין את תפקידה של התעלה המערבית, היא התעלה לה מוקדש מאמר זה. היא נועדה ליצור תחליף לגיא הטבעי ולנקז את חלקה המרכזי והצפוני של העיר מעודפי מי גשמים. לא ידוע אם מתכנניו של הורדוס שיערו את שעלול לקרות עוד לפני הנחת האבן הראשונה של הפינה הדרומית-מערבית, אך גם אם לא כך היה הדבר, הם ודאי עמדו על המכשול הצפוי לעיר עם הנחת הנדבך הראשון של הכותל המערבי וגשמי החורף הראשון שלאחר מכן.
תעלת הניקוז הגדולה ניקזה את כל חלקה של העיר שממערב לעמק הטירופויון. מחלקה של העיר שממזרח לטירופויון ניקזה התעלה רק את גבעת עיר דוד. את הר הבית לא ניקזה התעלה הזו. דומה שהסיבה נעוצה בכך שעיקר הניקוז של הר הבית היה כרוך בניקוז הדם והפרשות בעלי החיים שהועלו לעולה. המשנה מציינת במפורש כי הייתה קיימת תעלת ניקוז ממזבח העולה ומזרחה לנחל קדרון (משנה מידות פ"ג מ"ב; יומא פ"ה מ"ו) .
תאריך התעלה
מושכל ראשון בתיארוך ארכיאולוגי הוא שלא ניתן לתארך מתקן מים באמצעות החפצים השונים (חרסים, מטבעות וכדומה) המתגלים בעפר שהצטבר בתוכו. לכל היותר ניתן לתארך מתי היה מתקן המים בשימוש לאחרונה. ודאי הוא שלא ניתן לתארך את מועד בנייתו. מאחר שמתקן מים עשוי להיות מוחזר לשימוש נוסף, הרי שעשוי לחלוף זמן רב ממועד בנייתו למועד שימושו האחרון, ולכן פעמים רבות לא ניתן להקיש ממועד השימוש האחרון על מועד הבנייה .
עניין זה נוגע גם לתעלות הניקוז הנדונות כאן .
בתעלת הניקוז המרכזית ניתן להבחין בשני חלקים השונים באופן בנייתם. החלק הצפוני ,
ממערב להר הבית, הוא זה החצוב בסלע ומקורה בקמרון אבן מאורך. החלק הדרומי, מסמוך
לפינת הר הבית ודרומה עד לבריכת השילוח הוא זה שבו דפנות התעלה בנויים ומושתתים על
הסלע הטבעי, והתעלה מקורה בלוחות אבן עבים שטוחים. תיארוך ישיר (באמצעות חרסים ,מטבעות וכדומה המתגלים בעפר המתקשר לחלקי התעלות האלה) של כל אחד משני חלקים אלה אפשרי כדלקמן:
ביחס לחלק הצפוני קיים בידינו רק העפר המצוי מעל קמרון הקירוי הבנוי ומתחת לריצוף הרחוב. כאמור לעיל, רייך וביליג חפרו בעפר זה, החתום על ידי הרחוב והעלו כחמש עשרה מטבעות. למרות חשיבות הממצא לתיארוך הרחוב, הוא בעל חשיבות מוגבלת לתיארוך התעלה. יש להניח כי לשם הנחת מרצפות הרחוב הביאו לשטח ממקום סמוך כמויות עפר ,ואלה הכילו חרסים ומטבעות. אין בידינו נתון המציין איזה עפר ואילו מטבעות היו בשטח מעל קמרון התעלה לפני שנעשתה פעולת מילוי העפר הנוסף לשם הנחת ריצוף הרחוב. העפר והמטבעות הנ"ל עשויים אפוא רק לתת תאריך כללי לקירוי תעלת הניקוז לשלהי ימי הבית השני, אי-שם במאה הראשונה לפסה"נ או המאה הראשונה לסה"נ.
צ'רלס וורן היה בדעה שתעלת הניקוז נחצבה זמן רב לפני שהכותל המערבי של הבית נבנה ,וזאת בשל העובדה שהיא איננה משוכה במקביל לו (שם: 179). אנחנו מבקשים לציין כי תוואי התעלה ליד הפינה הדרומית-מערבית ממש מראה בעליל שהיא עוקפת את הפינה, משמע היא נחצבה לאחר בניית הפינה. אמנם בניית ההרחבה של הר הבית דרומה ומערבה התמשכה על פני פרק זמן ארוך בגלל גודל המפעל, אך יש להניח שחציבת התעלה בסלע נעשה מיד לאחר הנחת הנדבך הראשון וזאת כדי למנוע הצפות השטח בעונת הגשמים. הארכת תעלת הניקוז דרומה, מפינת הר הבית ועד בריכת השילוח עשויה הייתה להתבצע הרבה יותר מאוחר. זו אולי הסיבה לאופי השונה בבנייה של שני חלקי התעלה. כדי לברר את התאריך של החלק הדרומי ביתר דיוק, מן הראוי להגיע אל חלקם החיצון של דפנות התעלה. כאן, יש לחפור את העפר על הממצא שבתוכו שבתעלת היסוד שנכרתה לאורך הטירופויון, תעלת יסוד שלתוכה הונחו שני הקירות המקבילים של התעלה. הממצא המאוחר ביותר שיתגלה כאן יתן בידינו תאריך מדוייק, ככל הנראה במהלכה של המאה הראשונה לסה"נ.
ניתן אפוא להציע רצף כרונולוגי למרכיבים השונים כדלקמן:
בורות מים בעלי מתאר עגול ומרתפים בעלי מתאר רבוע מצויים סמוך להר הבית הקדום ,מדרום וממערב לו. ייתכן שאלה משתייכים לשכבה קדומה מתקופת הברזל ב'. יחד עם זאת ,על-פי צורתם, דומה ששימשו כבורות מים ולא כקברים. מהר הבית הקדום יצאה, בין היתר ,תעלת ניקוז לכיוון דרום (התעלה המזרחית) .
פונתה רצועה של בתי מגורים מדרום וממערב להר הבית הקדום לשם הרחבת הר הבית בימי הורדוס. בניית הכותל הדרומי של הר הבית קטעה את תעלת הניקוז המזרחית. דבר זה ארע כבר עם בניית הנדבך הראשון על גבי הסלע. בניית הכותל המערבי של הר הבית קטעה את אחד מבורות המים. כבר בניית הנדבך הראשון של הכותל המערבי המורחב גרמה לחסימת הטירופויון וליצירת שלוליות בחורף.
חציבת תעלת ניקוז גדולה שמטרתה לשמש תחליף לקטע של עמק הטירופויון שעליו נבנתה הפינה הדרומית-מערבית של הר הבית המורחב. התעלה, החצובה בסלע, נועדה לעקוף את הפינה הדרומית-מערבית של הר הבית. בדרכה פגעה התעלה בבורות מים ומרתפים קדומים שהיו קיימים בשטח. מי הגשמים שזרמו דרומה בעמק הטירופויון הועברו לתעלה. משעברו וחלפו על פני פינתו הדרומית-מערבית של הר הבית יצאו מי הגשמים והמשיכו דרומה בעמק .
בניית כתלי הר הבית נמשכת שנים רבות. תוך כדי הבנייה של הכותל המערבי, או לחילופין של קשת רובינסון, נשמטו שתי אבני בנייה גדולות, שנפלו ונתקעו בראש התעלה. הבנאים החליטו להותיר את האבנים במקומן. מעל התעלה נבנה קמרון אבני גזית מאורך. קמרון זהנשען אל האבנים התקועות בתעלה .
קמרון התעלה כוסה במילוי עפר ונוצרה בראשו דרך עפר שנמשכה לאורך הכותל המערבי של הר הבית. דרך זו נמשכה מפינת הר הבית למרחק לא ידוע דרומה, אולי עד לקצה העיר.
במועד כלשהו לאורך המאה הראשונה לסה"נ המשיכו את תעלת הניקוז הגדולה דרומה .הפעם לא חצבו אותה בסלע אלא בנו את דפנותיה על גבי הסלע הטבעי, ואילו קמרון האבן המאורך והמורכב הומר בלוחות כיסוי שטוחים ועבים. בצורה זו נבנתה התעלה עד סמוך לבריכת השילוח, ואף מעבר לכך עד לנחל קדרון .
במהלכה של המאה הראשונה לסה"נ, אולי בימי אגריפס השני, המירו את דרך העפר המרכזית ברחוב מרוצף בלוחות אבן גדולים. לשם כך הערימו מילויי עפר על גבי דרך העפר ויצרו את ריצוף לוחות האבן. הלאה דרומה, במקום שקיים בעמק שיפוע גדול יצרו מדרגות במהלכו של הרחוב .
ביבליוגרפיה
1898 בליס ודיקיF.J. Bliss and A.C. Dickie, Excavations at Jerusalem, 1894-1897, London.
בליס ודיקי 2010
פ"ג' בליס וא"ק דיקי, חפירות ארכיאולוגיות בירושלים 1897-1894, תרגם לעברית ר' רייך ,הוסיפו דברי הערכה ר' רייך וי' זלינגר, על חפירותיהם של בליס ודיקי בעיר דוד ובהר ציון ,ירושלים .
בן-אריה 1992
י' בן-אריה, צייריה וציוריה של ארץ ישראל, במאה התשע-עשרה, ירושלים .
בן-עמי וצ'חנובץ 2007
ד' בן-עמי וי' צ'חנובץ, 'מבנה מידות משלהי ימי בית שני. האומנם אחד מ'ארמונות' מלכי חדיב?' , י' פטריך וד' עמית (עורכים), חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה, קובץ מחקרים, א: 91-42.
ברקאי 2000
ג' ברקאי, 'בתי הקברות של ירושלים בימי הבית הראשון', ש' אחיטוב וע' מזר (עורכים), ספר ירושלים, תקופת המקרא, ירושלים: 332-072.
1882 גותה H. Guthe, Ausgrabungen bei Jerusalem, ZDPV 5: 52-133, 355-376.
ג'קובסון 1997
ד"מ ג'קובסון, 'מסע לבית המקדש', ארץ וטבע יא/3 (גליון 94): 91-72.
וורן 1884
C. Warren, Plans, Elevations, Sections etc., Shewing )sic!( the Results of the Excavations for the
Committee of the Palestine Exploration Fund, London.
וורן וקונדר 1884
C. Warren and C. Conder, Survey of Western Palestine, London
מזר תשכ"טב' מזר, חפירות ארכיאולוגיות בירושלים העתיקה, סקירה ראשונה על חפירות תשכ"ח, ארץ-ישראל, ט: 161-471.
מזר תשל"אב' מזר, החפירות הארכיאולוגיות ליד הר הבית (סקריה שנייה, עונות תשכ"ט-תש"ל), ארץ-ישראל, י: 1-33.
1925 מפת הקרן לחקר א"י
Mount Ophel, Jerusalem, A Compilation of the Results of the Excavations made between 1867 & 1925, Palestine Exploration Fund, appended to: R.A.S. Macalister and J.G.Duncan, Excavations on the Hill of Ophel, Jerusalem 1923-1925, London.
1926 מקאליסטר ודנקן
R.A.S.Macalister and J.G.Duncan, Excavations on the Hill of Ophel, Jerusalem 1923-1925, PEFA IV, London.
סידי, שוקרון ורייך תשע"אנ' סידי, א' שוקרון ור' רייך, 'קרמיקה משלהי ימי הבית השני מן הרחוב המדורג שבעמק הטירופויון ומתעלת הניקוז שמתחתיו – מחקר משווה', א' ברוך, א' לוי-רייפר וא' פאוסט
(עורכים), חידושים בחקר ירושלים, הקובץ השישה-עשר, רמת-גן ,522-032.
1965 קניון K.M. Kenyon, Excavations in Jerusalem, 1964, Palestine Exploration Quarterly: 9-20.
1974 קניון K.M. Kenyon, Digging Up Jerusalem, London.
קרופוט ופיצג'רלד 1929
J.W. Crowfoot and G.M. Fitzgerald, Excavations in the Tyropoeon Valley, Jerusalem, 1927 )PEFA, V(, London.
רייך תשס"טר' רייך, 'חורבן ירושלים בשנת 70 לסה"נ: תיאורו של יוסף בן מתתיהו והממצא הארכיאולוגי ,'קתדרה ,131, תשס"ט: 52-24.
1999 רייך , אבני ווינטרR. Reich, G. Avni and T. Winter, The Jerusalem Archaeological Park, Jerusalem.
רייך וביליג תשנ"חר' רייך וי' ביליג, 'ירושלים, קשת רובינסון', חדשות ארכיאולוגיות, ק"ח: 081.
רייך וביליג תשנ"ט
ר' רייך וי' ביליג, 'חפירות ליד הר הבית ו'קשת רובינסון' בשנים 1994-1996', קדמוניות ,117:
.40-33
רייך ושוקרון תשס"ב
ר' רייך וא' שוקרון, 'ירושלים, עיר דוד', חדשות ארכיאולוגיות ,311: 121-421.
2006 רייך ושוקרון
ר' רייך וא' שוקרון, 'חשיפתם של רחבה ורחוב מרוצפים מימי הבית השני סמוך לבריכת השילוח', א' מירון (עורך), מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה ,1: 95-96.
2007 רייך ושוקרוןר' רייך ,א' שוקרון וע' לרנאו, 'תגליות חדשות בחפירות עיר דוד', קדמוניות ,331: 23-04.
רייך ושוקרון 2009
ר' רייך וא' שוקרון, 'גילוי קטע מן הרחוב המרוצף בעמק הטירופויון בירושלים בשנת 7391',ד' עמית, ג' שטיבל וא' פלג-ברקת (עורכים), חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים ובסביבותיה ,קובץ מחקרים ,3: 73-54.
2007 שוקרון ורייך
א' שוקרון ור' רייך, 'שרידים חדשים מן הרחוב המדורג העולה מבריכת השילוח להר הבית,'א' מירון (עורך), מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה ,2: 31-52.
2008 שוקרון ורייך
א' שוקרון ור' רייך, 'דו"ח ראשוני על חפירת תעלת הניקוז המרכזית מימי הבית השני בעמק הטירופויון בירושלים', א' מירון (עורך), מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה ,3 (8002):
.159-137

מקורות האיורים
איור 1: וורן 1884: לוח 7.
איור 2: וורן 1884: לוח 82.
איור 3: וורן 1884: לוח 92.
איור 4: וורן 1884: לוח 03.
איור 11: בליס ודיקי 1898: לוח 132; 0102:XV.
איור 12: בליס ודיקי 1898: איור בעמ '731; 0102: 721.
איור 13 א -ג: ארכיון מחלקת העתיקות המנדטורית, כרך 109 תיק B41.
איור 14: ב' מזר, תשל"א: ציור 01.
איור 15: ב' מזר תשל"א: לוח טו .
איורים 6,7,8: מאוספי ה-Palestine Exploration Fund, לונדון.איורים 9,10: בליס ודיקי 8981: Plan II.
איורים 5, 20-16: משלחת החפירות .