כותרות מוזהבות בהר הבית

בהר הבית נמצאות כותרות מוזהבות רבות. מרביתן נראות היום רק בכיפת הסלע אולם גם במסגד אלאקצא ישנן כותרות כאלה. בנוסף לכך ניתן למצוא שרידי הזהבה על גבי מספר רב של כותרות שהוצאו מאלאקצא במסגרת השיפוצים שנעשו במסגד בשלהי שנות השלושים של המאה העשרים דבר המעיד שההזהבה הייתה יותר נפוצה מכפי שניתן להתרשם ממראה המסגד כיום. השאלה הנשאלת היא האם הזהבה זו היא רק עיטור או שיש לה משמעות עמוקה יותר. במאמר זה יאותרו הכותרות שעליהן הזהבה או שרידיה, יבחנו מאפייניהן של הכותרות הללו, הן תחולקנה לטיפוסים ,תתוארכנה, ויוצג מיקומן במבנה. בהתבסס על עובדות אלה יוצע תיארוך ההזהבה המקורי שלהן .כמו כן הכותרות המוזהבות יבחנו בתוך המערך העיטורי של המבנים שבהם הן מוצבות וייעשה ניסיון לבחון את ההזהבה ומשמעותה במבנים הללו .
מכיוון שבהר הבית נמצאו גם כותרות צבועות אשר, מקורן במסגד אלאקצא, ולא רק כותרות מוזהבות הרי בעת הדיון בכותרות המוזהבות מהר הבית יצורפו אליהן גם הכותרות הצבועות מתוך רצון לבחון היש הבדל בין הכותרות המוזהבות והצבועות שנמצאו בהר הבית בתיארוכן, בטיפוסים שאליהם השתייכו, במבנים שבהם נמצאו או במיקום בתוך המבנים הללו. במידה שימצאו הבדלים כאלה הרי הם עשויים לסייע בהבנתנו את התפתחות המבנים או לחילופין את ההיררכיה במערך העיטורי במבנים הללו .
טיפוסי הכותרות השונים שזוהו בהר הבית
13 טיפוסים שונים של כותרות מוזהבות או צבועות זוהו בהר הבית. הטיפוסים השונים מובאים במאמר הנוכחי בהתאם לתאריך הניתן לכותרות המשתייכות אליהם שנמצאו בהר הבית. מאפייני הטיפוסים השונים מתוארים כאן וכן נדונו ונספרו הכותרות המוזהבות והצבועות המשתייכות אליהם אשר נמצאו בהר הבית. בנוסף לדיון בטיפוסים השונים צורפה לכל טיפוס טבלה ובה סיכום קצר של מאפייני כל אחת הכותרות השייכת לטיפוס זה. אחד המאפיינים שצוינו בטבלאות הוא סוג החומר ממנו נעשו הכותרות: שיש ( כל הכותרות במחקר זה מטיפוס 1- 10) ואבן גיר (כל הכותרות במחקר זה מטיפוס 11- 13). גם למאפיין זה של הכותרת משמעות רבה שכן כל כותרות השיש המוזהבות והצבועות שנמצאו בהר הבית (טיפוסים 1- 10) הן מיובאות וככאלה הן מייצגות את האופנה האחרונה שהייתה קיימת בעת יצורן, בעוד שכותרות אבן הגיר המוזהבות והצבועות שנמצאו בהר הבית (טיפוסים 11- 13) הן מיצור מקומי שעשוי לייצג גם שמרנות סגנונית ולכן התיארוך של זמן יצורן יכול להיות פחות ברור .
במסגרת הדיון ועל מנת למנוע מצב שבו אותה כותרת תכונה בשמות או במספרים שונים בעקבות חוקרים שונים שדנו בה, יעשה שימוש רק במספור הכותרות מהר הבית שנעשה על ידי וילקינסון במחקרו על כותרות הר הבית (וילקינסון 1987). יחד עם זאת בטבלאות שנעשו במחקר זה הכותרות המוזהבות והצבועות מזוהות גם על ידי מספרים המסודרים באופן עוקב בהתאם לתיארוך הכותרות (מן הקדומה למאוחרת) ולטיפוסי הכותרות השונים אליהם הכותרות משתייכות (המסודרים כמצוין לעיל אף הם מן הקדום למאוחר) .
כותרות מן התקופה הפרה מוסלמית
טיפוס 1: כותרות קורינתיות מושלמות עם וולוטות כפולות (איור 1( טיפוס זה כולל בעיקר סל מעוגל (קלתוס) ומעליו לוח (האבקוס). על חלקו התחתון של הסל ישנן שתי שורות עלי אקנתוס, המצויות זו מעל זו. בכל אחת מן השורות הללו ישנם שמונה עלי אקנתוס. מעל העלים הללו ניצבים עלים המכונים גביע (קליקס) הנראים כתומכים בלוליינים (וולוטות) היוצאים מהם אל הפינות החיצוניות של האבקוס. מרכז הלוח (האבקוס) מגולף לרוב במרכז כל אחד מצדדיו בעיטור המכונה באופן כללי פרח אך עשוי להיות ייצוג של פרח, עלה, עץ או דגם אחר מן הצומח ולעיתים אף מן החי. הכותרת הקורינתית המושלמת מופיעה לראשונה
במאה הרביעית לפני הספירה והיא בשימוש איור 1. כותרת 42 של וילקינסון, כותרת מוזהבת מכיפת
הסלע, דוגמא לכותרת מטיפוס 1.
עד המאה הרביעית לספירה עת הוחלפה
בדגם פשוט יותר שנוצר על ידי הורדת הגביע והגבעול של הוולוטות (להלן הכותרת הקורינתית הסטנדרטית). ויטרוביוס מביא את הפרופורציות של הכותרת הזו ומציין שמן הגביע יוצאות בנוסף לוולוטות הגדולות הפונות לצדדים גם קנוקנות קטנות בעלות צורה של וולוטות הפונות למרכז הכותרת (ויטרוביוס 1997: 88). כותרת כזו מכונה במאמר זה (בעקבות וילקינסון) כותרת קורינתית מושלמת בעלת וולוטות כפולות. יש לציין שכבר לפני ימיו של ויטרוביוס התקיימו גם כותרות קורינתיות ללא הוולוטות הפונות פנימה אשר מכונות במחקר זה כותרות קורינתיות מושלמת בעלות וולוטה אחת.
הכותרות הקורינתיות המושלמות בעלות וולוטות כפולות שנמצאו בהר הבית מתוארכות למן סוף המאה השנייה לספירה ועד תחילת המאה החמישית לספירה. הקדומה בכותרות היא מספר 37 של וילקינסון המצויה בכיפת הסלע ויוצרה כנראה באסיה הקטנה (וילקינסון 1987: 82). האבקוס של הכותרות מן התקופה הנוצרית מעוטר לעיתים בצלב או בעץ דקל. כך למשל מעוטרת בעץ דקל הכותרת המוזהבת מספר 43 לפי המספור של וילקינסון שבמקור ניצבה במסגד אלאקצא .
מטיפוס זה נמצאו בהר הבית 15 כותרות (כותרות 37- 51 לפי וילקינסון) מתוכן 9 מוזהבות .8 מהן נמצאות בכיפת הסלע ואחת הייתה במקור במסגד אלאקצא. כלומר מרבית הכותרות המוזהבות שנמצאו מטיפוס זה ניצבו בכיפת הסלע .
טבלה 1. כותרות מוזהבות וצבועות מהר הבית מטיפוס 1
(כותרות קורינתיות מושלמות עם וולוטות כפולות)
הערות מיקום מקורי תיארוך טיפוס חומר
עיט שנמחק באבקוס כיפת הסלע + אמצע מאה 2
(וילקינסון מתארכה פעם למאה ה-2 ופעם, כנראה בטעות, לרביעית) קורינתית מושלמת
עם וולוטות כפולות שיש 37 1
כיפת הסלע + בערך 185 לספירה “ שיש 39 2
כיפת הסלע + אמצע המאה ה-2 “ שיש 40 3
כיפת הסלע + המאה ה-4 “ שיש 41 4
כיפת הסלע + המאה ה-4 “ שיש 42 5
עץ דקל באבקוס .
הכותרת תואמת לכותרת 44 של וילקינסון מסגד
אלאקצא? רחבת
המוזיאון המוסלמי + המאה ה-4 “ שיש 43 6
כותרות 45, 46
ו-47 של וילקינסון תואמות כיפת הסלע + המאה ה-4 “ שיש 45 7
“ כיפת הסלע + המאה ה-4 “ שיש 46 8
“ כיפת הסלע + המאה ה-4 “ שיש 47 9
טיפוס 2: כותרת קורינתית מושלמת עם וולוטה יחידה (איורים 2-4(
טיפוס זה דומה במאפייניו לקודם ומתייחד ממנו בעובדה שמן הגביע יוצאת רק וולוטה אחת הפונה לפינותיו החיצוניות של האבקוס. גם את תחילתו של טיפוס זה ניתן לתארך בדומה לקודם למאה

ה-4 לפני הספירה (וילקינסון 1987: 98). הקדומות בכותרות מטיפוס זה שנמצאו בהר הבית הן מסביבות שנת 200 לספירה: מספר 52 ו 53 שמקורן במסגד אלאקצא והטיפוס מופיע בכותרות שונות המתוארכות עד לסוף המאה ה-4 לספירה .
מטיפוס זה נמצאו בהר הבית 13 כותרות (כותרות 52-65 לפי וילקינסון) מתוכן 10 מוזהבות .3
מהן נמצאות בכיפת הסלע ו-7 ניצבות או ניצבו בעבר במסגד אלאקצא. כלומר מרבית הכותרות המוזהבות מטיפוס זה שנמצאו בהר הבית ניצבו במסגד אלאקצא.

איור 2. כותרת 58 של וילקינסון, כותרת מוזהבת מכיפת הסלע, דוגמא לכותרת מטיפוס 2.

איור 3. כותרת 54 של וילקינסון, במקור כותרת מוזהבת איור 4. כותרת 53 של וילקינסון, במקור כותרת מוזהבת שניצבה במסגד אלאקצא, דוגמא לכותרת מטיפוס 2. שניצבה במסגד אלאקצא, דוגמא לכותרת מטיפוס 2.
טבלה 2. כותרות מוזהבות וצבועות מהר הבית מטיפוס 2
(כותרות קורינתיות מושלמות עם וולוטה יחידה)
הערות מיקום מקורי מיקום תיארוך טיפוס חומר
כותרות 52 ו-53 של
וילקינסון תואמות מסגד
אלאקצא רחבת המוזיאון המוסלמי * סוף המאה ה-2 או תחילת המאה ה- 3 קורינתית
מושלמת עם וולוטה יחידה שיש 52 10
כותרות 52 ו-53 של
וילקינסון תואמות מסגד
אלאקצא רחבת המוזיאון המוסלמי * סוף המאה ה-2 או תחילת המאה ה-3 “ שיש 53 11
מסגד
אלאקצא רחבת המוזיאון המוסלמי + המאה 3 “ שיש 54 12
כותרות 55 ו-56 של
וילקינסון תואמות מסגד אלאקצא עמוד
מערבי בקולונדה ממערב לכיפה + סוף המאה ה-3 “ שיש 55 13
מסגד
אלאקצא בעמוד הצפוני במזרח הכיפה רחבת המוזיאון המוסלמי + * סביב שנת 300 “ שיש 57 14
עיט שנמחק באבקוס כיפת הסלע + המאה ה-4 “ שיש 58 15
עיט שנמחק באבקוס כיפת הסלע + המאה ה-4 “ שיש 59 16
כיפת הסלע + המאה ה-4 “ שיש 61 17
מסגד
אלאקצא רחבת המוזיאון המוסלמי + המאה ה-4 “ שיש 63 18
מסגד אלאקצא בעמוד
המזרחי שבדרום הקולונדה שממערב לכיפה + סוף המאה ה-4 “ שיש 64 19
טיפוס 3: כותרות קורינתיות סטנדרטיות עם וולוטה יחידה (איור 5(
טיפוס זה מופיע עם המעבר ליצור המוני של כותרות בקונסטנטינופוליס בסוף המאה הרביעית .במסגרת הייצור ההמוני הכותרת הקורינתית הפכה לפשוטה יותר על ידי השמטת הגביע ממנו יוצאות

הוולוטות. כותרות חסרות אלה מכונות כאן בעקבות וילקינסון כותרות קורינתיות סטנדרטיות (וילקינסון 1987: 79). כותרות קורינתיות סטנדרטיות בעלות ולוטה יחידה וכפולה היו הנפוצות בכותרות שנמצאו בכנסיות. מרבית הכותרות מטיפוס זה שנמצאו בהר הבית הן מן המאה החמישית או אולי אפילו מתחילת המאה השישית לספה"נ .
בהר הבית נמצאו 11 כותרות מטיפוס זה .3 מהן מוזהבות ואחת צבועה. שתיים מן הכותרות המוזהבות נמצאות בכיפת הסלע. כותרת מוזהבת וכותרת צבועה המצויות ברחבת המוזיאון המוסלמי מקורן במסגד אלאקצא.

איור 5. כותרת 70 של וילקינסון, כותרת מוזהבת מכיפת הסלע, דוגמא לכותרת מטיפוס 3.

טבלה 3. כותרות מוזהבות וצבועות מטיפוס 3 מהר הבית (כותרות קורינתיות סטנדרטית עם וולוטה יחידה)
הערות מיקום מקורי מיקום תיארוך טיפוס חומר
מסגד
אלאקצא רחבת
המוזיאון המוסלמי + המאה ה-5 ? קורינתית
סטנדרטית עם וולוטה יחידה שיש 68 20
כותרות 70 ו-71 של וילקינסון תואמות כיפת הסלע + סוף ה-מאה ה-5 או
תחילת המאה ה-5 “ שיש 70 21
כותרות 70 ו-71 של וילקינסון תואמות מסגד
אלאקצא כיפת הסלע + סוף המאה ה-4 או תחילת המאה ה-5 “ שיש 71 22
מסגד
אלאקצא רחבת
המוזיאון המוסלמי * סוף המאה הרביעית או תחילת המאה ה-5 “ שיש 74 23

טיפוס 4: כותרות קורינתיות סטנדרטיות עם וולוטה כפולה (איור 6(
טיפוס זה החל להופיע יחד עם הקודם (ראו לעיל) בסוף המאה ה-4 לספירה. המאוחרות בכותרות הטיפוס הזה מתוארכות לאמצע המאה השישית (וילקינסון 1987: 122).
נראה שמקור הכותרות בקונסטנטינופוליס .
בהר הבית זוהו 36 כותרות מטיפוס זה .11 מהן מוזהבות ו-6 מהן צבועות .8 מן הכותרות המוזהבות נמצאות בכיפת הסלע ואחת נמצאת במסגד אלאקצא .3 מן הכותרות הצבועות מקורן במסגד אלאקצא ו 3 נמצאות בשער המזרחי ברחבה העליונה של הר הבית.

איור 6. כותרת 86 של וילקינסון, כותרת מוזהבת מכיפת הסלע, דוגמא לכותרת מטיפוס 4.

4 טבלה 4. כותרות מוזהבות וצבועות מהר הבית מטיפוס
(כותרות קורינתיות סטנדרטיות עם וולוטה כפולה)
הערות מיקום מקורי מיקום מוזהב )+(
צבוע )*( תיארוך טיפוס חומר
כיפת הסלע + המאה
ה-5? קורינתיות
סטנדרטית עם וולוטה כפולה שיש
77 24
כותרות 83, 84, 85 ו-86 של וילקינסון תואמות כיפת הסלע + אמצע
המאה ה-5 “ שיש 83 25
כותרות 83, 84, 85 ו-86 של וילקינסון תואמות כיפת הסלע + אמצע
המאה ה-5 “ שיש 84 26
כותרות 83, 84, 85 ו-86 של וילקינסון תואמות כיפת הסלע + אמצע
המאה ה-5 “ שיש 85 27
כותרות 83, 84, 85 ו-86 של וילקינסון תואמות כיפת הסלע + אמצע
המאה ה-5 “ שיש 86 28
כותרות 88, 89, 90 ו-91 של וילקינסון תואמות כיפת הסלע + המאה
ה-5? “ שיש 88 29
כותרות 88, 89, 90 ו-91 של וילקינסון תואמות כיפת הסלע + המאה
ה-5? “ שיש 89 30
כותרות 88, 89, 90 ו-91 של וילקינסון תואמות כיפת הסלע + המאה
ה-5? “ שיש 90 31
המשך בעמוד הבא>>
המשך טבלה 4 >>
הערות מיקום מקורי מיקום מוזהב )+(
צבוע )*( תיארוך טיפוס חומר
כותרות 88, 89, 90 ו-91 של וילקינסון תואמות כיפת הסלע + המאה
ה-5? “ שיש
91 32
כותרות 99 ו-100 של וילקינסון תואמות מסגד אלאקצא בעמוד מצפון
לתומך המערבי של התוף + המאה ה-5 “ שיש 99 33
כותרות 99 ו-100 של וילקינסון תואמות כיפת הסלע + המאה ה-5 “ שיש 100 34
מסגד
אלאקצא רחבת המוזיאון המוסלמי * המאה
ה-5? “ + 102 35
מסגד
אלאקצא? במשרד מחלקת העתיקות המוסלמית * צבועה בסגול המאה
ה-5? “ + 103 36
כותרת תואמת
ל 104-110 של וילקינסון בעמוד השני
מדרום בשער
המזרחי ברחבה העליונה * המאה ה5- – תחילת המאה ה-6 “ + 108 37
כותרת תואמת
ל 104-110 של וילקינסון בעמוד הדרומי בשער המזרחי ברחבה העליונה * המאה ה5- – תחילת המאה ה-6 “ + 109 38
כותרת תואמת
ל 104-110 של וילקינסון מסגד
אלאקצא רחבת המוזיאון המוסלמי * המאה ה5- – תחילת המאה ה-6 “ שיש 110 39
בעמוד הצפוני בשער המזרחי ברחבה העליונה * המאה ה-5 – תחילת המאה ה-6 “ שיש 111 40
טיפוס 5. כותרות קורינתיות עם פחות משמונה עלי אקנתוס
כותרות בעלות פחות משמונה עלי כותרת החלו להופיע בכנסיות הנוצריות במאה הרביעית אולם הכותרות מן הטיפוס הזה מן הכנסיות בירושלים הן ככל הנראה מסוף המאה החמישית או מתחילת המאה השישית לספירה (וילקינסון 1987: 162).
בהר הבית זוהו 4 כותרות מטיפוס זה שאחת מהן צבועה. היא נמצאת ברחבת המוזיאון המוסלמי ומקורה כנראה במסגד אלאקצא.
5 טבלה 5. כותרות מוזהבות וצבועות מהר הבית מטיפוס
(כותרות קורינתיות עם פחות משמונה עלי אקנתוס)
מיקום מקורי מיקום מוזהב )+(
צבוע )*( תיארוך טיפוס חומר מספר לפי
וילקינסון מספר
סידורי
מסגד
אלאקצא? רחבת המוזיאון המוסלמי * סוף המאה ה-5 או תחילת המאה ה-6 קורינתית עם פחות מ 8 עלי אקנתוס שיש 112 41

טיפוס 6: כותרות מורכבות (איורים 7-8(
הכותרות המורכבות היו במקור תערובת של חלק עליון שמקורו בכותרת יונית ובו הכר התומך בוולוטות, יחד עם בסיס קורינתי מורכב מעלי אקנתוס. כותרות מורכבות הן טיפוס רומי ומופיעות כבר בסוף המאה הראשונה לספירה ברומא בקולוסאום ובקשת טיטוס.
מספר כותרות מורכבות רגילות נמצאות בכיפת הסלע, ואחת נמצאת ברחבת המוזיאון המוסלמי. שאר שלוש הכותרות המורכבות שנמצאו בהר הבית אינן מוזהבות או צבועות .שתיים מאלה המצויות בכיפת השלשלת יוצאות דופן בצורתן בהשוואה לכותרות המורכבות הרגילות שכן החלק התחתון של הכותרת מורכב רק משורה אחת של עלי אקנטוס המתוארים באופן סכמאתי מאוד. אף הכותרת השלישית המצויה בשער הדרום מערבי ברחבה העליונה של הר הבית איננה כותרת מורכבת רגילה שכן בחלק התחתון ישנה רק שורה אחת של עלי אקנטוס יוצאי דופן בצורתם שכן אין להם אונה מרכזית בחלקם העליון, בנוסף לכך גם האבקוס בכותרת זו הוחלף בעיטור דלי ממנו נשפכים מים .
בסך הכול נמצאו בהר הבית 11 כותרות מטיפוס זה .7 מהן מוזהבות וכולן בכיפת הסלע ואחת צבועה שמקורה במרפסת הכניסה לכיפת הסלע. הכותרות המורכבות שנמצאו בכיפת הסלע שייכות לשתי קבוצות של כותרות מוזהבות תואמות ,

איור 7. כותרת 116 של וילקינסון, כותרת מוזהבת מכיפת הסלע, דוגמא לכותרת מטיפוס 6.
איור 8. כותרת 123 של וילקינסון, כותרת מוזהבת מכיפת הסלע, דוגמא לכותרת מטיפוס 6.

כלומר מורכבות מכותרות דומות מאוד בכל מאפייניהן, שלעיתים הן זהות ולעיתים יש ביניהן רק הבדלים זעירים בפרטי העיטורים, דבר הנובע מכך שככל הנראה נוצרו יחד, כחלק ממערכת כותרות אחת, וכנראה גם ניצבו במקור באותו מבנה. באחת הקבוצות של הכותרות התואמות 2 כותרות (מספר 116- 117) ובשנייה 5 כותרות( 122- 126). כותרות הקבוצה השנייה מתייחדות בכך שכנראה נשלחו לירושלים מאסיה הקטנה כשחלקן העליון לא הושלם.
טבלה 6. כותרות מוזהבות וצבועות מהר הבית מטיפוס 6 (כותרות מורכבות)
הערות מיקום מקורי מיקום מוזהב )+(
צבוע )*( תיארוך טיפוס חומר
כותרות 116 ו-117
של וילקינסון תואמות כיפת הסלע + המאה ה-3 מורכבת שיש 116 42
כותרות 116 ו-117
של וילקינסון תואמות כיפת הסלע + המאה ה-3 “ שיש 117 43
המשך בעמוד הבא>>
המשך טבלה 6 >>
הערות מיקום מקורי מיקום מוזהב )+(
צבוע )*( תיארוך טיפוס חומר
מרפסת הכניסה לכיפת הסלע המוזיאון
המוסלמי * כנראה תחילת המאה ה-5 “ שיש 118 44
כותרות 122- 126 של וילקינסון תואמות כיפת הסלע + סוף המאה ה-5 “ שיש 119 45
כותרות 122- 126 של וילקינסון תואמות כיפת הסלע + סוף המאה ה-5 “ שיש 122 46
כותרות 122- 126 של וילקינסון תואמות כיפת הסלע + סוף המאה ה-5 “ שיש 123 47
כותרות 122- 126 של וילקינסון תואמות כיפת הסלע + סוף המאה ה-5 “ שיש 124 48
כותרות 122- 126 של וילקינסון תואמות כיפת הסלע + סוף המאה ה-5 “ שיש 125 49
טיפוס 7: כותרות עם עלים משוננים עדינים עשויים בקידוח
בטיפוס זה העלים אינם בעלי אונות מלאות אלא מחולקים לעלעלים משוננים עדינים, שבעשייתם מעדיפים שימוש במקדחה המאפשרת גילוף עמוק המדגיש את ההצללה וכתוצאה מכך את התחושה התלת ממדית. כותרות ובהן עלים שנעשו בטכניקה כזו מופיעות לראשונה בסביבות שנת 300 לספה"נ בעיר אפסוס שבאסיה הקטנה. אולם ככל הנראה את כותרות הטיפוס הזה החלו לייצר בקונסנטינופוליס במחצית הראשונה של המאה החמישית בימיו של הקיסר תאודוסיוס ה II (408-450 לספה"נ) (וילקינסון 1987: 185). כותרות כאלה יוצאו לראשונה מקונסטנטינופוליס ב-450 לספה"נ לכנסייה בקורינתוס שביוון ונראה שהמשיכו לייצרן ולייצא אותן באמצעות ספינות עד 550 לספה"נ (וילקינסון 1987: 185).
בהר הבית נמצאו 9 כותרות מטיפוס זה. אחת מתוכן הינה מוזהבת ונמצאת בכיפת הסלע .3 מתוכן צבועות ומצויות כיום במוזיאון המוסלמי וברחבת המוזיאון המוסלמי. אחת מן ה 3 הללו הייתה במקור במסגד אלאקצא בעמוד שממזרח לחזית הכיפה והשאר ככל הנראה אף הן מן המסגד.
טבלה 7. כותרות מוזהבות וצבועות מהר הבית מטיפוס 7
(כותרות עם עלים משוננים עדינים עשויים בקידוח)
הערות מיקום מקורי מיקום מוזהב /)+(
צבוע )*( תיארוך טיפוס חומר
מסגד
אלאקצא בעמוד
שממזרח לחזית הכיפה רחבת
המוזיאון המוסלמי * מחצית שנייה של
המאה ה-5 – אמצע המאה ה-6 עם עלים משוננים עדינים עשויים בקידוח שיש 134 50
המשך בעמוד הבא>>
המשך טבלה 7 >>
הערות מיקום מקורי מיקום מוזהב /)+(
צבוע )*( תיארוך טיפוס חומר
מסגד
אלאקצא? רחבת
המוזיאון המוסלמי * מחצית שנייה המאה ה-5 – אמצע המאה ה-6 “ שיש 135 51
מסגד
אלאקצא? מוזיאון מוסלמי * מחצית שנייה של
המאה ה-5 – אמצע המאה השישית “ שיש 136 52
תואמת לכותרת
137 של וילקינסון שאיננה מוזהבת המצויה בכיפת השלשלת כיפת הסלע + סוף המאה ה-5 –
אמצע המאה ה-6 “ שיש 138 53

איור 9. כותרת מספר 143 של וילקינסון, כותרת מוזהבת ממסגד אלאקצא, דוגמא לכותרת מטיפוס 8.

טיפוס 8: כותרות סל (איור 9(
בטיפוס זה נראית הכותרת כתיאור ריאליסטי של סל קנים המורכב מחלק מרכזי המעוטר בדגם רצועות קנים קלועות. מעליו רצועה מפרידה צרה המעוטרת לרוב בדגם חבל ומעליה וולוטות כפולות התומכות באבקוס. האבקוס מעוטר לעיתים בזר במרכז אחד מצדדיו ובמרכז הזר היו לעיתים צלב או מונוגרמה של ישו. מתחת לחלק המרכזי דמוי סל הקנים רצועה צרה או שתיים המצויה בבסיס הכותרת והמעוטרת בדגם צמחי. בנוסף לכותרת שחלקה המרכזי דמוי סל קנים כלולה בטיפוס זה גם הכותרת שבה מחליפים שריגי גפן את סל הקנים אולם שאר הרצועות בה זהות. לכותרות השיש מהר הבית המעוטרות בסל קנים רצועת בסיס הרומזת על החומר ממנו הייתה בחלק מן המקרים עשויה כל הכותרת. רצועה זו מעוטרת בעלים הנראים כעיטור שנעשה בטכניקה של הטבעה ביריעת מתכת למרות שהם מגולפים באבן. נראה שרצועה

זו משקפת את העיטור של כותרות שנעשו ממתכת (וילקינסון 1987: 195). לפי וילקינסון סלי מתכת
וסלי קנים הינם המשך נוצרי למסורת היהודית של הבאת הביכורים למקדש. המקור שהוא מסתמך
עליו הוא מסכת ביכורים פרק ג' משנה ח' "העשירים מביאין את ביכוריהם בקלתות של כסף ושל זהב והעניים מביאין אותן בסלי נצרים של ערבה קלופים והסלים והביכורים ניתנין לכהנים" (תלמוד ירושלמי מסכת ביכורים דף יב,א פרק ג הלכה ד משנה.) כלומר בעיני הנוצרים הסל סימל קורבן .זה בא לידי ביטוי גם בעיטור הזר המופיע לעיתים על האבקוס שבמרכזו צלב או מונוגרמה של ישו שמשמעם שהכותרת מייצגת את קורבנו של ישו (וילקינסון 1987: 195).
טיפוס זה של כותרות מופיע במאה ה-5 באסיה הקטנה וכותרות מטיפוס זה אף יוצאו בדרך הים מקונסנטינופוליס לאתרים שונים באימפריה הביזנטית. כותרות כאלה יוצרו גם בארץ ישראל אולם מאבן גיר ולא משיש והקדומה בכותרות הללו שיוצרה בארץ ישראל מתוארכת לסביבות 460 לספה"נ .בהר הבית נמצאו 7 כותרות מטיפוס זה. שלוש מהן מוזהבות, שמתוכן 2 נמצאות במסגד אלאקצא (איור 3) ואחת הייתה במקור במסגד. כותרת נוספת מטיפוס זה הינה צבועה ואף היא הייתה במקור במסגד אלאקצא. כל הכותרות הללו נמצאו באזור שממזרח לכיפה במסגד.
טבלה 8. כותרות מוזהבות וצבועות מהר הבית מטיפוס 8 (כותרות סל)
הערות מיקום מקורי מיקום מוזהב )+(
צבוע )*( תיארוך טיפוס חומר
כותרות 142-
145 של וילקינסון תואמות מסגד אלאקצא ,בעמוד הצפוני של הקולונדה השנייה שממזרח לכיפה המוזיאון
המוסלמי * סוף המאה
ה-5- המאה ה-6 סל שיש 139 54
כותרות 142-
145 של וילקינסון תואמות מסגד אלאקצאבדרום הקולונדה השנייה שממזרח לכיפה + סוף המאה
ה-5 – המאה ה-6 “ שיש 143 55
כותרות 142-
145 של וילקינסון תואמות מסגד אלאקצא בדרומי
שבעמודים
של הארקאדה שממזרח לכיפה + סוף המאה
ה-5 – המאה ה-6 “ שיש 144 56
כותרות 142-
145 של וילקינסון תואמות מסגד אלאקצא? המוזיאון
המוסלמי + סוף המאה
ה-5 – המאה ה-6 “ שיש 145 57
טיפוס 9. כותרות עם בעלי חיים עליהן (איורים 10-12(
בכותרות מטיפוס זה ישנו מרכיב של בעלי חיים או עופות אשר מהווה חלק ניכר מן הכותרת ומחליף את הוולוטות ברצועה המהווה את השליש העליון של הכותרת ומצויה מתחת לאבקוס. בצורתן הן עשויות להיות מבוססות על טיפוסים שונים ובהר הבית הן מבוססות על כותרת מטיפוס 8/ כותרת סל (כותרת 146 שנמצאת במסגד אלאקצא ואיננה מוזהבת), כותרת מטיפוס 7/ כותרות עם עלים משוננים עדינים עשויים בקידוח (כותרות 147- 150 שכולן צבועות שנמצאות או נמצאו במסגד אלאקצא) וכותרת מטיפוס 10/ כותרת תחרה (כותרת 151 שנמצאת בכיפת השלשלת ואיננה צבועה.)במסורת הנוצרית אקט הקורבן איננו אקט המבוצע רק עלי אדמות אלא עליו להתקבל על ידי האל בשמים. המלאכים הם העדים לקורבן ומכריזים שהתקבל. לפי וילקינסון זו הסיבה שפעמים רבות

מלאכים מופיעים כחלק מהעיטור של כותרות. לעיתים המלאכים הוצגו בצורות שונות ובכלל זאת באמצעות נשרים ,גריפונים, מפלצות, אריה, שור וטווס. בחלק מהמקרים הייצוג של המלאכים בכותרות נועד לשמש עדות לתפילה (כגון בכותרות 149-150), או לקחת את הקורבן המיוצג על ידי סל או קרן שפע (כותרות 146, 147). ציפורים גם יכולות לייצג נשמות וקיימות כותרות שבהן ציפורים אוחזות בסמלים של קורבן בכנפיהן או במקורן, סמלים הכוללים צלבים ומונוגרמה (וילקינסון 1987: 205).
הכותרות מטיפוס זה שנמצאו בהר הבית מתוארכות בדומה לתיארוך הניתן להן באתרים ביזנטיים אחרים לסוף המאה ה-5 ולמאה ה-6 לספה"נ (וילקינסון 1987: 76 איור 23). למרות שבכיפת הסלע לא נמצאו תיאורים של בעלי חיים על גבי הפסיפסים או העיטורים האחרים נראה שלא הייתה מניעה בתחילה להשתמש בשימוש משני בכותרות שעליהן תיאורי בעלי חיים. עיטור בדמות עיט נמצא באבקוס של מספר כותרות בכיפת הסלע למשל בכותרות 58-59 שהן כותרות מוזהבות מטיפוס 2 (המילטון 1987: 104-105). וכותרות עם עיטור בעלי חיים נמצאו במסגד אלאקצא האומיי בשלבו הראשון. בשלב זה בעלי החיים שעל הכותרות הללו מאלאקצא נותרו ללא כל פגיעה. ראייה לכך נמצאה על ידי המילטון שגילה שגם בשלב השיפוצים שבא אחר כך, השלב האומיי השני, נעשה מאמץ להימנע מפגיעה לא הכרחית בעיטורי כותרת 147 ושעיטורי הכותרת הזו נפגעו רק בשלב שבא אחר כך והמתוארך לתקופה העבסית (המילטון 1949: איור 30 ותמונה מספר 1 בלוח X, וילקינסון 1987: 209 ואיור 36).
בהר הבית זוהו 7 כותרות מטיפוס זה .5 כותרות מטיפוס זה נמצאו במסגד אלאקצא ,4 מהן צבועות (מספר 147-150) ואחת לא צבועה (מספר 146). כותרת אחת לא צבועה נמצאת בכיפת השלשלת (מספר 151) וכותרת אחרת לא צבועה נמצאת בארקאדה הדרום מערבית (השער הדרום מערבי), ברחבה העליונה של הר הבית (מספר 152). יש לציין ששתי כותרות מוזהבות שנמצאות בכיפת הסלע ולהן עיטור

איור 10. הכותרת הנראית מימין בצילום היא כותרת מספר 150 של וילקינסון ,כותרת מוזהבת ממסגד אלאקצא, דוגמא לכותרת מטיפוס 9.
איור 11. כותרת 148 של וילקינסון, במקור כותרת מוזהבת שניצבה במסגד אלאקצא ,דוגמא לכותרת מטיפוס 9.
איור 12.כותרת 149 של וילקינסון, במקור כותרת מוזהבת שניצבה במסגד אלאקצא ,דוגמא לכותרת מטיפוס 9.
כותרות המעוטרות בעבודת גילוף הנראית כמסך תחרה שמסתיר את החלק המלא של הכותרת. כלומר בטיפוס זה גוף הכותרת, החלק שמשמש לתמיכה בקשת או בארקדה נסתר מן לעין באמצעות עיטור חיצוני מגולף עמוקות תוך חיתוך והסרת חלקי הרקע שאינם שייכים לדגם העיטורי. נראה שאופנה זו החלה בסביבות שנת 520 בקונסטנטינופוליס, כך שיש לתארך את הכותרות מטיפוס זה זנמצאו בהר הבית למאה השישית לספה"נ (וילקינסון 1987: 219) .
9 כותרות תחרה נמצאות בהר הבית .2 מהן מקורן במסגד אלאקצא, מהן אחת מוזהבת (מספר 156 של וילקינסון) ו-7 נמצאות בכיפת השלשלת (לא מוזהבות או צבועות) .7 מכותרות אלה תואמות בסגנונן (מספר 156- 162). מעניין לציין שעוד שתי כותרות תחרה תואמות לאלה מאלאקצא (בין היתר הן תואמות גם לכותרת המוזהבת מאלאקצא ,כותרת מספר 156) זוהו על ידי וילקינסון בכנסיית הקבר
ציפורים המשמש תחליף לפרח על אחד מצדי האבקוס (מס .59-58 של המילטון) אינן כלולות בטיפוס זה אלא מוגדרות בהתאם למאפייניהן כטיפוס 2.
טבלה 9. כותרות מוזהבות וצבועות מהר הבית מטיפוס 9 (כותרות עם בעלי חיים עליהן)
מיקום מקורי מיקום מוזהב /)+(
צבוע )*( תיארוך טיפוס חומר
מסגד אלאקצא בעמוד הדרום מזרחי במקבץ
שלושת העמודים שממזרח לצפון הכיפה המוזיאון
המוסלמי * סוף המאה
ה-5 – המאה ה-6 סל שיש 147 58
מסגד אלאקצא ממזרח
למרכז הכיפה או ממערב למרכז הכיפה רחבת המוזיאון המוסלמי * סוף המאה
ה-5 – המאה ה-6 “ שיש 148 59
מסגד אלאקצא ממזרח
למרכז הכיפה או ממערב למרכז הכיפה רחבת המוזיאון המוסלמי * סוף ה-מאה
ה-5 – המאה ה-6 “ שיש 149 60
מסגד אלאקצא במזרחי שבשני העמודים שבדרום הקולונדה שממזרח לכיפה מוזיאון מוסלמי * סוף המאה
ה-5 – המאה ה-6 “ שיש 150 61
)13 איור) (Fold Capitals à Jour) טיפוס 10 – כותרות תחרה
איור 13. כותרת 156 של וילקינסון, כותרת מוזהבת ממסגד אלאקצא, דוגמא לכותרת מטיפוס 10.

(וילקינסון 1987: 221 והכותרת המסומנת ב-C באיור 17). כותרות אלה הן שתי כותרות התחרה היחידות שנמצאו בירושלים מלבד אלה שבהר הבית ולדעתו הן הועברו לכנסיית הקבר ממסגד אלאקצא בתקופה הצלבנית (וילקינסון 1987: 27).
טבלה 10. כותרות מוזהבות וצבועות מהר הבית מטיפוס 10 (כותרות תחרה)
מיקום מקורי מיקום מוזהב )+(
צבוע )*( תיארוך טיפוס חומר מספר לפי
וילקינסון מספר
סידורי
מסגד אלאקצא בעמוד השני מדרום בקולונדה ממזרח לכיפה המוזיאון
המוסלמי + מחצית ראשונה
של המאה ה-6 תחרה שיש 156 62
כותרות מוסלמיות
במסגד אלאקצא נמצאה בשלוש הארקאדות של אולם התווך ושל הסיטרה שממזרחו, קבוצת כותרות אשר נמצאו על גבי עמודי הארקאדות ועל גבי האומנות שנמצאו בקצה הצפוני של כל ארקאדה בצמוד לקיר המסגד (המילטון 1948: 193). קבוצה זו שנעשתה באבן גיר וניצבה על גבי עמודי אבן גיר שונה לחלוטין מעמודי השיש של החלק הדרומי של המסגד, מכותרותיהם ומבסיסיהם .16 מתוך 18 הכותרות שניצבו על גבי עמודים ושהוצאו מ-3 הארקאדות הללו (ובנוסף להן 3 הכותרות שהיו על האומנות) היו מאוד הומוגניות בדגם אם כי הפגינו רבגוניות באופן בו בוצע העיטור (המילטון 1948 איור 2 ולוחות 37-36, ראובן 2011: 429- 433, ואיורים 6- 23). כותרות אלה ממוספרות על ידי וילקינסון ככותרות 16- 33 (וילקינסון 1987: 49- 71) ומיוצגות בעבודה זו על ידי טיפוסים 11 ו-12 (איורים 8- 11). שתי כותרות, מצפון הקולונדה המערבית של אולם התווך, מספר 7 ו-11 אצל המילטון, כותרות מספר 36 ומספר 35 אצל וילקינסון (וילקינסון 1987: 73- 74) שייכות לקבוצה המוגדרת במאמר זה כטיפוס 13. הן יוצאות דופן שכן הן גולפו בסטוקו על גבי בסיס אבן וניתן לתארן כחיקוי לא מוצלח של האחרות. לקבוצה זו שייכת כותרת נוספת, מספר 34 של וילקינסון, שהינה צבועה ומצויה בדרום הסיטרה המזרחית ביותר במסגד (וילקינסון 1987: 73- 74) (איור 12). 16 הכותרות משלוש הקולונדות הנזכרות (מאולם התווך ומהקולונדה שממזרחו) והעמודים שעליהם ניצבו נעשו כיחידה אחת וראיה לכך הן הרצועות שבנקודת החיבור בין הכותרת והעמוד. בשבעה מקרים מתוך 16 הכותרות הללו הרצועות נמצאו בבסיס הכותרות ובשאר ה-9 הן גולפו בראש העמוד. בכל המקרים הסגנון והעיבוד היו זהים. כמצוין לעיל, הדגם המופיע על גבי 16 הכותרות ו-3 כותרות האומנות הינו דומה מאוד .המילטון חילקן לשלוש קבוצות )Class A-C(. כותרות Class A (מספר 21- 27 אצל וילקינסון) הן וריאציה מאוחרת של הכותרת הקורינתית שקרובה במידה מסוימת לכותרת הקורינתית הסטנדרטית ,כותרות Class B (מספר 28- 33 אצל וילקינסון) הן וריאציה של כותרת הסל וכותרות Class C (מספר 16- 20 אצל וילקינסון) אף הן וריאציה מאוחרת של הכותרת הקורינתית אולם הן שונות מן המצוי בכותרות Class A בהיותן בעלות מאפיינים קדומים יותר הקרובים יותר לכותרת הקורינתית המושלמת עם הוולוטות הכפולות. כל 7 הכותרות השייכות ל Class A הן מוזהבות, כל הכותרות השייכות ל Class B אינן מוזהבות או צבועות ואינן מיוצגות במחקר זה וכל הכותרות השייכות ל Class C הן מוזהבות. יש לציין שלכותרות Class A נמצאו חיקויים שעיטורם עשוי סטוקו. אחת מכותרות הסטוקו הללו, טיפוס 13, היא צבועה, ואחת מוזהבת.
לדעתו של המילטון כל 19 הכותרות וכותרות הפילאסטר )Class A-C( הן בעלות סגנון אחד שייכות לקונטקסט ארכיטקטוני אחד, וכל המקבילות שהוא מוצא להן הן מאתרים המתוארכים לסוף המאה ה 7 -המאה ה 8 (המילטון 1948: 111). מכיוון שכך הרי לדעת מחבר מחקר זה יש לארכן לתקופה האומיית.
החלוקה הטיפולוגית שערך המילטון לכותרות ושבמסגרתה חילקן לכותרות Class A-C מקובלת באופן כללי על ידי ווילקינסון בקטלוג שערך לכותרות מאלאקצא אולם הוא איננו סבור שכל הכותרות נעשו באותו הזמן (וילקינסון 1987: 48, 55, 64, וילקינסון 1992: 130, 132-133). לדעתו כותרות השייכות ל Class C הן כותרות ביזנטיות שעוטרו מחדש בתקופה העבסית (וילקינסון 1987:
48-54, מספר 16-20). כותרות Class A וכותרות Class B לפי חלוקתו של המילטון מתוארכות על ידי ווילקינסון לתקופה העבסית (וילקינסון 1987: 55), ובדומה להמילטון הוא מחלקן לשתי קבוצות בהתאם לעיטור שעליהן. כותרות Class A של המילטון מכונות על ידו כותרות קורינתיות עבסיות (וילקינסון 1987: 58-63, מספר 21-27). וכותרות Class B מכונות על ידו כותרות סל וקערה (וילקינסון 1987: 64-71 מספר 28-33). למחבר מאמר זה נראה שקשה לקבל את התיארוך השונה שנותן וילקינסון לקבוצות הכותרות ולדעתו כולן שייכות, כפי שקבע המילטון, לאותו פרק זמן. ראשית נראה שההבדלים בין Class C ו Class A-B ניתנים להסבר בהתבסס על השונות הסגנונית והמגוון הצורני הרב המאפיינים את האמנות בתקופה האומיית, דבר שניתן לראותו גם בקבוצות שונות של כותרות המצויות בח'רבת אלמפג'ר ובאלמווכר, אתרים בהם נמצאו כותרות אומייות בעלות דמיון לכותרות מאלאקצא. כמו כן, וילקינסון רואה בכותרות שער הרחמים כותרות מן התקופה האומיית וכולל אותן בקבוצה שהוא מכנה כותרות אומייות בסגנון קורינתי )Umayyad Corinthian style capitals(. לדעתנו דמיונן של כותרות אלה לחלק מן הכותרות מאלאקצא הוא רב מדי מכדי להציע שהן קדומות להן. לבסוף, ישנו טיעונו של ווילקינסון שכותרות Class C של המילטון הן ביזנטיות ששונו בתקופה העבסית (וילקינסון 1987: 48). טיעונו של ווילקינסון מבוסס בעיקר על כך שלדעתו שונו דמויות של בעלי חיים שהיו באבקוס על גבי מספר כותרות וכן שחלק מן הכותרות הותאם לטעם העבסי שדרש עיטוריות נוספת ולכן באזורים ריקים סותתו עיטורים צמחיים נוספים. נראה שטיעוניו אלה אינם משכנעים. ראשית הראיות בכותרות אלה של הפיכת דמויות בעלי החיים לעיטורים צמחיים אינן משכנעות, ושנית אם העדיפו עיטוריות יתר וביקשו למלא חללים ריקים מדוע נוספו עיטורים צמחיים ברווחים בין הוולוטות רק בחלק מן הכותרות ולא בכולן? ניתן לטעון כמובן שחלק מן העיטור הנוסף לא הושלם אולם אין בכך לסייע לתיארוך שכן הן נטייה לעיטוריות ו"פחד מחלל ריק" קיימים גם בתקופה האומיית ואף בה ניתן למצוא פריטים ארכיטקטוניים רבים שמלאכתם לא הושלמה .בנוסף לכך בדיונו של ווילקינסון במאפייני הכותרות הללו שלטענתו הן ביזנטיות ששונו בתקופה העבסית הוא עצמו מוצא מקבילות למאפיינים מסוימים המופיעים בהן, הן בכותרות מהארמונות האומיים והן בכותרות מאלאקצא שהוא מתארך לתקופה העבסית (ראובן 2011: 433-434).
בעת הדיון בתיארוך הכותרות הללו יש לציין שבשלב מאוחר יותר המילטון שינה דעתו לגבי תיארוך אולם התווך של מסגד אלאקצא בצורתו הנוכחית ותארכו לתקופה העבסית בשונה מהתיארוך הראשון שלו שהיה לתקופה הפאטימית (המילטון 1992: 144). במסגרת שינוי זה הוא הציע שהעמודים באולם התווך ובסיטרה שממזרחו ועמם הכותרות שעליהם נעשו במקור עבור שלב זה של המבנה, ואינן כפי שסבר קודם לכן כותרות שהוצבו בשימוש משני בשלב הפאטימי של המבנה כלומר הכותרות הן עבסיות. כמצוין לעיל מחבר מחקר זה סבור, למרות השינוי בעמדתו של המילטון, שיש לתארך את הכותרות לתקופה האומיית תוך התבססות על הסגנון שלהן ועל תיארוך המקבילות שנמצאו, כמו גם על העובדה שנראה שעדיין לא הכול ברור בתיארוך חלקיו השונים של אלאקצא.
טיפוס 11: כותרות Class C (איורים 14-15(טיפוס זה כולל את הכותרות שהמילטון מכנה Class C. הטיפוס הזה, Class C, כולל 5 כותרות (ראובן 2011: איורים 23-19), 3 כותרות אומנה שנמצאו על האומנות הצמודות לכניסה לאולם התווך של מסגד אלאקצא ולסיטרה שממזרחו (המילטון 1948: איור 1 כותרת מספר 1- 3, לוח 38; וילקינסון 1987: 49-51 מספר 16-
18), ושתי כותרות רגילות שנמצאו על העמודים הצפוניים של הארקאדה המזרחית של אולם התווך של מסגד אלאקצא (המילטון 1948: איור 1 מספר 6 ו-10 ולוח 37; וילקינסון 1987: 52-54
איור 14. כותרת 18 של וילקינסון, במקור כותרת מוזהבת מספר 19-21). בהשוואה לכותרות הקרובות להן שניצבה במסגד אלאקצא, דוגמא לכותרת מטיפוס 11.
(ראו Class A להלן טיפוס 12) כותרות Class C מאופיינות, מבחינת הקומפוזיציה וחלק של הפרטים המופיעים בהן, בקרבה רבה יותר למודל הקלאסי (המילטון 1948: 109). הקומפוזיציה כוללת אבקוס עמוק שנתמך בזוג וולוטות הצומחות בסגנון הקורינתי הרגיל מגביע (קליקס) המוחזק על ידי גבעול/נדן דמוי קרן (קוליקולוס). בכותרות הפילסטר יש מקום בין שני הגביעים הצמחיים לעלה אקנתוס נפרד, אולם עלה זה חסר בכותרות העמוד. כמו Class A (טיפוס 11 בעבודה זו) ו ב Class B (טיפוס נוסף דומה שזיהה המילטון באלאקצא ושאיננו מיוצג בעבודה זו שכן לא נמצאו כותרות מוזהבות המשתייכות אליו) חלק הדיסק, המייצג את המסגרת של הקלתוס המסורתי (החלק העליון של הסל), בולט מתחת לאבקוס. הוא מודגש על ידי תעלות מאוזנות או כמו בכותרת מספר 10 אצל המילטון על ידי עיטור חבל (ראובן 2011: איור 23; וילקינסון 1987: 54 מספר 20). האזורים הבולטים מצידי האבקוס משתנים בצורה והם יותר מפותחים מאשר בשתי הקבוצות האחרות. הוולוטות מפותחות לחלוטין ומגיעות כמעט עד פינת הכותרת. בפינות הכותרת ממש, הספירלות הצמודות, השייכות לוולוטות שמגיעות כל אחת מן הצד שמעברה האחר של הכותרת, מופרדות זו מזו באמצעות עלה בעל שלוש אונות (דבר דומה קיים בכותרות עמודים בכנסיית המולד). הוולוטות הפנימיות של כל כותרת נפרדות באמצעות פרחים או צמחים המהווים את החלק הבולט של האבקוס. בכותרות האומנה הם מופרדים באמצעות עיטור שנראה כמייצג או אשכול ענבים בין עלים (כותרות 2 ו-3 במספורו של המילטון, ראובן 2011: איורים 20 ו-21; וילקינסון 1987:
49 ו 51 מספר 16 ו-18) או זוג עלים הזהה למצוי באחד המוטיבים המקבילים בכותרות Class A. הרצועות התחתונות מורכבות מ-2 מעגלי עלי אקנתוס, מלבד בכותרת מספר 10 במספורו של המילטון (ראובן 2011: איור 23; וילקינסון 1987:
54 מספר 20) שבה מעגל אחד של עלים גבוהים

איור 15. כותרת 16 של וילקינסון, במקור כותרת מוזהבת שניצבה במסגד אלאקצא, דוגמא לכותרת מטיפוס 11.

במיוחד. עלי האקנתוס הם פחות מסוגננים מאשר בשאר הקבוצות. הדבר מאופיין במספר שינויים. א. הצלע המרכזית של העלים יוצאת באופן טבעי מן העלה, ולא בולטת כמרובע מתוך רקע נסוג לאחור. ב. צירי האונות מודגשים בחריצים עמוקים. ג. החודים הפנימיים מתעקלים לאחור באופן חד פחות כך שה'עין' הסגורה היא מוארכת יותר. ד. החלק התלוי החוצה של ראשי העלים בולט עוד יותר קדימה. ה. בשתי כותרות העמודים העלים ממוקמים כלפי חוץ כך שחודיהם אינם נוגעים. למרות השוני יש דמיון בין קבוצה זו לשתים האחרות ואף הכותרות שלה מתאימות לעמודים שלהן באופן מושלם, ובחלקם העליון של העמודים מופיעה הרצועה המעוטרת המייצגת חיבור אל תחתית הכותרות (המילטון 1948: לוח 37). רצועה כזו לא שרדה בשניים מן הפילאסטרים של הכותרות ובשלישי היא הייתה חלקית ונמצאה על גבי האבן העליונה שלו דבר המראה שבמקור היתה רצועה כזו בכולם. לכותרות יש את אותו אבקוס עמוק עם עיטור רבגוני. למרות שהוולוטות הן גדולות יותר ומוצבות בצורה הגיונית יותר הן זהות בצורתן לוולוטות הננסיות של שתי הקבוצות האחרות וכמותן מחולקות לשניים באמצעות חריץ לאורכן. השטח שמתחת לנדן והספיראלות של הוולוטות מולא (בכולן למעט בכותרת 3, איור 21 במאמר זה) בצומח הזהה בצורה ובאופי לזה של Class A. העיצוב של עלי האקנתוס ברצועות המרכזיות שונה מאשר בקבוצות האחרות אולם חודי העלים האופייניים של שלוש כותרות הפילסטרים ושל חלק מכותרות העמודים של Class C הן רק גרסה גדולה יותר של הצורה הייחודית שמאפיינת את כותרות שתי הקבוצות האחרות (המילטון 1948: C באיור 6). אין מקבילות לצורות דמויות אשכולות הענבים שבין הוולוטות הפנימיות בכותרות 2 ו-3 לפי מספורו של המילטון (ראובן 2011: איורים 20 ו-21; וילקינסון 1987: 49 ו-51, מספר 16 ו-18) אולם העלים הסימטריים המצויים באותו מיקום בכותרת 1 זהים למוטיב האופייני ב Class A (המילטון 1948: איור 4). באופן כללי העיטור מציג את אותה צפיפות ורבגוניות הפרטים שמאפיין את שתי הקבוצות האחרות (המילטון 1948: 111).
כמצוין לעיל 5 כותרות מטיפוס זה נמצאו בהר הבית. כולן מוזהבות.
טבלה 11. כותרות מוזהבות וצבועות מהר הבית מטיפוס 11 (כותרות Class C(
הערות מיקום מקורי מיקום מוזהב /)+(
צבוע )*( תיארוך טיפוס חומר
לפי וילקינסון
ביזאנטיות שעוצבו מחדש בתקופה העבסית מסגד אלאקצא
בפילסטר הצפוני בקולונדה המערבית של אולם התווך רחבת
המוזיאון המוסלמי + אומיי Class C גיר 16 63
לפי וילקינסון
ביזאנטיות שעוצבו מחדש בתקופה העבסית מסגד אלאקצא
בפילסטר הצפוני
בקולונדה שממזרח לאולם התווך רחבת
המוזיאון המוסלמי + אומיי “ גיר 17 64
לפי וילקינסון
ביזאנטיות שעוצבו מחדש בתקופה העבסית מסגד אלאקצא בפילסטר הצפוני בקולונדה המזרחית של אולם התווך רחבת
המוזיאון המוסלמי + אומיי “ גיר 18 65
לפי וילקינסון
ביזאנטיות שעוצבו מחדש בתקופה העבסית מסגד אלאקצא בעמוד הצפוני בקולונדה
המזרחית של אולם התווך בגן שמצפון לרחבת
המוזיאון המוסלמי + אומיי “ גיר 19 66
לפי וילקינסון
ביזאנטיות שעוצבו מחדש בתקופה העבסית מסגד אלאקצא בעמוד השני מצפון בקולונדה המזרחית של אולם התווך רחבת
המוזיאון המוסלמי + אומיי “ 20 67

טיפוס 12. כותרות Class A (איורים 16-17(
טיפוס זה כולל את הכותרות שהמילטון מכנה Class A . טיפוס זה ,Class A (ראובן 2011: איורים 6- 12, וילקינסון 1987: 6- 12) כולל 8 מתוך 16 הכותרות הנזכרות לעיל שנמצאו באלאקצא (ראו דיון בטיפוס 11) מתוכן פרסם המילטון תמונות של 7 כותרות
(המילטון 1948: לוח 36: מספר 14, 15, 18, 22, 23,
26 ולוח 38: מספר 27). הן נמצאו על גבי 8 העמודים הדרומיים של אולם התווך במסגד (המילטון 1948: איור 1: מספר 14, 15, 18, 19, 22, 23, 26, 27). עיטורן מורכב משש רצועות אופקיות. אם כוללים את הרצועה המצויה באזור שבין הכותרת לעמוד אשר לעיתים נמצא על גבי הכותרת ולעיתים בראש העמוד הרי היא כוללת 7 רצועות. מעל רצועה זו נמצאות 4 רצועות של

איור 16. כותרת 27 של וילקינסון, במקור כותרת מוזהבת שניצבה במסגד אלאקצא, דוגמא לכותרת מטיפוס 12.

עלי אקנתוס. בכל רצועה היו 8 עלים. הרצועה העליונה שונה מאחרות בכך שבמרכז כל צד נמצאת מעין מניפה רחבה הנוצרת מעלה סימטרי המצוי שלא במקומו בהתאם למקצב המצוי בעלי שלוש הרצועות האחרות ושאין בו פס בולט מרכזי .העלים הנותרים בקומפוזיציה הרגילה הם דומים זה לזה בצורתם אך מראים שונות בפרטים. מכיוון שישנה חלוקה של העלים ל-4 רצועות העלים הם בעלי פרופורציה נמוכה באופן לא רגיל ביחס לרוחבם .כל עלה הוא סימטרי ביחס לפס מלבני הבולט באמצעו אשר בולט רק מעט ביחס לפני השטח של העלה. הפס המרכזי נעלם מאחורי קצה העלה הנמשך קדימה ויורד בחדות ושצמודים אליו מן הצדדים זוג אונות בעלות 3 חודים. מתחת לזה מימין ומשמאל עלה האקנתוס מורכב משתי אונות אנכיות ובהן מספר חודים. באונות אלה החודים העליונים ביותר מתעקלים חזרה כלפי מרכז

איור 17. כותרת 21 של וילקינסון, במקור כותרת מוזהבת שניצבה במסגד אלאקצא, דוגמא לכותרת מטיפוס 12.

העלה ויוצרים בינם לאונה שמעליהם מעין 'עין', כלומר חלל שקוע בעל צורה אובאלית או כמעט עגולה .מכיוון שהיא שקועה ה'עין' המצויה בצל וצבעה כהה בולטת מאוד בין אונות העלה. העורקים בעלה מיוצגים על ידי חריצים בעלי צורת V או על ידי חללים בעלי עומק מתון אשר מתעקלים כלפי מטה באופן סימטרי כלפי הבסיס הרחב של העלה. הדגם הנוצר כך עם ה'עיניים' וצורת החללים הכהים בין העלים הסמוכים חוזר בכל הכותרות ומהווה גורם המאפיין אותן. מעל עלי האקנתוס העליון ביותר ישנן שתי וולוטות ספיראליות דקות התומכות את הקצה של דיסק דק, שריד של הקלתוס בעל צורת הפעמון של הצורה הקורינתית הקלאסית. הקנוקנות היוצרות את הוולוטות מופרדות לשניים באמצעות חריץ לאורכן (למעט בכותרת מס .14 אצל המילטון (ראובן 2011: איור 6; וילקינסון 1987:
61 מספר 24) ובכותרת מס .18 אצל המילטון (ראובן 2011: איור 8, וילקינסון 1987: 59 מספר 23) בהן הקנוקנות יחידות ואינן מופרדות בחריץ). הוולוטות בכול הכותרות עוקבות אחר הקימור של החלק הבולט שהן תומכות בו. מפתח הוולוטות קטן ביחס לרוחב הכותרת. הן אינן מגיעות לפינה של האבקוס ולא נוגעות זו בזו במרכז. החלל שנותר מתחת לפינות ממולא באמצעות רצועה מרושלת של ביצים ורמחים שרוחבה משתנה על מנת להתאים לו. ברווח בין הספיראלות הפנימיות יש עיטור עלה המשתנה מכותרת לכותרת (המילטון 1948: איור 4). האבקוס, אשר מהווה את הרצועה העליונה, הוא בגובה שבין 10 ל 12 ס"מ. בתוכנית הצדדים נסוגים באופן מתון מן האזור שליד הפינות אל הבליטה המרכזית, אשר מורכבת משני חצאי פלמטות/עלים בעלי ארבע אונות המסודרים זה מול זה כך שאונותיהן התחתונות של שני העלים נוגעות זו בזו הצדדים של האבקוס מעוטרים ברצועה מעוטרת מתמשכת שנמצאת בין פסים פשוטים לא מעוטרים (המילטון 1948: 107).
טבלה 12. כותרות מוזהבות וצבועות מהר הבית מטיפוס 11 (כותרות Class C(
הערות מיקום מקורי מיקום מוזהב )+(
צבוע )*( תיארוך טיפוס חומר מספר לפי
וילקינסון מספר
סידורי
מספר 26 של המילטון. לפי וילקינסון עבסיות מסגד אלאקצא בעמוד הדרומי של
הקולונדה המזרחית באולם התווך רחבת
המוזיאון המוסלמי + אומיי Class A גיר 21 68
מספר 22 לפי המילטון. לפי וילקינסון עבסיות מסגד אלאקצא בעמוד השני מדרום של הקולונדה
המזרחית באולם התווך רחבת
המוזיאון המוסלמי + אומיי “ גיר 22 69
מספר 21 לפי המילטון. לפי וילקינסון עבסיות מסגד אלאקצא
במרכז הקולונדה
המזרחית של אולם התווך רחבת
המוזיאון המוסלמי + אומיי “ גיר 23 70
מספר 14 לפי המילטון. לפי וילקינסון עבסיות מסגד אלאקצא
במרכז הקולונדה
המזרחית של אולם התווך רחבת
המוזיאון המוסלמי + אומיי “ גיר 24 71
מספר 27 לפי המילטון.
לפי וילקינסון עבסיות מסגד אלאקצא
בעמוד הדרומי של
הקולונדה המערבית של אולם התווך רחבת
המוזיאון המוסלמי + אומיי “ גיר 25 72
מספר 23 לפי המילטון.
לפי וילקינסון עבסיות מסגד אלאקצא בעמוד השני מדרום של הקולונדה
המערבית של אולם התווך רחבת
המוזיאון המוסלמי + אומיי “ גיר 26 73
מספר 15 לפי המילטון.
לפי וילקינסון עבסיות מסגד אלאקצא
במרכז הקולונדה
המערבית של אולם התווך רחבת
המוזיאון המוסלמי + אומיי “ גיר 27 74
טיפוס 13. חיקויים בסטוקו לכותרות Class A (איור 18(
מטיפוס זה נמצאו 3 כותרות מתוכן אחת צבועה. הכותרות הללו הן חיקוי של כותרות Class A אשר נעשה באבן לא מעוטרת כאשר כל העיטור או לפחות מרביתו גולף בסטוקו שהונח על גבי האבן. הכותרת הקורינתית מאז הופעתה כללה רק סדרה אחת של וולוטות בחלק העליון שלה אשר מייצגת את הקנוקנות של צמח האקנתוס שלפיו עוצבה כנראה הכותרת. עיצוב זה נשמר גם העקרונות בכותרות הביזנטיות והמוסלמיות הקדומות (טיפוסים 11- 12), שבהן מצויה רק סדרה אחת של וולוטות בחלק העליון של הכותרת. בכותרות מטיפוס 13, הופרו עקרונות העיצוב הקלאסי באמצעות הצבת שתי סדרות של וולוטות זו מעל זו בחלק העליון של הכותרת. כך שהכותרות הללו הן מאוחרות ביחס לביזנטיות ולמוסלמיות הקדומות. כותרת 34 של וילקינסון נמצאת בדרום הסיטרה המזרחית ביותר במסגד, הנקודה הרחוקה ביותר כלפי צפון ששרדה מן המסגד כפי שהיה לפני תחילת העבודות של האבירים הטמפלרים בסיטרה המזרחית. לכן היא קודמת לטמפלרים .נראה שיש לתארך אותה לשיפוץ פאטימי שאירע לאחר רעש האדמה של 1033 לספירה (וילקינסון 1987: 72).
3 כותרות מטיפוס זה זוהו ממסגד אלאקצא .אחת צבועה (מספר 34) שבמקור ניצבה בדרום הסיטרה המזרחית ביותר ושתיים שהשתמרו באופן פחות טוב אולם על אחת מהן נמצאו סימני הזהבה (מספר 36) ויש להניח שהזהבה כזו הייתה גם על השנייה שכל הסטוקו ממנה נעלם (מספר 35).

איור 18. כותרת 34 של וילקינסון, במקור כותרת מוזהבת שניצבה במסגד אלאקצא, דוגמא לכותרת מטיפוס 13.

טבלה 13. כותרות מוזהבות וצבועות מהר הבית מטיפוס 13 (חיקוי מסטוקו לכותרות Class A-C(
מיקום מקורי מיקום מוזהב /)+(
צבוע )*( תיארוך טיפוס חומר מספר לפי
וילקינסון מספר
סידורי
מסגד אלאקצא בדרום הסיטרה המזרחית ביותר הרחבה
שממזרח לאלאקצא * פאטימי חיקוי בסטוקו לכותרות Class A גיר 34 75
מסגד אלאקצא העמוד השני מצפון בקולונדה המערבית של אולם התווך הרחבה
שממזרח לאלאקצא ?+ פאטימי “ גיר 35 76
מסגד אלאקצא העמוד
הראשון מצפון בקולונדה המערבית של אולם התווך הרחבה
שממזרח לאלאקצא + פאטימי “ גיר 36 77
הכותרות המוזהבות במתחם הר הבית ותרומתן להבנת המערך העיטורי בכיפת הסלע ולהבנת המערך העיטורי ולתיארוך של חלקים ממסגד אלאקצא
א. ההזהבה ומשמעותה בעיטור המבנים בהר הבית
הזהבה נמצאה רק בכותרות שניצבו בתוך המבנים והיא מהווה חלק ממערך עיטורי מפואר ומגוון שהיה בהם ומרכיב חשוב בו היווה הזהב. הזהבה זו של הכותרות, בדומה גם להזהבה בחלקים מעוטרים אחרים במבנים בהר הבית, ראשיתה כנראה כבר בתקופה האומיית וכפי שיתואר להלן היא מהווה המשך של המסורת הביזנטית והקלאסית שקדמה לה. על מנת להבינה יש לבחון את משמעות ההזהבה בתקופה שקדמה לכיבוש הארץ בידי המוסלמים ורק אז ניתן יהיה לבחון את השאלה מה אומץ מן המסורות הללו על ידי בוני המבנים בראשית התקופה המוסלמית .
הבעלות על חומרים יקרים ציינה כוח ולכן אין זה מפתיע שבעולם הקלאסי האלים הפגאניים זוהו באמצעות זהב. הצבע הזהוב (האור והזוהר) של הגופים השמימיים השונים, כגון הכוכבים נקשר באופן קרוב במחשבה הקלאסית בזהב של האלים ובאלוהות. כך למשל להליוס אל השמש יש מרכבת זהב, לאפולו מעיל זהב, לירה מזהב וקשת זהב, למרקורי מעיל זהב, סנדלי זהב ומטה זהב, לוונוס חדר שינה מזהב ולקופידון חץ זהב (ג'נס 1998: 19). האליטות ובייחוד המלכים עשו שימוש רב בזהב בלבוש ובעיטור מבנים ומקדשים מתוך רצון להדגשת מעמדם וקרבתם לאלים ותופעה זו הולכת ומתחזקת בקרב הקיסרים הרומיים ונמשכת גם בתקופה הביזנטית (ג'נס 1998: 27- 29). בהמשך לכך עוטרו בתקופה הרומית בתי רמי המעלה והארמונות בפאר רב בציורים, פסיפסים וסטוקו, ועיטורם כלל גם עיטורי סטוקו מוזהבים. עיטור המקדשים היה מפואר אף יותר והיו בהם גם פסלי זהב ופסלים מוזהבים. עם ניצחונה של הנצרות והשתלטותה על האימפריה הרומית החלו לעטר בזהב גם את הכנסיות. כך למשל הייתה מפורסמת כנסיית 'אוקטגון הזהב' באנטיוכיה שנקראה כך משום שהיה לה גג מוזהב (ג'נס 1998: 58). כנסיות רבות עוטרו בפסיפסי זכוכית זהב שיצרו רושם של קיר זהב, בקורות עץ צבועות ומוזהבות, ובכותרות מוזהבות וצבועות (ג'נס 1998: 108, 111). הכנסיות המעוטרות בזהב נבנו והיו תחת פטרונות הקיסרים הביזנטיים כך שזהב נקשר גם בפטרונות קיסרית .
למרות שהדוגמה שהציב ישו הייתה של צניעות הרי עוד בהיוולדו הוענקו לו חומרים יקרים: זהב, מור ולבונה ואלה יצגו את החומרים שיש להקדיש לאל ומכאן יוחסה חשיבות רבה לפיאור הכנסיות. הפאר הרב בכנסיות נובע גם מתפיסה אודות שיבתו של המושיע בדמות מלך במלוא תפארתו וכמו מלך בשר ודם גם הוא מצפה לתשורות מפוארות. הזהב ייצג גם את אור השמש וגם מידות טובות (ג'נס 1998:
74- 75), והזהב הארצי זוהה עם השמימי שזוהה עם הטוב ועם המוסר.
בכנסיות שימש הזהב לייצוג האל הנוצרי במלוא שלטונו. האמנות בכנסייה שימשה להרשים וגם לחנך את המאמין והזהב יכול היה לשמש לשתי המטרות הללו. האיקונוגרפיה הנוצרית ירשה את מאפייניה מן האיקונוגרפיה האימפריאלית ולכן ניתן למצוא בה תיאורים בהם נראה ישו הוצג במלוא תפארתו כשליט, כיושב על כס מלכות וכמכתיר מלאכים. הזהב שימש לייצוג ירושלים השמימית שכן הנוצרים ראו את ירושלים השמימית כבנויה זהב, פנינים ואבנים יקרות (ג'נס 1998: 105), וזהב שימש גם במסגרת תיאור גן העדן, שכן בעבור רבים מן המאמינים העתיד המובטח כעושר רוחני ניתן היה להבנה רק במונחים של עושר ארצי, כך שגן העדן תואר בפאר רב.
ניתן למצוא במבנה ובעיטור של כיפת הסלע ומסגד אלאקצא המשכיות רבה עם אומנות הבנייה והעיטור בעולם הביזנטי. כלומר האומיים עשו שימוש רב בתפיסות העיטוריות הביזנטיות ויתכן שאף השתמשו ברעיונות שתפיסות עיטוריות אלה יצגו. כך אין ספק שמבנה כיפת הסלע מייצג עליונות ובפארו הרב הוא מבקש לעלות על עיטור הכנסיות השונות ובייחוד עיטור כנסיית הקבר שבקרבת מקום. יתכן שהעיטור הזה מבקש להפגין, כפי שהציע גרבאר בהתייחסותו לתיאורי הכתרים שעל הפסיפסים בכיפת הסלע, את ניצחון דת האיסלם על אלה שקדמו לה (רוזן-איילון 1989: 14- 15). ניתן להציע גם שהעיטור ובייחוד הדגש על הזהב עשוי לייצג לא רק ניצחון אלא גם את הפטרונות של החליף האומיי בדומה לשימוש בזהב בכנסיות הנוצריות .
ב. עיטור הזהב בקונטקסט העיטורי של המבנים
בכיפת הסלע המערך העיטורי מבוסס על צבעי זהב, ירוק וכחול, והזהב מופיע בכל חלקי המבנה (איור 19). הפסיפסים המעטרים את חלקם העליון של הקירות באוקטגון החיצוני, באוקטגון הביניים ובתוף של הכיפה הם פסיפסי זהב והרקע שהם יוצרים הוא של קיר זהב. עיטורם עשיר בדגמי צומח בצבע ירוק ובדגמים שונים בצבע כחול. מעל המסד העשוי לוחות שיש בקירות ובאומנות המבנה ישנו אפריז שיש מגולף בטכניקה של גריעה )champlevé( העשוי בפאר וברבגוניות רבה. הדגם באפריז מוזהב והרקע השקוע צבוע בצבע ירוק וכחול (רוזן-איילון 1989: 23). בין העמודים והאומנות ישנן קורות עץ תומכות המצופות בלוחות מתכת רקועים המעוטרים בעושר רב. הדגמים השונים הבולטים בלוחות המתכת מוזהבים ואילו הרקע צבוע בכחול ובירוק. מעל האפריז באומנות מתומן הביניים ישנה אנטבלטורת עץ הכוללת אפריז וכרכוב עץ מגולפים בתבליט, בעלי רצועות עיטוריות רבות בהתאם למסורת הקלאסית. גם הדגמים המרכזיים הבולטים באנטבלטורה מוזהבים והרקע בצבעי ירוק וכחול. בתוך העיטור הזה משתלבות הכותרות המוזהבות, הן בחומר שלהן, שכן כולן כותרות שיש, בדומה למסד השיש בקירות ובאומנות, לאפריז השיש ולעמודי השיש (רוזן-איילון 1989: 23), והן בהזהבה שלהן בדומה לצבע המרכזי המאפיין את המבנה.

איור 19. הכותרות המוזהבות בכיפת הסלע כחלק מן המערך העיטורי של המבנה.
קשה יותר לשחזר את עיטורי מסגד אלאקצא בשלבו הקדום. יחד עם זאת נראה שגם הוא עוטר בעושר רב תוך שימוש בצבעים דומים לאלה של כיפת הסלע. שרידי צבע נמצאו על גבי חלק מן הפנלים עשויי העץ והמגולפים בעושר רב בסגנון ובדגמים דומים למצוי בעיטורים בשיש, במתכת

איור 20. מסגד אלאקצא מבט לדרום בו נראה חלקו הדרומי של אולם התווך עם עמודים שעליהם שתי כותרות מוזהבות (כותרות מס '86 ו-99 לפי וילקינסון), הפסיפס שלפני הכיפה, אזור הכיפה ועמודי האזור הדרומי של המסגד המצויים ממערב לכיפה (צד ימין בתמונה) וממזרחה (צד שמאל בתמונה) .
ובעץ המצויים בכיפת הסלע (המילטון 1949: 96). הפנלים הללו נמצאו בקצוות הקורות שנשאו את תקרת אולם התווך הם נראים כמצויים בשימוש משני שכן חיבורם הגס לקורות הנושאות אותם עומדים בניגוד למלאכת עשייתם העדינה ונראה שהם קודמים לאולם התווך של המסגד בצורתו ובאורכו הנוכחיים (אלאקצא III של המילטון), שלב, שכפי שצוין כבר, מתוארך עתה על ידי המילטון לתקופה העבאסית ולא לתקופה הפאטימית כפי שהציע בעבר. אם כך הדבר הרי שיש לשייך גילופים אלה לאחד משני השלבים הקודמים אשר הראשון שבהם מתוארך על ידו לתקופה האומיית והשני או לתקופה האומיית אף הוא, או לראשית התקופה העבאסית (המילטון 1992: 144). גם עיטורי לוחות ,שאורכם הכולל 7.9 מטר, ושנמצאו מוצמדים לצד הפונה כלפי מטה של אחת הקורות הנושאות את תקרת אולם התווך של המסגד (קורה נושאת מס '4 לפי המספור של מילטון), אף הם כללו ציור בדגם רוזטות הדומה לדגמי עיטורי כיפת הסלע (המילטון 1949: לוח 47). הלוחות הללו צוירו בדגם שמחקה כנראה דגם שנמצא על לוחות מגולפים ביזנטיים שאף בהם נעשה שימוש דומה באחת הקורות האחרות שנשאו את אולם התווך (קורה מס '8 לפי המילטון), שימוש המתוארך לתקופה האומיית. נראה שיש לייחס את הפנלים המגולפים ואת הלוחות המצוירים לתקופה האומיית על סמך עיטורם וחיזוק נוסף נמצא גם מן הקורות אליהם הוצמדו כאמור הפנלים הללו בשימוש משני. שכן לא רק שנמצא שחלק מן הקורות הללו עצמן קדומות לתקופה המוסלמית אלא שבמקרים רבים אף הוצמדו אליהן קורות עץ עתיקות מן התקופות שקדמו לבניית המסגד. מכאן שגם את שלב הכנת הקורות התומכות בגג אולם התווך יש לתארך לתקופה האומיית בה חומרי בנייה קדומים כאלה היו עדיין נפוצים ונעשה בהם שימוש רב .
לא ברור האם במסגד אלאקצא היו עיטורי שיש מגולף, מתכת או פסיפס זהב בדומה למצב בכיפת הסלע אולם ניתן להציע שפסיפס הזכוכית זהב הפאטימי המצוי על הקשת שמצפון לכיפת המסגד והנושא כתובת פאטימית (עבד רבו 2011: 52- 57), ופסיפס דומה לו מצוי גם על התוף של הכיפה ועל רצועה צרה נושאת כתובת המצויה בקיר הדרומי של המסגד, מייצג שיקום של פסיפס זהב דומה (איור 20). יש לציין שהדגמים בו דומים במידה רבה לאלה המעטרים את הפסיפסים בכיפת הסלע. אם כן הדבר הרי שגם מסגד אלאקצא בשלבו הקדום עוטר בדומה לכיפת הסלע בעושר רב ובצבעוניות תוך שימוש בקורות עץ מגולפות שהיו מוזהבות וצבועות, בכותרות מוזהבות ואולי גם בפסיפסי זכוכית מוזהבת .
ג. מספר הכותרות המוזהבות והצבועות שנמצאו במבנים השונים בהר הבית
בסך הכול נמצאו 77 כותרות מוזהבות וצבועות בהר הבית ,54 מהן מוזהבות ו 23 צבועות. בהר הבית כל הכותרות המוזהבות נמצאו בתוך המבנים של כיפת הסלע ומסגד אלאקצא. כותרות צבועות לא נמצאו

איור 21. מפה של הכותרות במסגד אלאקצא. מספרי הכותרות הן לפי המילטון. הכותרות המוזהבות מצוינות בסימן + הכותרות הצבועות בסימן * , הכותרות שמספרן מצוי בסוגריים אינן מצויות עתה במסגד .
כלל בכיפת הסלע שכל הכותרות בה היו מוזהבות, אולם כותרות צבועות נמצאו הן במסגד אלאקצא בתוך המבנה ובאזור הכניסה אליו, והן בשער המזרחי של הרחבה העליונה.
בסך הכול נמצאו בכיפת הסלע 28 כותרות מוזהבות המשתייכות לטיפוסים 1, 2, 3, 4, 6, 7 והמתוארכות מן התקופה הרומית ועד המאה ה-5 לספירה. כותרת אחת צבועה נמצאה במרפסת הכניסה מחוץ למבנה.
ברחבה העליונה של הר הבית נמצאו 3 כותרות צבועות בשער המזרחי ,כולן מטיפוס 4 ומתוארכות למאה 5- מאה 6 לספירה .
במסגד אלאקצא נמצאו 26 כותרות מוזהבות והמשתייכות לטיפוסים 1, 2, 3, 4, 8, 10, 11, 12, 13 ומתוארכות לתקופה הרומית ועד התקופה הפאטימית ו-20 כותרות צבועות

המשתייכות לטיפוסים 2, 3, 4, 5, 7, 8, 9, 13 ומתוארכות לתקופה הרומית עד הפאטימית (איור 21).
כלומר בכותרות מן הטיפוסים 1- 7, הטיפוסים הקדומים יותר המתוארכים למאות 2- 5, נעשה שימוש בכל המבנים אולם בטיפוס 8 ועד טיפוס 13, הטיפוסים המאוחרים יותר, נעשה שימוש רק באלאקצא .כלומר בכותרות סל (טיפוס 8), בכותרות עם בעלי חיים עליהן (טיפוס 9) ובכותרות תחרה (טיפוס 10) המתוארכות לשלהי המאה ה-5 ולמאה ה-6 נעשה שימוש רק באלאקצא. כן נעשה שימוש רק באלאקצא בכותרות מן התקופה המוסלמית שעליהן נמנות כותרות Class C ו Class A (טיפוס 11- 12) המתוארכות על ידי מחבר מאמר זה לתקופה האומיית ועל ידי וילקינסון לראשית התקופה העבאסית ושכולן נמצאו מוזהבות, וכן נעשה שימוש באלאקצא בכותרות טיפוס 13-חיקוי בסטוקו לטיפוס 12 המתוארך לתקופה הפאטימית .
ד. מה ניתן ללמוד ממיקום הכותרות המוזהבות במבנים השונים בהר הבית
יש לציין שמבנה כיפת הסלע, הוא מבנה הרכזי, המורכב משני מתומנים ומעגל במרכזם, במבנה כזה כל החלקים הם בעלי חשיבות זהה. ההזהבה מצויה בכל הכותרות במבנה ונראה שאין כאן כל כוונה ליצור מערך היררכי בעיטור ולהדגיש באמצעותו אזור מסוים אלא להשתמש בהזהבה כעוד אלמנט עיטורי במשולב עם יתר החלקים המעוטרים במבנה. יחד עם זאת בעצם קיום ההזהבה עצמה יש משמעות. ניתן לראות כאן המשכיות של המסורת הביזנטית (ראה דיון למעלה) שבה להזהבה משמעות כמבטאת רעיון והיא איננה עיטורית בלבד .
במסגד אלאקצא ההזהבה של הכותרות כפי שניתן להסיק מן הממצא הוגבלה בעיקר לאולם התווך ולאזורים שמצדדי הכיפה. ניתן להציע שההזהבה כנראה הוגבלה במסגד אלאקצא לאזורים החשובים (אזור דרום המסגד משני צדדי הכיפה ואזור אולם התווך) ומכאן שיש להזהבה משמעות היררכית בהדגשת אזורים, וחשיבות כחלק מן המורכבות של מערך העיטורים שבאזורים הללו היה עשיר יותר .אפשרות נוספת ביחס למסגד אלאקצא היא שההזהבה קשורה לאזורים הקדומים של המבנה. כלומר במבנה הקדום המקביל לבניית כיפת הסלע כל הכותרות היו מוזהבות, ואף כאן, בדומה לכיפת הסלע נעשה אימוץ של המסורת הביזנטית. לכאורה דבר זה איננו עולה בקנה אחד עם קיום כותרות מוסלמיות מטיפוס דומה שחלקן מוזהב )Class A, C( והמצויות באולם התווך וחלקן )Class B( שמצוי בסיטרה שממזרח לאולם התווך איננו מוזהב. אולם יתכן שהאזורים הקדומים של מסגד אלאקצא (מהם ניתן לזהות כיום רק חלקים מצדדי הכיפה בדרום המסגד) היו מוזהבים כבר בשלבו הראשון במקביל לבניית כיפת הסלע, ולכן כאשר שונה המבנה בשלב שני שאף הוא ככל הנראה שייך לתקופה האומיית ונבנתה הכיפה ואולם התווך ביקשו להדגיש את חשיבותו באמצעות עיטור מפואר (אולי גם מתוך רצון להתאים לעיטור החלק הקודם) וחלק מעיטור זה היה ההזהבה של הכותרות החדשות ששולבו באולם התווך בעוד שהכותרות בסיטראות הצדדיות רק נצבעו או נותרו ללא הזהבה או צבע כלל .
בהקשר לכך מעניין שבכותרת 92 לפי וילקינסון שבמקור נמצאת בתומכי הכיפה של מסגד אלאקצא אין הזהבה למרות מיקומם של ארבעת תומכי הכיפה בדרום המסגד. כותרת זו היא חלק מקבוצה של 6 כותרות תואמות (מס '92-95 וכנראה גם 96-97) שכולן אינן מוזהבות (וילקינסון 1987: 141-145). ניתן להציע שכולן היו בארבעת תומכי הכיפה של המסגד (והיו חלק מ 8 כותרות שניצבו בקצות תומכי הכיפה) ושהעובדה שהן אינן מוזהבות מייצגת את השלב של בניית הכיפה בשלב השני בבנייה האומיית המקביל לבניית אולם התווך שמצוי מצפונה ותואם לה ברוחבו או, סביר יותר להניח, את שיפוצה של הכיפה בתקופה הפאטימית שבו לא נעשתה כבר הזהבה במסגרת בנייה של חלקים חדשים או במסגרת שיפוצים. בשלב המאוחר הזה, למן התקופה הפאטימית ואילך, אם התקיימה הזהבה, הרי נראה שהיא היתה רק שימור ההזהבה הקיימת שנעשה במסגרת תחזוקה מתמדת של המבנים .
מידע מעניין נוסף אודות מסגד אלאקצא מתקבל גם ממציאותן של כותרות שעליהן בעלי חיים .הכותרות הצבועות 147, 148 או 149 ו-150 שהן כותרות עם בעלי חיים עליהן והכותרת המוזהבת 156 שהיא כותרת תחרה, ניצבו במקור בארקאדה 2A באיורו של וילקינסון (וילקינסון 1987: 19 ואיור 13), הארקאדה שממזרח לכיפה והמתוארכת למסגד האומיי מן השלב הראשון שלו המיוחס על ידי וילקינסון לעבד אלמלכ (וילקינסון 1987: 22). נראה שבשלב הראשון לא הייתה מניעה להשתמש בכותרות עם בעלי חיים ורק אחר כך הכותרות סותתו להעלמת בעלי החיים שעליהן. אחרת אין סיבה בזמן בו יש חומר גלם זמין לקחת כותרות מכנסיות ולהשחיתם במסגרת בניית בניין חדש שעיטורו מוקפד ומחושב היטב. זה תואם את מסקנתם של המילטון ווילקינסון בהתייחס לכותרת 147 ושניהם מציינים שגם בשלב השני במסגד נעשה ניסיון להימנע מפגיעה לא הכרחית בבעלי חיים שעל הכותרת ולכן כותרת 134 שהוצמדה מסיבות מבניות אל כותרת 147 תוך פגיעה בצד אחד שלה הוצבה במרחק מה כך שראשי בעלי החיים שנותרו עליה יראו (המילטון 1949: איור 30 ומספר 1 בלוח 10, וילקינסון 1987: 210 איור 36).
חשובה להבנת שלבי הבנייה של אלאקצא ובייחוד לתאריך בניית חלקה המרכזי של האכסדרה שלפני הכניסה הראשית למסגד היא העובדה שנמצא שכותרות 55 (מס ,13 בטבלה 2) ו-56 של וילקינסון תואמות (וילקינסון 1987: 101- 102, ראובן 2013: 307) כותרת 55 היא כותרת מוזהבת שנמצאת במסגד אלאקצא בעמוד המערבי בקולונדה ממערב לכיפה כותרת 56 איננה מוזהבת ונמצאת באכסדרה של מסגד אלאקצא בעמוד מדרום למשקוף המערבי של הפתח המרכזי לאכסדרה. נראה שבמקור הייתה אף היא במיקום אחר במסגד ועם הרחבת המבנה צפונה הועברה למקומה הנוכחי. העובדה שאיננה מוזהבת מעידה שבעת הכנת האכסדרה שאת חלקה המרכזי, מתארכים לתקופה הפאטימית, בדומה לתיארוך חלקים מקיר החזית הצפוני של המבנה הנושאים כתובת מתקופה זו (עבד רבו 2011: 57) לא נעשה שימוש בהזהבה. חיזוק לכך ניתן גם מן העובדה שכותרת 38 לפי וילקינסון כותרת המתוארכת במקורה לסוף המאה השנייה והנמצאת במרכז אותו משקוף אף היא איננה מוזהבת (וילקינסון 1987:
84). בדומה לכך אף כותרת 114 המתוארכת למאה השישית ונמצאת על העמוד הדרומי במשקוף המזרחי של אותו פתח איננה מוזהבת (וילקינסון 1987: 165). ניתן להעריך שהן הגיעו מן האזור שליד הכיפה אשר שוקם בתקופה הפאטימית, אזור בו נמצאת עדיין כותרת 55, או שהגיעו מן הקולונדות במערב המסגד שנהרסו והוחלפו במערכת אומנות. מכאן שמקורה של ההזהבה קודם לתקופה הפאטימית וקשור לשלבים הקדומים של המסגד .
הכותרות מן התקופה המוסלמית הקדומה אף הן בעלות חשיבות רבה להבנת שלבים שונים במבנה מסגד אלאקצא. כותרות טיפוס 11/ Class C וחלק מכותרות טיפוס 12/ Class A ניצבו במקור בתוך מסגד אלאקצא בצפון המסגד. אזור זה שייך להרחבה של המבנה כלפי צפון שהוגדרה על ידי המילטון כשלב השלישי שזיהה במבנה. תחילה סבר המילטון שהרחבה זו יש לתארך לתקופה הפאטימית ושהכותרות מ Class C ומ Class A המצויות בה הוכנסו אליה בשימוש משני ,אולם מאוחר יותר שינה דעתו וסבר שהעמודים והכותרות נעשו במקור עבור השלב השלישי של המבנה שלב שהציע לתארכן לתקופה העבאסית (המילטון 1992: 143- 144). המסקנה הישירה מן התיארוך המחודש של המילטון לשלב השלישי באלאקצא ולטענתו שהעמודים נעשו במקור עבור השלב השלישי במסגד היא שהעמודים והכותרות מאלאקצא הן מן התקופה העבאסית. כלומר יש כאן קבלה של התיארוך שמציע וילקינסון. דבר זה קשה לקבלו והוא אף עומד בניגוד לדיון הסגנוני של המילטון בסגנון הכותרות ולמקבילות שהוא מביא להן (ראה לעיל) שכולן מן התקופה האומיית (המילטון 1948: 114- 115). בעיית תיארוך שלביו השונים של מסגד אלאקצא היא בעיה סבוכה החורגת מגבולות מאמר זה, אולם השאלה הנשאלת היא האם כל השלבים הארכיטקטוניים שזיהה המילטון בחלק הבניין השונים, והציע לראותם כשלבים עוקבים שבאו כרונולוגית זה אחרי זה, למרות שסטרטיגרפית לא ניתן לקשור את השלבים הללו ולמקמם בכל מקום זה מעל זה, היא שאלה שלדעת המחבר לא הובהרה סופית באופן מניח את הדעת, מכיוון שכך הרי שאלת תיארוך הכותרות ותיארוך השלב השלישי במבנה נותרה עדיין פתוחה לדיון (ראובן 2011: 440-441).
כותרות Class B של המילטון (וילקינסון מספר 28- 33) שהן וריאנט מאוחר (מהתקופה המוסלמית הקדומה) לכותרת הסל, אינן מוזהבות או צבועות. הכותרות הללו ניצבו בקולונדה שממזרח לאולם התווך. כלומר בשלב בו הן נעשו הכותרות והוצבו במקומן הסיטרה הייתה לא מוזהבת. שלב זה עשוי להיות מהתקופה העבאסית כהצעת וילקינסון לתיארוך הכותרות הללו אולם יתכן והוא מתוארך כבר לשלב השני האומיי בהתאם לתיארוך המוצע לכותרות הללו על ידי המחבר ולפי המקבילות שמביא להן המילטון .
עניין רב מעוררות גם כותרות Class A, הכותרות המוזהבות, אשר מופיעות לאורך הקולונדה המערבית של אולם התווך במסגד אלאקצא מדרום ועד לקצה הצפוני שלה. הן נמצאות בדרום הקולונדה באזור שמיוחס לשלב בנייה אומיי שני במבנה (וילקינסון 1987: 22) ולא בצפון הקולונדה ,באזור שמצפון להרחבה המיוחסת לשלב השלישי במבנה לפי החלוקה של המילטון שם מצויות שתי כותרות סטוקו המחקות אותן. כלומר מבחינת הכותרות בקולונדה זו יש הבדל בין האזור הדרומי של אולם התווך לבין ההרחבה שלו צפונה אולם יש לציין שהבדל כזה איננו קיים בקולונדה המזרחית של אולם התווך ובקולונדה שממזרחה שבהן בחלק הצפוני מצויות כותרות Class C וכותרות Class B המתוארכות לאותו פרק זמן כמו כותרות Class A. מכאן שיתכן ובמסגרת השיפוצים בתקופה הפאטימית, במקביל לבניית האומנות בחלק המערבי של המסגד, הוחלפו כותרות בצפון הקולונדה המערבית של אולם התווך שנפגעו בכותרות המחקות אותן והעשויות בסטוקו .
חשיבות רבה גם לשתי כותרות המיוחסות לשיפוץ הפאטימי. שתי כותרות אלה (כותרת 34 וכותרת 36) שחלקן החיצוני שרד זוהו כשייכות לטיפוס 13. אחת (מס '36) שמקורה בחלק הצפוני של אולם התווך במסגד אלאקצא הינה מוזהבת, לידה הייתה כותרת נוספת מאותו טיפוס (כותרת 35) אולם מכיוון שכיסוי הסטוקו בה לא נשמר כלל ניתן רק לשער שאף היא הייתה מוזהבת. הכותרת השנייה (מס '34) שמקורה בקצה הדרומי של הסיטרה המזרחית הקיצונית ביותר ששרדה במזרח אלאקצא היא צבועה. כותרת זו הינה הצפונית ביותר ששרדה באזור הזה של המסגד מן התקופה שקדמה לעבודות שביצעו הטמפלרים. מכאן ניתן להסיק שבתקופה שקדמה לטמפלרים, כלומר לפחות בתקופה הפאטימית, ויש להניח שכך היה גם קודם לכן בתקופה העבסית, חלק זה היה צבוע ולא מוזהב. כלומר רק הקולונדות הדרומיות, הנמצאות מצדדי הכיפה ואולם התווך היו בעלות כותרות מוזהבות .
ה. ההזהבה והצביעה של הכותרות בהר הבית ומשמעותה בהבנת היחס בין המבנים השונים
כותרות מכיפת הסלע תואמות לכותרות ממסגד אלאקצא וכיפת השלשלת. כך למשל הכותרת המוזהבת מכיפת הסלע, מספר 100 לפי המספור של וילקינסון (וילקינסון 1987: 149) תואמת לכותרת המוזהבת מספר 99 (וילקינסון 1987: 148) במסגד אלאקצא, והכותרת המוזהבת מספר 138 (וילקינסון 1987: 194) מכיפת הסלע תואמת לכותרת 137 שאיננה מוזהבת מכיפת השלשלת (וילקינסון 1987:
193). כך גם לגבי כותרת 156 המוזהבת ממסגד אלאקצא התואמת לכותרות 157-162 הלא-מוזהבות מכיפת השלשלת (וילקינסון 1987: 221- 227). כלומר זה בהתאמה לכך ששלושת המבנים נבנו פחות או יותר יחד ותוך שימוש באותם חומרי בניין .
מעניין לציין גם את כותרת 43, כותרת מוזהבת מרחבת המוזיאון המוסלמי שמקורה הוא ממסגד אלאקצא (וילקינסון 1987: 89) ולה תואמת כותרת 45 המוזהבת מכיפת הסלע (וילקינסון 1987: 91) ולשתיהן תואמת כותרת המצויה על העמוד השני מצפון בשער המזרחי של הרחבה העליונה בהר הבית- כותרת 44 (וילקינסון 1987: 90). כלומר נראה שגם בשער זה נעשה שימוש בחומר קדום ולפחות שלבו המקורי מקביל לשלושת המבנים שהוזכרו קודם. שתי כותרות אחרות מן השער 108 ו- 109 שהינן כותרות צבועות (וילקינסון 1987: 158-159) אף הן תואמות לכותרות שחלקן לפחות צבועות ושמוצאן ממסגד אלאקצא וכיום מצויות ברחבת המוזיאון המוסלמי (כותרות 104-109, וילקינסון 1987: 153-159) מחזקות אפשרות זו. חיזוק נוסף לכך מצוי בעובדה שבחלקים התחתונים של אומנות שער זה בלבד נראות בשימוש משני אבנים הרודיאניות ויחד עימן מצויות שם אבנים דומות להן במימדים אך בעלות מאפיינים אומיים כלומר ללא סיתות שוליים ועם סיתות נקישות אופייני, עשוי באזמל בעל שיניים עבות יותר מזה שנעשה בו שימוש באבנים ההרודיאניות (מזר, שלו וראובן 2011: 260-261).
במסגד אלאקצא ההזהבה של הכותרות כפי שניתן להסיק מן הממצא הוגבלה בעיקר לאולם התווך ולאזורים שמצדדי הכיפה. ניתן להציע שלהזהבה משמעות היררכית בהדגשת האזורים החשובים במבנה והיא היוותה חלק חשוב במורכבות המערך העיטורי של המבנה שבאזורים הללו היה עשיר יותר .
אפשרות נוספת ביחס למסגד אלאקצא היא שההזהבה קשורה לאזורים הקדומים של המבנה .כלומר במבנה הקדום המקביל לבניית כיפת הסלע כל הכותרות היו מוזהבות, ואף כאן בדומה לכיפת הסלע נעשה אימוץ של המסורת הביזנטית. לכאורה דבר זה איננו עולה בקנה אחד עם קיום כותרות מוסלמיות מטיפוס דומה שחלקן מוזהב )Class A, C( המצויות באולם התווך וחלקן )Class B שמצוי בסיטרה שממזרח לאולם התווך איננו מוזהב. אולם יתכן שהאזורים הקדומים של מסגד אלאקצא (מהם ניתן לזהות כיום רק חלקים מצדדי הכיפה בדרום המסגד) היו מוזהבים כבר בשלבו הראשון במקביל לבניית כיפת הסלע, ולכן כאשר שונה המבנה בשלב שני שאף הוא ככל הנראה שייך לתקופה האומיית ונבנתה הכיפה ואולם התווך ביקשו להדגיש את חשיבותו באמצעות עיטור מפואר (אולי גם מתוך רצון להתאים לעיטור החלק הקודם) וחלק מעיטור זה היה ההזהבה של הכותרות החדשות ששולבו באולם התווך בעוד שהכותרות בסיטראות הצדדיות רק נצבעו או נותרו ללא הזהבה או צבע כלל .
סיכום
בהר הבית נמנו במסגרת עבודה זו 54 כותרות מוזהבות ו-23 כותרות צבועות. כותרות מוזהבות נמצאו רק בתוך המבנים. כל כותרות כיפת הסלע היו מוזהבות. לעומת זאת במסגד אלאקצא נמצאו הן כותרות מוזהבות והן כותרות צבועות. כותרות צבועות נמצאו גם בשער המזרחי ברחבה העליונה של הר הבית.
מעניינת העובדה שעלתה שבכותרות מטיפוס 1-7 כפי שהוגדרו במאמר זה, הטיפוסים הקדומים יותר אשר מתוארכים למאה 2-5 לספה"נ, נעשה שימוש הן בכיפת הסלע והן במסגד אלאקצא, אולם בכותרות מטיפוס 8 ועד טיפוס 13, הטיפוסים המאוחרים יותר, נעשה שימוש רק במסגד אלאקצא .כלומר בכותרות החורגות בצורתן מן העיצוב של הכותרת הקלאסית, בכותרת סל (טיפוס 8), בכותרות עם בעלי חיים עליהן (טיפוס 9) ובכותרות תחרה (טיפוס 10) המתוארכות לשלהי המאה ה-5 ולמאה ה-6 נעשה שימוש רק באלאקצא. כן נעשה שימוש רק באלאקצא בכותרות מן התקופה המוסלמית שעליהן נמנות כותרות Class C ו Class A (טיפוס 11-12) שהתאריך המוצע להן על ידי מחבר מאמר זה הוא התקופה האומיית ואשר וילקינסון מתארכן לראשית התקופה העבאסית .כל הכותרות המוסלמיות הללו נמצאו מוזהבות. כמו כן נעשה שימוש באלאקצא בכותרות טיפוס 13- חיקוי בסטוקו לכותרות Class A (טיפוס 12). טיפוס אשר מתוארך לתקופה הפאטימית .
כותרות מוזהבות אלה שנמצאו בכיפת הסלע וככל הנראה גם במסגד אלאקצא מייצגות המשכיות מן התקופה הביזנטית של מסורות הבנייה והעיטור ובאופן חלקי אף של התפיסות הרעיוניות העומדות מאחוריהם. נראה שעיטור כיפת הסלע בזהב מבקש להפגין את עליונות וניצחון האיסלם על קודמיו ואולי גם מייצג את הפטרונות של החליף האומיי על המבנה שבנה .
יש לציין שמבנה כיפת הסלע, הוא מבנה הרכזי, ההזהבה מצויה בכל הכותרות במבנה ואיננה מתרכזת בחלק מסוים שלו. נראה שמטרתה לשמש עוד אלמנט עיטורי במשולב עם יתר החלקים המעוטרים בזהב במבנה. במסגד אלאקצא ההזהבה של הכותרות כפי שניתן להסיק מן הממצא הוגבלה בעיקר לאולם התווך ולאזורים שמצדדי הכיפה. ניתן להציע שההזהבה כנראה הוגבלה במסגד אלאקצא לאזורים החשובים (אזור דרום המסגד משני צדדי הכיפה ואזור אולם התווך) כך שיש להזהבה משמעות היררכית בהדגשת אזורים, ומכאן שלהזהבה גם חשיבות כחלק מן המורכבות של מערך העיטורים שבאזורים הללו היה עשיר יותר. אפשרות נוספת היא שהכותרות המוזהבות מייצגות את המבנה הקדום של המסגד שעוטר בדומה לכיפת הסלע בכותרות מוזהבות. מכיוון שהכותרות המוזהבות מצויות גם בהרחבה צפונה של הבניין הרי נראה שמאוחר יותר בעת שהורחב הבניין צפונה המשיכו במסורת זו של הזהבה גם להדגשת אזורים חשובים במבנה. נראה גם שבתקופה זו, לא נעשה כלל שימוש בכותרות מוזהבות בחלקי המבנה שמצדו המזרחי של אולם התווך, המתוארך ככל הנראה לראשית התקופה העבאסית .
מידע מעניין עולה מהשוואת כותרות תואמות שנמצאו בהר הבית. מהשוואה זו עולה שישנן כותרות מכיפת הסלע התואמות לכותרות ממסגד אלאקצא ומכיפת השלשלת. כלומר ששלושת המבנים נבנו פחות או יותר יחד ותוך שימוש באותם חומרי בניין. מעניין לציין גם התאמה בין כותרת ממסגד אלאקצא לכותרת מכיפת הסלע ולכותרת נוספת המצויה על העמוד השני מצפון בשער המזרחי של הרחבה העליונה בהר הבית (וילקינסון 1987:90(. כלומר נראה שגם בשער זה נעשה שימוש בחומר קדום ולפחות שלבו המקורי מקביל לשלושת המבנים שהוזכרו קודם .

מקורות האיורים
איורים 1 -2, 5 -8. עיבוד מחשב: פרץ ראובן. מבוסס על גושה 2013 עמ '213- 217.
איורים– 11 -12, 14 -18. צילום: פרץ ראובן.
איור 39 -10, 13. רשות העתיקות.
איור 19- 20. צילום: נהיד סולטנה.
איור 21. עיבוד מחשב: פרץ ראובן. מבוסס על האיור בעמוד האחרון ב-Wilkinson 1987).

ביבליוגרפיה
ויטרוביוס ויטרוביוס, על אודות האדריכלות, בעשרה ספרים, תרגום ר. רייך, תשנ"ז.
תלמוד ירושלמי תלמוד ירושלמי מסכת ביכורים דף יב, א פרק ג הלכה ד . מהדורת אדר א' התע"ד לפי מהדורת פיעטרקוב. מכון ממרא 2014. http://www.mechon-mamre.org/b/r/r0.htm.
2013 גושה . מ . גושה, קובת אלצחרה אלמושריפה, עמאן1998 ג 'נסD. Janes, God and Gold in Late Antiquity, Cambridge.
המילטון 1948
R.W. Hamilton, Some Capitals from The Aqsa Mosque QDAP Vol. XIII, London, pp. 103-127.
1949 המילטון R.W. Hamilton, The Structural History of the Aqsa Mosque, Jerusalem.
1992 המילטון R. Hamilton, Ones Again The Aqşā, J. Raby and J. Johns )eds.(, Bait Al-Maqdis. ‘Abd al-Malik’s Jerusalem, Part One, Oxford, pp. .441-141
וילקינסון 1987
J. D. Wilkinson, Column Capitales in the Haram Al Sharif )From 138 A.D. To 1118 A.D.(, Jerusalem.
וילקינסון 1992
J. D. Wilkinson, Column Capitals in the
Haram Al-Sharīf, J. Raby and J. Johns )eds.(, Bait Al-Maqdis, ‘Abd al-Malik’s
Jerusalem, Part One, pp. Oxford, 141-144. 2011 מזר , שלו וראובןE. Mazar, Y. Shalev and P. Reuven, Chapter
Seven, The Chronological Mape-Dating the
Construction Phases of the Temple Mount
Walls, E. Mazar )ed.(, The Walls of the Temple Mount, Jerusalem, pp. 257-283, Jerusalem.
עבד רבו 2011ע. עבד רבו, "שתי כתובות פאטימיות ממסגד אל-אקצא: קריאה חדשה", ד. עמית ואחרים (עורכים), חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה – קובץ מחקרים, כרך ה, ירושלים ,עמ '52-64.
ראובן 2011פ. ראובן, "כותרות מן התקופה המוסלמית הקדומה שעברו מהר הבית לכנסיית הקבר", א. ברוך, א. לוי-רייפר וא. פאוסט (עורכים), חידושים בחקר ירושלים – הקובץ השבעה-עשר, רמת-גן, עמ' 427- 452.
ראובן 2013פ. ראובן, 'פריטים ארכיטקטוניים מן התקופה הרומית המאוחרת שנמצאו בה הבית ותרומתם להבנת הפעילות הרומית במתחם', א. ברוך וא. פאוסט (עורכים), חידושים בחקר ירושלים- הקובץ התשעה-עשר, רמת-גן, עמ' 299- 321. רוזן-איילון 1989
M. Rosen-Ayalon,‘The Early Islamic
Monuments of Al-Haram Al-Sharīf. An
Iconographic Study’, Qedem 28, Jerusalem.